כיצד נקבעים הסדרי ראיה?

הסדרי ראיה

הסדרי ראיה מהווים את אחת המסגרות העיקריות לחיכוך בין בני הזוג לאחר תהליך הגירושין, ואף במהלכו של תהליך הגירושין עצמו.

 

קודם כל מכיוון שמדובר בחיכוך פיזי – ההורים עשויים לראות אחד את השני כאשר בן הזוג השני בא לאסוף ולפגוש את הילד או להחזיר אותו מפגישה, והמפגשים האלו הם לפעמים טעונים מאד.

 

מוקד נוסף שמהווה בסיס לחיכוך נוסף, קשור בהיקפם של הסדרי הראיה.


בדרך כלל ההורה המשמורן יבקש לצמצם את זמני שהות הילדים מהסדרי הראיה המקובלים (ראה מאמרי הנפרד לכך). ההורה ישאל מדוע וכמה זמן מבלה הילד עם בן/בת הזוג ואיך תופס את עצמו ההורה שהיקף הסדרי הראיה עם בן/בת הזוג לשעבר מפריע לו.

 

כאן מדובר על מקרים הרבה פחות מורכבים לעומת מקרים של ניכור הורי .

 

ישנם הסדרי ראייה שבהם ההורה שיש לו הסדרי ראיה (כלומר זה שאמור לפגוש את הילד) סובל או אובחן על ידי העובדת הסוציאלית לסדרי דין (מה שכונה בעבר עובד/ת סוציאלי/ת) כבעל הפרעה מנטלית כזו או אחרת, כלומר חוסר יכולת לויסות רגשי, הפרעה נפשית של דיכאון או הפרעה אחרת, חוסר יציבות במקומות עבודה ומגורים ועוד. במקרים כאלו קשה מאד לא רק לקבוע את הראיה, אלא גם ככל הנראה קשה גם לקיים אותם, אולם יודגש כי עפ"י ההלכה המקובלת יש לצמצם את הסדרי הראיה ולהגבילם רק במקרים קיצונים, בעוד שקיימת טענה לפיה העובדים הסוציאלים עושים שימוש מוגזם בטענות ההורה המשמורן.

 

בני זוג שנפרדים ויש להם ילדים מוצאים את עצמכם בקשר בשני מוקדים עיקריים שקשורים לילדים – מזונות – גובהם ותשלומם הסדיר, קבלת החלטות שקשורות לעתיד הילד כגון רישום למוסדו לימודים, תחביבים, טיפולים רפואיים וכיוב’ והסדרי ראיה.

 

זהו, זה מה שיש לריב עליו…

 

לגבי הסדרי ראיה – אם בני הזוג לא קבעו בעצמם את הסדרי הראיה, אלו כאמור יקבעו על ידי בית המשפט.\אחד הכלים החשובים המרכזיים בהם משתמש בית המשפט לענייני משפחה על מנת להחליט מהם הסדרי הראיה הראויה במקרה ספציפי, הוא תסקיר העובדת הסוציאלית לסדרי דין (שוב, מה שכונה בעבר פקיד או פקידת סעד).

 

אנשים נוטים לחשוב על תסקירי העו"ס לסדרי דין (עו"ד = עובד/ת סוציאלי/ת) את הדברים הבאים:

 

כל העובדות הסוציאלית הן נשים ובשל כך הן מעדיפות באופן טבעי את האם, הן גם אימהות והן נשים וגם אם הן מאד מאד רוצות יש להם הטיה פנימית נפשית עמוקה שאי אפשר להתגבר עליה והן תמיד ילכו לטובת האם ויש להם דעה קדומה כנגד האב.

 

העובד/ת הסוציאלית לסדרי דין היא הגורם שקובע ויקבע בסופו של דבר מה יהיה.

 

אם "לא הלך לי" בפגישה עם העובדת הסוציאלית והייתה פגישה שהרגשתי שהיא קצרה והיא לא דיברה איתי מספיק, זה אומר שכל אבוד, היא מוטה וזהו.

 

הילד צריך לבחור בין אמא לאבא ואם נשכנע אותו לבוא איתנו אז הוא יהיה איתנו.

 

בנוגע לדעות האלו – העובדות האובייקטיביות הן שאכן הרוב המוחלט של העובדים הסוציאליים לצורך סדרי דין הן אכן עובדות סוציאליות.

 

יכול להיות שלגברים יש נטיה מובנת נמוכה יותר למקצועות טיפוליים, ויכול להיות שמדובר בתנאי השכר ואפשרויות הקידום והנטיה של גברים ללכת על קריירה בעלת מאפיינים ניהוליים וטכניים יותר. אנחנו לא מתיימרים לדעת שזה המצב.

 

אובייקטיבית ניתן לומר גם שבאופן ססטיסטי וברוב המקרים אכן ילדים נמצאים במשמורת עיקרית אצל האם (כאשר ל מדובר במשמורת משותפת), ועם זאת העובדים הסוציאליים לסדרי דין והמנהלים של המחלקות האלו בעירות השונות, מודעים לטענות הנ"ל וברוב המקומות מתקיימות הדרכות והתייעצויות עם גורמים מקצועיים רבים בתוך המערכת לפני שמתקבלת החלטה וזאת על מנת להימנע מההטיה הזו.

 

לא בטוח שתמיד מצליחים אבל עובדות סוציאליות מספרות על מקרים שבהן הם מקבלות טלפונים מהסבתא או הסב או בן משפחה ובהן תלונות מהסגנון של "גם את אמא, איך את יכולה להוציא ילד מאמא שלו ולתת למשמרות של האבא וכיוב’, כך שלא הכל אבוד….

 

בגדול, חוץ מהעניין שאכן רוב העובדות הסוציאליות הן נשים ואכן ברוב המקרים עדיין נקבע שהמשמורת תהיה אצל האם (ויתכן שזה בגלל שחלק גדול מהאבות גם לא רוצה או לא יכול לאילוצים כאלו ואחרים), כל יתר הדעות הקדומות הן לא אמת חקוקה בסלע והנושא של הסדרי הראיה נקבע לפי הכלל הידוע – כלל הזהב בדיני משפחה – כל מקרה ונסיבותיו כל זוג וצרכיו, וכל ילד וצרכיו הספציפיים ומה האפשרויות הקיימות. 

בכל מקרה אם את או אתה לא מצליחים להגיע להסכמות עם בן או בת הזוג בנוגע להסדרי ראיה, או שאתם נתקלים בבעיות קשיים ותסכולים מול המערכת הסוציאלית, מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי מעו"ד לדיני משפחה שמכיר היטב את הנשוא של הסדרי הראיה.

 

חשוב גם להזכיר שבית המשפט, ולא העובד/ת הסוציאליים לסדרי דין מקבלים את ההחלטה הסופית, ושגם העובדים הסוציאלים נקראים פעמים רבות להעיד ולהסביר ולהיחקר על חוות הדעת שלכם, כך שבית המשפט יכול להתרשם ולהפעיל את שיקול הדעת שלו.

 

מומלץ לעיין בהרצאתי בכנס ועדת הציבור לביקורת על דרכי פעולה של פקידות סעד.

להרצאה לחץ על שורה זו 

אפשר עוד לציין כי החלטת בית המשפט אינה "סוף פסוק", כך במקרה שבו במשך חמש שנים גרמה אישה לניכור בין ילדיה לבין אביהם - הוחלט להעביר את המשמורת לאב, כשהתברר שכך עשתה גם לבעלה הראשון. 

 

 

חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית.
כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. ומומלץ לפנות לעו"ד גירושין על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך
.

ליאור לב: עורך דין גירושין בתל אביב העוסק בדיני משפחה, הסדרי ראיה והפרתם, משמורת ילדים, משמורת משותפת, גירושין, גישור גירושין, הוצל"פ ופשיטות רגל.

משרד: 077-5430040  נייד: 052-5873344  דוא"ל: liorlaw7@gmail.com  כתובת: שאול המלך 39, ת"א   

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *