עדכון בנוגע לשינוי ההלכה בפסיקת המזונות על ידי בית המשפט העליון

לאחרונה הארץ סערה וגעשה עקב פסיקה חדשנית של בית המשפט העליון בעניין מזונות ילדים ומשמורת משותפת אשר מתקן עיוות דין של שנים  וקובע באשר לילדים שמעל גיל 6, במקרים בהם האם מרוויחה שכר דומה או גבוה מהאב, והמשמורת היא משותפת, תשא גם היא (האם) בדמי מזונות.

 

הפסיקה גררה תגובות רבות והתפרסמו כתבות רבות להלן מספר דוגמאות:

כתבה בעניין מזונות הילדים בערוץ השידור הציבורי "כאן"

כתבה ב"הארץ" הנוגעת לפסיקה החדשנית בעניין 

כתבה בפורטל "וואלה" בנוגע ל"מהפכת המזונות" שנקבעה בפסיקה האחרונה

מזונות ילדים משמורת משותפת

 

עקרונות פסה"ד של בית המשפט העליון בעניין מזונות ילדים ומשמורת משותפת בזעיר אנפין:

א. חייבת להיות משמורת פיזית משותפת של הקטינים וזמני שהות שווים.   

 

ב. הדין העברי מחייב את האב במזונות קטינים בסך של 1200-1300 שקלים.

 

ג. במשמורת משותפת קיימת פגיעה בטובת הקטינים כאשר הם בחזקת האב.  

 

ד. הדין העברי מטיל על האב חובה אבסולוטית לתשלום מזונות כאשר הקטינים הינם בגיל 0-6.

 

החידוש בפסיקת בית המשפט העליון: שמעתה ואילך לא יחול הדין העברי באופן גורף ויש להתחשב בהכנסות האם כאשר מדובר במשמורת משותפת בעיקר מגיל 6 ואילך.   

 

לאחרונה ניתן פסק דין בבית הדין הרבני, אשר אינו עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון, וככל הנראה סוגיה זו שלפנינו תמשיך להעסיק את בתי הדין ובתי המשפט וכן את ערכאות הערעור.

 

אגב להזכירכם לאחרונה פרסמנו מאמר נרחב בנוגע להפחתה או שלילה מזונות של ילדים מורדים.

 

פסק הדין עשוי לשנות את העדיפות בבחירת הערכאה הדיונית בנושא מזונות ילדים

מהאמור לעיל עולה לכאורה כי בשלב זה קיימת עדיפות לאב להיתדיין בעניין מזונות ילדים בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני - דבר כשלעצמו מהווה שינוי מהותי במצב העובדתי והמשפטי שהיה נהוג עד כה. 

 

עד כה נהוג היה לחשוב שלאבות מומלץ וכדאי להיתדיין בענייני מזונות ילדים בבית הדין הרבני, ואילו לאמהות מומלץ היה להיתדיין בעניינים אלו בבית המשפט לענייני משפחה. 

 

קטגוריות הגילאים על פי הדין העברי:

0-6: קטיני קטינים - חובה אבסולטית על האב לתשלום דמי  מזונות ילדים.

 

6-15: קטינים - אין חובה מוחלטת על האב לתשלום דמי מזונות אלא מדין צדקה כאשר הילדים נצרכים. 

 

15-18: דין צדקה כאשר שני ההורים אמורים לשאת בנטל מזונות הילדים באופן שווה. 

 

יצויין כי בית הדין הרבני קבע בפסיקותיו כי אין המונח "דין צדקה" נתון לשיקול דעת ומכאן כי המדובר בחובת האב בעיקר. 

הסדרי ראיה לתינוקות

הסדרי ראיה לתינוקות

מאמר זה יעסוק בהסדרי ראיה ככלל ובהסדרי ראיה לתינוק בפרט.
על חשיבות נוכחותו של האב בתפיסה ובחוויה של התינוק אין צורך להכביר במילים. מאמרים ומחקרים עדכניים קובעים בבירור שאין למעשה הבדלים משמעותיים במגדר

בין גברים לנשים. אם בעבר המחקר הפסיכולוגי התמקד בקשר בין התינוק לאמו, הרי שבשלושים השנה האחרונות הייתה ההתמקדות בקשר תינוק-אב והתמורות בתפיסה
זו אף הביאו לשחיקה מהותית בחזקת הגיל הרך הבאה לביטוי בסעיף 25 לחוק כשרות המשפטית והאפוטרופסות ולפיה טובת הילד מחייבת, באופן אוטומטי, את משמורתו הבלעדית בגיל הרך דווקא בחזקת האם

לא זו בלבד שהתברר כי לתינוק יש יכולת להתקשר בו זמנית ליותר מדמות הורית אחת, אלא שאף לא נמצאה הוכחה כי התחברות למספר דמויות פוגעת בקשר עם אחת הדמויות העיקריות וכי ממילא, עד גיל 18 חודש לערך, ההעדפה להורה הראשוני נעלמת.

היתרון לילד הנובע מקשר עם הוריו עולה על כל צורך מיוחד לקשר עם הורה זכר או הורה נקבה ואף קיימות הוכחות משמעותיות כי צעירים יכולים לממש את הפוטנציאל הפסיכולוגי שלהם אם ניתנת להם אפשרות לשמר קשר משמעותי עם שני ההורים, גם אם הם גרים בנפרד. כמו כן, הספרות מצביעה על נזקים לילדים כתוצאה מניתוק או דילול הקשר עם האב וההשפעות החיוביות של האב על התפתחות העולל.

במציאות הנוצרת לאחר פרדת ההורים, וככל שהללו לא הגיעו להסכמות לגבי הסדרי הראיה, על בית-המשפט לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית האפשרית את אינטרס התינוק ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר ועם זאת לשמור קשר בין התינוק עם לבין ההורה האחר וקביעת הסדרי ראיה לצורך כך .

אין ספק שהסדרי ראיה לגבי תינוקות, בפרט אלו שעדיין יונקים ומכל מקום עודם חסרי יכולת ורבלית, נתקלים הן בקשיים אובייקטיבים (דוגמת טלטול התינוק בין שני בתים ואי הנוחות הכרוכה בכך) והן בקשיים סובייקטיביים (כגון הקושי של האם הטרייה "לשחרר" את התינוק היונק להחזקתו של האב ובאופן דומה, חששותיו של האב הטרי והבלתי מיומן ליטול אחריות מלאה על התינוק).

כאן עלינו לשאול את עצמנו אם טובת התינוק מחייבת דווקא הענקת הסדרי ראיה מצומצמים ומוגבלים לאב כאשר האם המניקה נוכחת בסביבה או שמא לינתו של התינוק בשני בתים לסירוגין במסגרת הסדרי ראיה מורחבים תפעל בטווח הארוך דווקא לטובתו של התינוק.

תשובה לכך נמצאת בספרות המקצועית ממנה עולה כי ללינת התינוק אצל אביו חשיבות רבה בבניית קשר הורה-ילד והיא נמצאה כמיטיבה וחיובית להתפתחותו משום שהיא יוצרת את ההבדל שבין סתם ביקור אצל מישהו, גם אם מוכר ואהוב, לבין בית. דווקא בגילאים הצעירים, ובעיקר כאשר מדובר בתינוק שאיננו עצמאי, "לינה" איננה רק "שינה" אלא כוללת את כל זמן האיכות החובק אותה: מקלחת, הקראת סיפורים, חיבוק, נשיקת לילה טוב, כמו גם הקימה בבוקר שאחרי. לינת התינוק אצל אביו סוגרת את היום ופותחת יום חדש והיא חלק חשוב ואינטגרלי לשגרת היום ולקשר בין האב והתינוק.

גם לתינוק - ואולי בעיקר - קיים צורך באינטראקציה עם שני הוריו במגוון הקשרים כגון האכלה, משחק, החתלה, הרדמה וכדומה על מנת להבטיח את התפתחותו הרגשית התקינה ובניית מערכת יחסים מבוססת ואיתנה. גירושים הם לא סיטואציה אידיאלית עבור כל ילד אולם אין ספק שלתינוק עדיפים המעברים בין הבתים על מנת שלא ייפרם הקשר הדוק עם שני הוריו. לינת התינוק גם אצל אביו יוצרת אצלו שיגרה בטוחה ומגוננת ומעודדת תחושה של ביטחון עצמי אשר מוביל בתורו להתפתחות של אמון בבני אדם אחרים.

הסברה לפיה טובת התינוק שומטת את הקרקע תחת האפשרות למשמורת משותפת מחמת גילו הצעיר הינה אנכרוניסטית ועומדת בניגוד למגמה בעולם המערבי. ממצאים אמפיריים מצביעים על כך שהטיפול בילדים הוא המשימה שבה הצטמצם הפער בין המינים באופן המשמעותי ביותר. כיום, נשים מטפלות בילדיהן פחות שעות מאשר טיפלו בהן אימותיהן, ואילו גברים מטפלים בילדיהם יותר מאשר טיפלו בהם אבותיהם.

כיום, לא ניתן לדבר עוד על דפוס משפחתי אחד ויחיד של משפחה הטרוסקסואלית, שבה האב מפרנס והאם מטפלת בילדים. בארצות-הברית, לדוגמה, דפוס משפחתיות זה תואם רק כחמישית מהמשפחות ומחקרים סוציולוגיים שונים מלמדים כי גם בישראל ישנו מגוון משפחות הכולל אופני חלוקת תפקידים שונים בין אימהות לאבות.

יתרה מכך, הקשר בין פעוטות לבין שני ההורים, ותדירות המגע עמם, חיוניים להתמודדות עם השינויים הנלווים לגירושין. מבחינת הקשר בין סדרי ראיה של האב הלא משמורן לבין התפתחות הילדים נמצא קשר מובהק בין ביקורים מועטים של האב את בנו התינוק לבין איחורים התפתחותיים שפתיים וחברתיים של האחרון ואצל תינוקות זכרים אובחנו גם איחורים מוטוריים. מאידך, אינטראקציה מרובה בין האב לתינוק תורמת תרומה משמעותית להתפתחות של הזהות המינית שלו כילד, להתפתחות האינטלקטואלית שלו, וכן להסתגלות נפשית ולמסוגלות חברתית בשלבים המתקדמים יותר בחייו.

כיום ברור שלא ניתן להסתפק בכך שאבות לתינוקות ימלאו את תפקידם ההורי רק בדרך של ביקורים קצרים, שטחיים ומלאכותיים הנעדרים קשר רציף, אינפורמטיבי ורגשי. טיולים בגינה ובילויים בקניון אינם יכולים להיות תחליף לאינטראקציה המשותפת אשר נבנית בעת לינת התינוק עם אביו במהלך השבוע. לא זו בלבד שתינוקות זקוקים לפגישות תכופות יותר כדי לשמר את דמות האב, אלא שגם לאבות חשוב לנצור את התחושה שהתינוק הוא חלק בלתי נפרד מחייהם, במיוחד נוכח האילוץ של נגישות מוגבלת ובלתי רציפה אל מול התינוק אשר נכפתה עליהם עקב הגירושין על מנת שיקבלו אחריות ויהיו מעורבים בטיפול בילדם כבר מגיל צעיר מאד, יתחזקו הקשר הרגשי בינם לבין ילדיהם ויתחזקו מעצם מעורבותם בחייהם. הוכח שאבות המעורבים בחיי התינוק יחזקו את המחוייבות כלפיו וגם יתמידו ויקפידו יותר בתשלום דמי המזונות.

נוכח העדרו של כל מחקר המצביע על סיכון כלשהו העלול להיגרם לתינוק כתוצאה מלינות לילה עם אביו, ראוי היה שגם בתי המשפט לענייני משפחה יכירו בכך שמניעת לינות לילה מתינוקות אצל אבותיהם, יותר מאשר היא יכולה להועיל היא עלולה לסכן את איכות היחסים שמתפתחים ביניהם.

מניסיוני רב, התדירות המועטה של פסקי דין היוצאים תחת בתי המשפט לענייני משפחה ואשר מעניקים לאב הסדרי ראיה מורחבים לגבי התינוק שלו ובכלל זה לינה משותפת הינם פועל יוצא של אימוץ והזדהות עם הקשיים הנפשיים שחווה האם בשחרור את התינוק לידי אביו וניצולה את חזקת הגיל הרך על מנת לטרפד ולסכל הסדרי ראייה מטיבים לתינוק ולאביו וחבל, שכן טובת התינוק מחייבת דווקא את ההיפך.

תחושה סובייקטיבית זו של האם מלבה ומעצימה את המאבק בין בני הזוג, אינה מאפשרת להם להגיע להסכמה ביניהם ביחס למשמורת או הסדרי הראייה, יוצרת היררכיה מיותרת בין ההורים, מקבעת את מעמדה של האם כמטפלת וכובלת אותה לבית ולמטבח ומקבעת את מעמדו של האב כמפרנס ומונעת ממנו קשר מיטבי עם התינוק.

הנני להביע מכאן את תקוותי שבתי המשפט לענייני משפחה יפנימו שכבר אבד הכֶּלַח על חזקת הגיל הרך וכי טובת התינוק דורשת שכל עוד לאב יש מסוגלות הורית והוא רוצה בכך, אין כל מניעה להעניק לו הסדרי ראיה נרחבים, לרבות לינות לילה, כבר מגיל הינקות ועד משמורת משותפת.

שלכם,

עו"ד ליאור לב

חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית.
כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. ומומלץ לפנות לעו"ד גירושין על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך.

ליאור לב: עורך דין גירושין בתל אביב העוסק בדיני משפחה, הסדרי ראיה והפרתם, משמורת ילדים, משמורת משותפת, גירושין, גישור גירושין, הוצל"פ ופשיטות רגל.

משרד: 077-5430040  נייד: 052-5873344  דוא"ל: liorlaw7@gmail.com  כתובת: שאול המלך 39, ת"א 

שלילת מזונות מילד מורד – המאמר המלא

בן סורר ומורה" ש"איננו שׁמע בקול אביו ובקול אמו" (דברים כא, יח)

האם ישלול ביהמ"ש את מזונותיו של קטין מורד אשר מסרב לפגוש את אביו ומתנהג כלפיו באופן מחפיר ומביש, ומה קורה כאשר האם היא זו אשר מסיתה את הקטין כנגד אביו?

ילד מורד 2

  1. סעיף 9 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, קובע, כי בית המשפט רשאי לפטור אדם מחובת מזונות באופן חלקי או מלא, מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי למזונות התנהג כלפיו.על-מנת שבית המשפט ייזקק לשאלה, אם עליו לפעול כאמור בסעיף 9 לחוק הנ"ל, עליו לקבוע תחילה אם הוכחו העובדות, המצדיקות את בחינתה של הסוגיה.

 

(ראה: ע"א 66/84 למברג נ' למברג - קטינה, פ"ד לח(3) .31)

 

  1. לצורך שלילת המזונות, אין להבין את הביטוי "התנהגות מחפירה" שבסעיף 9 לחוק הנ"ל כך שהתנהגותו של הזכאי למזונות חייבת להיות תוצאה של כוונה לפגוע בנתבע, אלא די בכך שהפגיעה בנתבע היא תוצאה טבעית של ההתנהגות המחפירה.

 

  1. נקודת המוצא של דיוננו הינה ההלכה המשפטית הקובעת כי כאשר נדרש ביהמ"ש להטיל סנקציה כה חמורה של ביטול מזונות, עליו לעשות זאת בזהירות ובריסון ורק במקרים קיצוניים בלבד (ע"א 732/72 יהלומי נ' יהלומי, פ"ד כ"ז (2) 757; ע"א 425/68 משכיל לאיתן נ' משכיל לאיתן, פ"ד כ"ג (1) 309 וע"א 244/83 לב נ' לב, פ"ד לח(3) 315 וע"א 1880/94 קטן נ' קטן, פ"ד מט(1) 215, שבהם דובר בסירובו של קטין לראות את ההורה שאינו בעל המשמורת).

 

  1. עוד קבעה הפסיקה כי על פי ההלכה, ביטול מזונות קטין מפאת מרידתו הנטענת, יכול בהתקיים שני תנאים מצטברים:

 

א.        כי קיימת הוראת בית משפט או ביה"ד המחייבת את הקטין לקיים קשר עם האב.

 

ב.        כי ניתן לתלות את האשם בסרבנות הקשר רק בקטין ולא בנסיבות אחרות המצדיקות  לכאורה את הסרבנות.

 

(ע"א 4322/90 אדלשטיין נ' אדלשטיין, פ"ד מו(1) 289; ע"א 574/83 חג'ג' נ' חג'ג', פ"ד לח (3) 331; ע"א 86/84 למברג נ' למברג, פ"ד לח (3) 315, ע"מ (מחוזי יר') 513/09)

 

  1. הנימוקים לשלילתם של מזונות קטין סרבן קשר נמנו בעמ"ש 513/09  פלונית נ' פלוני בפסק דינו של כב' הש' מינץ מיום 14.4.10:

 

א.     הנימוק הראשון – מטרת הפטור לכפות על הקטין את מרות האב על מנת שיהיה עמו בקשר.

 

ב.      הנימוק השני – מאחר שמעל גיל שש חיוב המזונות הוא מדין צדקה, אין חובה לתת צדקה לאדם שמתנכר אליך.

 

ג.       הנימוק השלישי – ילד שמתנכר לאביו לא נחשב לקרוב שיש לו עדיפות בקבלת צדקה.

 

  1. פרמטרים נוספים אשר יבחנו ע"י ביהמ"ש :

 

א.     האם קיימת חלופה מתונה יותר משלילתם המוחלטת של המזונות כגון הקטנת המזונות כאשר ביטול מזונות יעשה במקרים קיצוניים ונדירים.

 

ב.      האם סרבנות הקשר נובעת אך ורק מרצונו האמיתי והעצמאי של הילד או שקיימת אשמה מצד האב למצב זה או אשמה מצד האם.

 

ג.       האם האב נקט בכל הפעולות והמאמצים הנדרשים לצורך חידוש הקשר לרבות בפן הכלכלי, כגון מימון הטיפול.

 

ד.      האם ביטול המזונות עלול לגרום לסיכול הסיכוי לחידוש הקשר.

 

ה.     מה תהיה השפעת ביטול המזונות על אפשרות קיומם הסביר של הקטינים.

 

(ראה: פסק דינו של כבוד השופט נפתלי שילה בתמ"ש 29511-09-13, פלוני נ' אלמונים).       

 

  1. נטיית בתי המשפט, כפי שנפסק בפרשת קטן נ' קטן ע"י כב' הש' שמגר, הינה להימנע ככל הניתן משלילת מזונותיו של ילד סרבן:

 

"הטלת סנקציה כה חמורה, כדוגמת קיצוץ משמעותי בסכום המזונות, היא אמצעי קיצוני שאין לנקוט אותו אלא במקרים של מרדנות בעלת ביטויים בולטים, גסים ועולבים".

 

  1. התייחסות בתי המשפט לסיטואציה לוקחת בחשבון את העובדה שאין להטיל על הקטין את האשם במצב הנפשי והרגשי אליו הוא נקלע:

 

"אין לשכוח שהמרירות ויחסי הניכור נובעים בראש וראשונה מן הטורא שגבהה בין ההורים. יחס הבת למשיב היא פועל יוצא של האכזבה ושל התיסכול שנולדו באווירה של הגירושין ואחריה. הילד לא הרס את בית ההורים אלא הם שעשו זאת, ואל להם לכן להתפלא אם הנזק הוא בעל השלכות על גישתו של הקטין שגדל באווירה בלתי נורמלית"

 

(ראה: ע"א 552/87 ורד נ' ורד, פ"ד מב(3) 599)

 

  1. בפסיקותיהם השונות ניכרת הדעה לפיה הפחתת או ביטול המזונות מחמת מרדנות לא תביא, קרוב לוודאי, לשיפור במערכת היחסים בין הקטין המרדן והורהו אלא להיפך:

 

"האם ילד שמזונותיו קוצצו יאהב את אביו יותר, והאם הכנעתו בשוט הצמצום באמצעיו הכלכליים, אף אם יביא אותו לשינוי גישתו, ייצור יחסי אמון ואהבה אמיתיים? יש, בנסיבות שבפנינו, משום שימוש באמצעי שלא יוליך למטרתו ולא ייצור קשר רצוי וראוי בין האב לילדיו. בטוחני שדווקא לאור יחס סלחני וסבלני מצד האב, יבוא היום, עם התבגרותם הנוספת של הבנים, שישובו לקשר עם אביהם" (עניין קטן, עמ' 219).

 

  1. ובעיקר, במקרים בהם אין בנמצא מקור הכנסה חלופי, ואפילו בדוחק, "זכאי גם ילד המתנהג בצורה מחפירה לקבל מאביו מזונות מדין צדקה, ואין להטיל את הנטל על שכמו של הציבור"

 

(ראה: ע"א 687/83 מזור נ' מזור, פ"ד לח(3) 29, 34 וכן ע"א 244/83 לב נ' לב, פ"ד לח(4) 154) בו נקבע כי סירובם של הקטינים לקיים את החלטת בית הדין הרבני לפיה הם ישהו אצל האב או במוסד והתעקשותם להמשיך ולהתגורר אם האם אמנם עולים כדי "מרידה" אך, למרות זאת, גם במקרה כזה "הפטור של האב אינו החלטי, בכל הנסיבות, כי אפילו הבן או הבת מרדנים, אין להביאם לסף רעב ולהשאירם בחוסר כול".

