הסדרי ראיה מקובלים

הסדרי ראיה מקובלים

אנשים רבים שמצויים בסכסוך משפחתי ו/או שוקלים גירושין מתעניינים רבות בשאלה מהם הסדרי ראיה המקובלים אשר נהוגים במדינת ישראל.

מה זה בכלל הסדרי ראיה?

ובכן, אם יש לכם ילדים, כידוע לכם הילדים יבלו כנראה את רוב זמנם במגורים אצל אחד מההורים, מה שמכונה ה"הורה המשמורן".

ההורה השני מעוניין גם הוא לבלות זמן עם הילד שלו ולהמשיך את הקשר עם ההורה ואת התפקוד ההורי, ולכן נקבעים לו הסדרי ראיה. 

נעיר שאם ישנה משמורת משותפת אזי אין הורה משמורן עיקרי ואין הסדרי ראיה, אולם על משמורת משותפת נדון במאמר אחר.

בגדול אפשר לומר על משמורת משותפת, שהפירוש שלה בגדול זה פשוט "חצי חצי", הילד נמצא חצי מהזמן אצלך וחצי מהזמן אצל הגרוש/הגרושה או בן/בת הזוג תוך כדי הליך הגירושין.

ואז כמובן זה לא הסדרי ראיה אלא פשוט הסדר משמורת משותפת.

 

אז מה "מקובל" בהסדרי ראיה?


באופן קלאסי נקבע שהילדים הולכים עם אימם, במיוחד עם הם קטנים ובמיוחד עקב חזקת 
ה"גיל הרך" שמשמעותה שילדים קטנים יותר זקוקים יותר לאימם וזאת בהתאם לחוק הכשרות והאפוטרפסות.

כיום ישנן המלצות לביטול חזקת הגיל הרך, ובעניין זה אף הוקמו ועדות בכנסת אולם זה עדיין לא נעשה ובגדול מקובל שהילדים "הולכים" עם האם.

כאשר מדובר בילדים גדולים יותר, או במצבים מורכבים יותר לעיתים נקבע שחלק מהילדים יהיו באופן קבוע אצל האם וחלק מהזמן אצל האב ואז יש הסדרי ראיה לכל אחד מהם.

הסדרי ראיה "מקובלים" בכל מקרה הם הסדר ראיה שבהם האב (בדרך כלל), פוגש את הילד/ים שלו פעמיים באמצע השבוע, בדרך כלל אחרי הצהריים (הוא אוסף אותם מהמוסד החנוכי בד"כ),

כמו כן שוהים הילדים אצל האב כל סוף שבת שניה.

הסדרי הראיה מנוסחים בדרך כלל בהסכם גירושים כולל ולהלן דוגמא לסעיף בהסכם להסדרי ראיה: 

הבעל יהיה זכאי לקבל את הילדים לרשותו במועדים כדלקמן:

א.       פעמיים באמצע השבוע ביום _____ החל משעה 00:.___ ועד לשעה 00:.___ 
וביום _____ החל משעה 
00:.___ ועד לשעה 00:.___.

ב.       במידה והבעל יתגורר בעיר אחרת מעיר מגורי הילדים יהא הבעל, למרות האמור בס"ק א', זכאי להחזיר את הילדים למחרת יום הביקור למקום שבו יתחנכו לשמיעת תחילת הלימודים ו/או הגן.

ג.       כל שבת שניה החל מיום _____ בשעה 00:._____ ועד למוצאי שבת בשעה 00:._____.

חשוב לומר שלהיקפם של הסדרי הראיה במיוחד אם הם יותר נרחבים וכוללים כמה שיותר לינה אצל האב יכולים להיות השפעה על היקף המזונות שיפסקו, כייוון שלפי הדין היהודי, האב הוא זה שחייב במזונות ילדיו הרי מזונות הילדים נפסקים בעקרון בהתאם לדין האישי של האב.   

אם האב מזין ומפרנס את ילדיו כשהם אצלו אזי יכולה להיות לכך השפעה על היקף המזונות.

זה כמובן רלוונטי רק למצבים שבהם השהות אצל האב היא משמעותית וקרובה ככל שניתן להיקף של משמורת משותפת של ממש. 

מה עוד חשוב לדעת על הסדרי ראיה?

 

חשוב לדעת מה עושים כאשר אחד מן הצדדים – ההורה המשמורן או ההורה השני מפר את הסדרי הראיה.

הסדרי ראייה נקבעים פעמים רבות בהסכם בין הצדדים, אולם אם הורי הילדים אינם מסוגלים להגיע להסכם בעניין הסדרי הראיה הרי שבית המשפט נדרש לקבוע את הסדרי הראיה.

חשוב לומר שגם לעובדים הסוציאלים הממונים על פסקי דין (מה שכונה בעבר "פקידי סעד") ישנן לעיתים רבות סמכויות שקשורות בהסדרי הראיה, וזה קורה בעיקר ככאשר ההורים נמצאים בסכסוך ונתק כבד ובית המשפט מסמיך את פקיד הסעד ליתן המלצות כאשר יש אי הסכמות.

אם אתם לא מצליחים להסתדר עם בן הזוג השני, מומלץ לפנות לעורך דין שעוסק בדיני משפחה/הסדרי ראיה על מנת שיסיע לכם בקביעת הסדרי הראיה ובאכיפתם. 

לכאורה על פניו ניתן לחשוב כי קביעת הסדרי הראיה בין ההורים פשוט הוא, אולם נושא זה מעסק רבות את בתי המשפט לענייני משפחה.

 

חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית.
כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. ומומלץ לפנות לעו"ד גירושין על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך.

 

ליאור לב: עורך דין גירושין בתל אביב העוסק בדיני משפחה, הסדרי ראיה והפרתם, משמורת ילדים, משמורת משותפת, גירושין, גישור גירושין, הוצל"פ ופשיטות רגל.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *