עדכון בנוגע לשינוי ההלכה בפסיקת המזונות על ידי בית המשפט העליון

לאחרונה הארץ סערה וגעשה עקב פסיקה חדשנית של בית המשפט העליון בעניין מזונות ילדים ומשמורת משותפת אשר מתקן עיוות דין של שנים  וקובע באשר לילדים שמעל גיל 6, במקרים בהם האם מרוויחה שכר דומה או גבוה מהאב, והמשמורת היא משותפת, תשא גם היא (האם) בדמי מזונות.

 

הפסיקה גררה תגובות רבות והתפרסמו כתבות רבות להלן מספר דוגמאות:

כתבה בעניין מזונות הילדים בערוץ השידור הציבורי "כאן"

כתבה ב"הארץ" הנוגעת לפסיקה החדשנית בעניין 

כתבה בפורטל "וואלה" בנוגע ל"מהפכת המזונות" שנקבעה בפסיקה האחרונה

מזונות ילדים משמורת משותפת

 

עקרונות פסה"ד של בית המשפט העליון בעניין מזונות ילדים ומשמורת משותפת בזעיר אנפין:

א. חייבת להיות משמורת פיזית משותפת של הקטינים וזמני שהות שווים.   

 

ב. הדין העברי מחייב את האב במזונות קטינים בסך של 1200-1300 שקלים.

 

ג. במשמורת משותפת קיימת פגיעה בטובת הקטינים כאשר הם בחזקת האב.  

 

ד. הדין העברי מטיל על האב חובה אבסולוטית לתשלום מזונות כאשר הקטינים הינם בגיל 0-6.

 

החידוש בפסיקת בית המשפט העליון: שמעתה ואילך לא יחול הדין העברי באופן גורף ויש להתחשב בהכנסות האם כאשר מדובר במשמורת משותפת בעיקר מגיל 6 ואילך.   

 

לאחרונה ניתן פסק דין בבית הדין הרבני, אשר אינו עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון, וככל הנראה סוגיה זו שלפנינו תמשיך להעסיק את בתי הדין ובתי המשפט וכן את ערכאות הערעור.

 

אגב להזכירכם לאחרונה פרסמנו מאמר נרחב בנוגע להפחתה או שלילה מזונות של ילדים מורדים.

 

פסק הדין עשוי לשנות את העדיפות בבחירת הערכאה הדיונית בנושא מזונות ילדים

מהאמור לעיל עולה לכאורה כי בשלב זה קיימת עדיפות לאב להיתדיין בעניין מזונות ילדים בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני - דבר כשלעצמו מהווה שינוי מהותי במצב העובדתי והמשפטי שהיה נהוג עד כה. 

 

עד כה נהוג היה לחשוב שלאבות מומלץ וכדאי להיתדיין בענייני מזונות ילדים בבית הדין הרבני, ואילו לאמהות מומלץ היה להיתדיין בעניינים אלו בבית המשפט לענייני משפחה. 

 

קטגוריות הגילאים על פי הדין העברי:

0-6: קטיני קטינים - חובה אבסולטית על האב לתשלום דמי  מזונות ילדים.

 

6-15: קטינים - אין חובה מוחלטת על האב לתשלום דמי מזונות אלא מדין צדקה כאשר הילדים נצרכים. 

 

15-18: דין צדקה כאשר שני ההורים אמורים לשאת בנטל מזונות הילדים באופן שווה. 

 

יצויין כי בית הדין הרבני קבע בפסיקותיו כי אין המונח "דין צדקה" נתון לשיקול דעת ומכאן כי המדובר בחובת האב בעיקר. 

הסדרי ראיה לתינוקות

הסדרי ראיה לתינוקות

מאמר זה יעסוק בהסדרי ראיה ככלל ובהסדרי ראיה לתינוק בפרט.
על חשיבות נוכחותו של האב בתפיסה ובחוויה של התינוק אין צורך להכביר במילים. מאמרים ומחקרים עדכניים קובעים בבירור שאין למעשה הבדלים משמעותיים במגדר

בין גברים לנשים. אם בעבר המחקר הפסיכולוגי התמקד בקשר בין התינוק לאמו, הרי שבשלושים השנה האחרונות הייתה ההתמקדות בקשר תינוק-אב והתמורות בתפיסה
זו אף הביאו לשחיקה מהותית בחזקת הגיל הרך הבאה לביטוי בסעיף 25 לחוק כשרות המשפטית והאפוטרופסות ולפיה טובת הילד מחייבת, באופן אוטומטי, את משמורתו הבלעדית בגיל הרך דווקא בחזקת האם

לא זו בלבד שהתברר כי לתינוק יש יכולת להתקשר בו זמנית ליותר מדמות הורית אחת, אלא שאף לא נמצאה הוכחה כי התחברות למספר דמויות פוגעת בקשר עם אחת הדמויות העיקריות וכי ממילא, עד גיל 18 חודש לערך, ההעדפה להורה הראשוני נעלמת.

היתרון לילד הנובע מקשר עם הוריו עולה על כל צורך מיוחד לקשר עם הורה זכר או הורה נקבה ואף קיימות הוכחות משמעותיות כי צעירים יכולים לממש את הפוטנציאל הפסיכולוגי שלהם אם ניתנת להם אפשרות לשמר קשר משמעותי עם שני ההורים, גם אם הם גרים בנפרד. כמו כן, הספרות מצביעה על נזקים לילדים כתוצאה מניתוק או דילול הקשר עם האב וההשפעות החיוביות של האב על התפתחות העולל.

במציאות הנוצרת לאחר פרדת ההורים, וככל שהללו לא הגיעו להסכמות לגבי הסדרי הראיה, על בית-המשפט לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית האפשרית את אינטרס התינוק ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר ועם זאת לשמור קשר בין התינוק עם לבין ההורה האחר וקביעת הסדרי ראיה לצורך כך .

אין ספק שהסדרי ראיה לגבי תינוקות, בפרט אלו שעדיין יונקים ומכל מקום עודם חסרי יכולת ורבלית, נתקלים הן בקשיים אובייקטיבים (דוגמת טלטול התינוק בין שני בתים ואי הנוחות הכרוכה בכך) והן בקשיים סובייקטיביים (כגון הקושי של האם הטרייה "לשחרר" את התינוק היונק להחזקתו של האב ובאופן דומה, חששותיו של האב הטרי והבלתי מיומן ליטול אחריות מלאה על התינוק).

כאן עלינו לשאול את עצמנו אם טובת התינוק מחייבת דווקא הענקת הסדרי ראיה מצומצמים ומוגבלים לאב כאשר האם המניקה נוכחת בסביבה או שמא לינתו של התינוק בשני בתים לסירוגין במסגרת הסדרי ראיה מורחבים תפעל בטווח הארוך דווקא לטובתו של התינוק.

תשובה לכך נמצאת בספרות המקצועית ממנה עולה כי ללינת התינוק אצל אביו חשיבות רבה בבניית קשר הורה-ילד והיא נמצאה כמיטיבה וחיובית להתפתחותו משום שהיא יוצרת את ההבדל שבין סתם ביקור אצל מישהו, גם אם מוכר ואהוב, לבין בית. דווקא בגילאים הצעירים, ובעיקר כאשר מדובר בתינוק שאיננו עצמאי, "לינה" איננה רק "שינה" אלא כוללת את כל זמן האיכות החובק אותה: מקלחת, הקראת סיפורים, חיבוק, נשיקת לילה טוב, כמו גם הקימה בבוקר שאחרי. לינת התינוק אצל אביו סוגרת את היום ופותחת יום חדש והיא חלק חשוב ואינטגרלי לשגרת היום ולקשר בין האב והתינוק.

גם לתינוק - ואולי בעיקר - קיים צורך באינטראקציה עם שני הוריו במגוון הקשרים כגון האכלה, משחק, החתלה, הרדמה וכדומה על מנת להבטיח את התפתחותו הרגשית התקינה ובניית מערכת יחסים מבוססת ואיתנה. גירושים הם לא סיטואציה אידיאלית עבור כל ילד אולם אין ספק שלתינוק עדיפים המעברים בין הבתים על מנת שלא ייפרם הקשר הדוק עם שני הוריו. לינת התינוק גם אצל אביו יוצרת אצלו שיגרה בטוחה ומגוננת ומעודדת תחושה של ביטחון עצמי אשר מוביל בתורו להתפתחות של אמון בבני אדם אחרים.

הסברה לפיה טובת התינוק שומטת את הקרקע תחת האפשרות למשמורת משותפת מחמת גילו הצעיר הינה אנכרוניסטית ועומדת בניגוד למגמה בעולם המערבי. ממצאים אמפיריים מצביעים על כך שהטיפול בילדים הוא המשימה שבה הצטמצם הפער בין המינים באופן המשמעותי ביותר. כיום, נשים מטפלות בילדיהן פחות שעות מאשר טיפלו בהן אימותיהן, ואילו גברים מטפלים בילדיהם יותר מאשר טיפלו בהם אבותיהם.

כיום, לא ניתן לדבר עוד על דפוס משפחתי אחד ויחיד של משפחה הטרוסקסואלית, שבה האב מפרנס והאם מטפלת בילדים. בארצות-הברית, לדוגמה, דפוס משפחתיות זה תואם רק כחמישית מהמשפחות ומחקרים סוציולוגיים שונים מלמדים כי גם בישראל ישנו מגוון משפחות הכולל אופני חלוקת תפקידים שונים בין אימהות לאבות.

יתרה מכך, הקשר בין פעוטות לבין שני ההורים, ותדירות המגע עמם, חיוניים להתמודדות עם השינויים הנלווים לגירושין. מבחינת הקשר בין סדרי ראיה של האב הלא משמורן לבין התפתחות הילדים נמצא קשר מובהק בין ביקורים מועטים של האב את בנו התינוק לבין איחורים התפתחותיים שפתיים וחברתיים של האחרון ואצל תינוקות זכרים אובחנו גם איחורים מוטוריים. מאידך, אינטראקציה מרובה בין האב לתינוק תורמת תרומה משמעותית להתפתחות של הזהות המינית שלו כילד, להתפתחות האינטלקטואלית שלו, וכן להסתגלות נפשית ולמסוגלות חברתית בשלבים המתקדמים יותר בחייו.

כיום ברור שלא ניתן להסתפק בכך שאבות לתינוקות ימלאו את תפקידם ההורי רק בדרך של ביקורים קצרים, שטחיים ומלאכותיים הנעדרים קשר רציף, אינפורמטיבי ורגשי. טיולים בגינה ובילויים בקניון אינם יכולים להיות תחליף לאינטראקציה המשותפת אשר נבנית בעת לינת התינוק עם אביו במהלך השבוע. לא זו בלבד שתינוקות זקוקים לפגישות תכופות יותר כדי לשמר את דמות האב, אלא שגם לאבות חשוב לנצור את התחושה שהתינוק הוא חלק בלתי נפרד מחייהם, במיוחד נוכח האילוץ של נגישות מוגבלת ובלתי רציפה אל מול התינוק אשר נכפתה עליהם עקב הגירושין על מנת שיקבלו אחריות ויהיו מעורבים בטיפול בילדם כבר מגיל צעיר מאד, יתחזקו הקשר הרגשי בינם לבין ילדיהם ויתחזקו מעצם מעורבותם בחייהם. הוכח שאבות המעורבים בחיי התינוק יחזקו את המחוייבות כלפיו וגם יתמידו ויקפידו יותר בתשלום דמי המזונות.

נוכח העדרו של כל מחקר המצביע על סיכון כלשהו העלול להיגרם לתינוק כתוצאה מלינות לילה עם אביו, ראוי היה שגם בתי המשפט לענייני משפחה יכירו בכך שמניעת לינות לילה מתינוקות אצל אבותיהם, יותר מאשר היא יכולה להועיל היא עלולה לסכן את איכות היחסים שמתפתחים ביניהם.

מניסיוני רב, התדירות המועטה של פסקי דין היוצאים תחת בתי המשפט לענייני משפחה ואשר מעניקים לאב הסדרי ראיה מורחבים לגבי התינוק שלו ובכלל זה לינה משותפת הינם פועל יוצא של אימוץ והזדהות עם הקשיים הנפשיים שחווה האם בשחרור את התינוק לידי אביו וניצולה את חזקת הגיל הרך על מנת לטרפד ולסכל הסדרי ראייה מטיבים לתינוק ולאביו וחבל, שכן טובת התינוק מחייבת דווקא את ההיפך.

תחושה סובייקטיבית זו של האם מלבה ומעצימה את המאבק בין בני הזוג, אינה מאפשרת להם להגיע להסכמה ביניהם ביחס למשמורת או הסדרי הראייה, יוצרת היררכיה מיותרת בין ההורים, מקבעת את מעמדה של האם כמטפלת וכובלת אותה לבית ולמטבח ומקבעת את מעמדו של האב כמפרנס ומונעת ממנו קשר מיטבי עם התינוק.

הנני להביע מכאן את תקוותי שבתי המשפט לענייני משפחה יפנימו שכבר אבד הכֶּלַח על חזקת הגיל הרך וכי טובת התינוק דורשת שכל עוד לאב יש מסוגלות הורית והוא רוצה בכך, אין כל מניעה להעניק לו הסדרי ראיה נרחבים, לרבות לינות לילה, כבר מגיל הינקות ועד משמורת משותפת.

שלכם,

עו"ד ליאור לב

חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית.
כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. ומומלץ לפנות לעו"ד גירושין על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך.

ליאור לב: עורך דין גירושין בתל אביב העוסק בדיני משפחה, הסדרי ראיה והפרתם, משמורת ילדים, משמורת משותפת, גירושין, גישור גירושין, הוצל"פ ופשיטות רגל.

משרד: 077-5430040  נייד: 052-5873344  דוא"ל: liorlaw7@gmail.com  כתובת: שאול המלך 39, ת"א 

חזקת הגיל הרך

חזקת הגיל הרך

נכון להיום חזקת הגיל הרך  עדין שרירה וקיימת - בשנים האחרונות דנה ועדת שניט והגישה את המלצותיה לשר המשפטים אולם המלצות אילו טרם יושמו.

נושא החזקה בכנסת

כיום בבתי המשפט לענייני משפחה טרם יישמו את ועדת שניט אולם המגמה כבר החלה. לדברי שרת המשפטים הגב' ציפי לבני דאז בכוונתה בקרוב לבחון את ההמלצות, כאשר לדבריה טובת הקטינים ורווחתם הינו השיקול המרכזי שמנחה אותה.

* הצעת חוק בעניין זה הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' בכסלו התשע"ד– 4.11.13 ע"י חברי הכנסת: גילה גמליאל, מאיר שטרית, אמנון כהן, אילטוב רוברט, שאול מופז, שמעון אוחיון, משה פייגלין .          

להצעת חוק הורים וילדיהם, התשע"ד–2013 - לחץ כאן

פס"ד בית משפט עליון בנושא חזקת הגיל הרך - לחץ כאן

הסדרי ראיה מקובלים

בדיקת מסוגלות הורית

בדיקת מסוגלות הורית כוללת ראיונות, תצפיות ובדיקות פסיכולוגיות ואישיותיות המבוצעות ע"י פסיכולוגים ומומחים אחרים לדיני משפחה שממונים על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

מטרות הבדיקה

הבדיקה נועדה להעריך ולאפיין את אישיותו של ההורה הנבחן, אופן התנהלותו ויחסיו עם כל ילד, את רמת הבנתו ומודעותו לצרכיו של הילד, הן הרגשיים והן הפיזיים, וכן את מודעותו למצוקות הילד ודרכי התמודדותו על מצוקות אלו. בדיקת מסוגלות הורית נערכת על מנת להעריך את כישורי ההורות של כל אחד מההורים, תוך שקלול כל הנתונים, וכאשר העיקרון המנחה הינו טובת הילד. הבדיקה הינה חוות דעת מומחה ונתונה לכללי החוק והתקנות בעניין חוות דעת מומחה, כגון הצגת שאלות הבהרה למומחה, הזמנתו לחקירה וכיוצ"ב. 

בסיום הבדיקה נערכת חוות דעת מסוגלות הורית שבסופה ניתנות המלצות בדבר שאלת משמורת הילדים ולעיתים קרובות להסדרי הראיה ואופן המעקב אחרי יחסי ההורים והתמודדותם עם המשך שגרת החיים.

 
 
 
 
 
 

סוגיות בהסדרי ראיה

סוגיות בהסדרי ראיה

סוגיית הסדרי הראיה נדונה בבתי המשפט, שם נקבע בין היתר, כי זכות המשמורת היא זכותו של הילד וחובתו של ההורה לממש את הזכות. ההסדרים נקבעים בהסכם דיני משפחה בין ההורים, הסכם הטעון אישור ביהמ"ש או ביה"ד הרבני, ואם אין הסכמה בין הצדדים, אזי בהוראת ביהמ"ש/ביה"ד הרבני תוך התחשבות בהמלצת הגורמים המטפלים באמצעות תסקיר של פקידת סעד.

 

איך נקבעים בעצם ההסדרים? 

 לרוב, הסדרים אלו נקבעים במשולב עם קביעת המשמורת, לפי חוק הכשרות והאפוטרופסות

הפרת הסדרי הראיה, יכולה להיות הן ע"י ההורה המשמורן המסרב לקיים את ההסדר ולאפשר לילד להיפגש עם ההורה השני שאינו משמורן והן ע"י ההורה הלא משמורן אשר אינו מקיים את הסדרי הראיה. מקרה אפשרי נוסף של הפרה היא כאשר ההפרה מתבצעת ע"י הילד עצמו או מתוך השפעת ההורה המשמורן, המסרב להיפגש עם ההורה הלא משמורן.

* חיוב בסך 10,000 ש"ח בגין הפרת הסדרי ראיה לחץ כאן

הסדרי ראיה מקובלים