 

  1. מצינו אם כן שלא בקלות מחליט בית המשפט לקבוע כי מזונות יבוטלו בגלל העדר קשר. הנטיה הטבעית היא לחשוב שילדים אינם אחראים להתנהגות הוריהם במהלך גירושין וגם לא לתוצאות הנגרמות כתוצאה מההליך הזה ובוודאי לא אמורים לשלם את המחיר על ידי צמצום רווחתם הכלכלית. מאידך:

 

"אב איננו 'כספומט' וכאשר ילדים בגילאים 15 - 14 מסרבים לכל קשר עם האב ולכל טיפול שמטרתו ליצור קשר ופועלים כלפי האב בעלבון והשפלה, אינם יכולים לצפות ממנו לרווחה כלכלית"

 

(דברי כב' הש' מילר בתמ"ש (תל אביב) 14652/97 א' ע' נ' א' ר' (קטין)).

 

  1. יחד עם זאת, מהפסיקה הרלבנטית עולה שהחיוב במזונות אינו חיוב מוחלט, והעובדה שהוא תלוי גם בהתנהגות הילדים, שאין זה פשוט לייחס לה השלכות משפטיות כה משמעותיות, במיוחד בסיטואציות טעונות של גירושין ומשמורת - אמנם אינה מקלה על ההכרעה בתיקים כאלה, אך היא משקפת, כדברי כב' הש' רובינשטיין ברע"א 3761/10 פלוני נ' פלונית, תפיסות ערכיות בדבר מערכת היחסים בין הורים לילדיהם:

 

"קטנים [להבדיל מ"קטני קטנים" - א"ר], מעיקר הדין אין חובה לפרנסם, אולם תקנת אושא ביקשה ליצור חיוב כזה, כדי לשחרר את הילדים הללו מעול פרנסה ולאפשר להם התפתחות מסודרת... תקנת אושא שנויה במחלוקת... המחלוקת אינה על עצם העקרון שהאב אמור לפרנס את ילדיו בגיל הזה, אלא על מידת החיוב. יש צד להטיל עליו חיוב גמור... יש צד נגדי, שלא לחייב חיוב גמור, ובכך יושגו שתי מטרות: תשמר האחריות של כלל הציבור לרווחת הילדים... ועוד, שבמקרה והילדים אינם ממלאים את חובתם, שלמענה שוחררו מעול הפרנסה - ללמוד ולהתפתח מבחינה אישיותית ורוחנית, אזי עדיף למנוע מהם את הפרנסה כדי שיצטרכו לשאת בעול בעצמם" (י' ברנדס, מדע תורתך - כתובות (חלק שני, תשס"ח) עמ' לו).

 

  1. ממשיך כב' הש' רובינשטיין וקובע בפסק דינו הנ"ל כי אין מבטלים מזונות של ילד מורד לחלוטין וניתן להורות על צמצומם. החובה לספק את מזונותיו ההכרחיים של הקטין שרירה וקיימת ולא דנים אותו לחרפת רעב ומדגיש כב' השופט רובינשטיין כי עיקרון זה שריר וקיים בפרט כאשר אין לתלות את האשם בקטין וקל וחומר בצעירותו.

 

  1. מסקירה של הדין העברי בהקשר זה ניתן גם להסיק שבן או בת מתחת לגיל המצוות אין לפעול נגדם, לא בענישה ולא בדרך אחרת, אם הוא עובר עבירה. יחד עם זאת, כל מקרה צריך להידון לפי הנתונים שלו.

 

  1. מאידך, בפסק דין זה מדגיש בית המשפט כי כשמדובר בילד בוגר העומד על דעתו, אין להימנע מהפחתת מזונותיו אך ורק מן הטעם שהאשם ביחס המתנכר לאב הוא באם. וזה לשונו:

 

"במקרים חריגים וקיצוניים יותר, בהם מדובר בהתנהגות מחפירה, בקשר שלא נראית תקוה לשקמו ובמצב דברים בו אין זה הוגן לחייב את האב לפרנס את בנו ("כספומט") תוך התעלמות מהיחס המוענק לו - מחייב עקרון טובת הילד לוודא, לפחות, שאין פגיעה בצרכיו הבסיסיים. דברים אלה צריך שייעשו באיזמל עדין".

 

ואכן, ממשיך כב' הש' רובינשטיין וקובע כי בנסיבות בהן בגר הקטין ואין כל קשר בינו לבין אביו התובע הרי שבהחלט יש מקום, בשל התנהגות מחפירה כלפיו, להפסיק את חיוב התובע במזונותיו:

 

"הנטייה הטבעית היא לחשוב שילדים אינם אחראים להתנהגות הוריהם במהלך גירושין ולא לתוצאות הנגרמות כתוצאה מההליך הזה ובוודאי לא אמורים לשלם את המחיר ע"י צמצום רווחתם הכלכלית. מאידך, אב איננו 'כספומט' וכאשר ילדים בגילאים 15 - 14 מסרבים לכל קשר עמו ולכל טיפול שמטרתו ליצור קשר ופועלים כלפי האב בעלבון והשפלה, הם אינם יכולים לצפות ממנו לרווחה כלכלית.

 

  1. הכרעה בדבר שלילת מזונותיו של הבן המרדן מתבססת על ההלכה לפיה:

 

"עול כלכלתו של בן מרדן מוטל על מי שמחזיק בו, כל עוד מסוגל המחזיק לפרנסו. והיה והמחזיק אינו מסוגל לפרנסו, על ההורה השני להשלים את מחסורו על-פי דיני הצדקה, אם כי לא עד לאותה רמת חיים, אשר ההורה המחזיק חפץ לקבוע עבורו".

 

(ראה: ע"א 425/68 משכיל לאיתן נ' משכיל לאיתן, פ"ד כג(1) 309 וכן ע"א 199/77 ח' חריר נ' י' חריר ואח', פ"ד לב).

 

  1. המורם מן המקובץ מעלה כדלקמן:

 

א.     לבתי המשפט יש סמכות לשלול מזונות מקטינים מרדנים וסרבנים כאשר התנהגותם עולה כדי התנהגות מחפירה ובלבד שהאב עשה כל אשר לאל ידו על מנת להביא לחידוש/המשך הקשר.

 

ב.      סנקציה זו ננקטת ומיושמת במשורה ומזונות הקטין נדיר כי ישללו עד גיל מצוות וקל וחומר במקרים של קטני קטנים.

 

ג.       לא יבוטלו מזונות קטין מרדן וסרבן אם הדבר יביאו לחרפת רעב או פת לחם והוא יהפך למעמסה על רשויות המדינה.

 

 

 

  1. כאן נשאלת השאלה:

 

מה דינו של קטין שעבר את גיל המצוות ומרדנותו, הבאה לביטוי בסרבנות נחרצת לפגוש את אביו, לובתה ע"י התנהגות האם וגובתה על ידה בדרך של הסתה וניכור הורי כך שאפסה התקווה להביא את האב והבן לחידוש הקשר, חרף מאמצים ממושכים וכנים של האב – האם יש מקום במקרה כנ"ל לשלול ממנו או להפחית את סכום המזונות לקטין בהנחה שהדבר לא ימיט עליו חרפת רעב?

 

  1. לכאורה, ובהתאם לקביעת בתי המשפט בפרשות אדלשטיין, חג'ג' ולמברג (סעיף 4 לעיל), הואיל וסרבנות הקשר בין הקטין לאביו מקורה "בנסיבות אחרות המצדיקות לכאורה את הסרבנות" כגון ניכור והסתה של האם, הרי שלא ניתן לומר כי את האשם בסרבנות הקשר ניתן לתלות רק בקטין ולפיכך, לכאורה, ניתן היה להניח שמזונותיו של קטין מרדן אשר מסרב לקשר עם אביו מחמת ניכור והסתה לא יקופחו ולא ישללו.

 

  1. מאידך, ובהתאם להדגשתו של כב' הש' שאול שוחט בתמ"ש 049073/98 א.ח. נ' ח.א. ואח', כשמדובר בילד בוגר העומד על דעתו, אין להימנע מהפחתת מזונותיו אך ורק מן הטעם שהאשם ביחס המתנכר לאב הוא באם:

 

"בנסיבות אלה בהן בגר הבן, בנסיבות אלה בהן אין כל קשר בינו לבין אביו התובע אני סבור שיש בהחלט מקום, בשל התנהגות מחפירה כלפיו, להפסיק את חיוב התובע במזונותיו".

 

  1. באופן דומה, בתמ"ש (י-ם) 27271/01 ע.ש נ' ש.ש. הגיע כב' השופט פיליפ מרכוס למסקנה כי הימנעות הקטין מקשר עם אביו הינה תוצאה של מעשי ומחדלי האם וזאת, מבלי להתעלם מהעובדה שעזיבתו של האב את האם ופירוק התא המשפחתי תרמה אף היא, לדידו של הקטין, לסרבנות הקשר ומטעם זה הוחלט לשלול לחלוטין – ולא להסתפק בהפחתה – של מזונות הקטינים:

 

"אין מנוס מהמסקנה שהימנעות מקשר בענייננו בנויה על היתרשתות enmeshment, דהיינו שאיבתם של הילדים על ידי האם, במודע או לא במודע, בהרגשת הקורבנות שלה, ובתרגום פירוק המשפחה כאילו מדובר בפעולות שנעשו ביודעין ובכוונה נגד הילדים על ידי האב. המציאות, כפי שבאה לידי ביטוי בעיקר מדבריי המומחים, היא שאין הדבר כן, אך בהשפעת האם והאחיות הגדולות, הילדים הרגישו ועדיין מרגישים הזדהות מוחלטת עם הרגשות האם, ואינם מסוגלים לראות את הפגם שיש בעמדה זו.

 

מדובר במקרה מובהק של הימנעות מקשר שנגרמת בבסיסה על ידי האם והאפשרות להקטין את המזונות, ולא לשללם באופן מוחלט, אינו מתאים. הילדים קיבלו כל ההזדמנויות האפשריות להבין את מצבם, ולשנות את דרכם (ביהמ"ש לא חסך במאמצים, גם בהערות להורים וגם תוך שימוש במבחר הרחב ביותר של גורמים, מגשרים, עובדת סוציאלית ופסיכולוג ועו"ד של יחידת הסיוע, הזמנת חו"ד של מומחים מגורם רב תחומי, טיפול אצל פסיכולוג, שימוש במרכז הגישור העירוני ומינוי אפוטרופוס לדין). לאם האמצעים לתמוך כלכלית בילדים גם בצרכים ההכרחיים, ומדובר במרידה מוחלטת ובלתי מוצדקת.

 

... מדובר, אפוא, במקרה מובהק של הימנעות מקשר שנגרמת בבסיסה על ידי האם, אולם הילדים קיבלו כל ההזדמנויות האפשריות להבין את מצבם, ולשנות את דרכם.

 

...התוצאה היא שאני נעתר לבקשתו של האב ומורה על הפסקת תשלום מזונות עבור הילדים.

 

  1. בתמ"ש 42858-03-10 ק. נ' ק. בוטל ע"י כב' הש' אספרנצה אלון חיוב מזונות של אב כלפי בתו הקטינה בת ה- 10 עד אשר תיאות להיפגש עימו. בית המשפט קבע עובדתית כי גם בסמוך לאחר פרידתם של בני הזוג הקשר בין הקטינה לאביה התובע היה תקין והיא שמחה מאד כל אימת שפגשה בו. ברם, לאחר שהאם הכירה בן זוג חדש יצרה האם (בסיועו הפעיל של בן זוגה) סרבנות קיצונית אצל הקטינה לפגוש את אביה. האם אף הכשילה את המפגשים בין הקטינה לאביה במרכז קשר, לא שיתפה פעולה עם גורמי הרווחה, לא קיימה החלטות שיפוטיות בעניין הסדרי הראיה ובהתאם לחוות הדעת, האם היא זו שגרמה למצב בו הקטינה פיתחה סרבנות קשר קשה עם אביה.

 

להלן ציטוטים רלבנטיים מפסה"ד:

 

"בתסקיר המשלים דווח כי דמות האב אצל הקטינה מקבלת היבט שלילי ומסוכן לאור השפעת האם. דמותו השלילית מועצמת ומושלכת על כל נושא בחיי הקטינה ולאב אין אפשרות לתקן את הדימוי שנוצר. הקטינה מצויה במצב של סרבנות קשר וקיים קושי רציני לשנות את יחסה לאביה. כב' השופטת קינן קבעה כי המפגשים בין האב לקטינה אינם מתקיימים נוכח יחסה השלילי של האם המוקרן על הקטינה וגורם לניתוקה מהאב. הקושי בשיקום הקשר בין הקטינה לבין אביה נעוץ בתחושותיה הסובייקטיביות של האם ולא בכשל של האב או בבעיה בלתי תלויה של הילדה.

 

... פק"ס דיווחה כי הקטינה נתונה להשפעה מאסיבית של האם ויש צורך לעבוד איתה על שינוי גישתה לדמות האב ולפיכך, הומלץ על הפסקת הביקורים בגן. פרופ' שגיא - שוורץ העריך בחוות דעתו כי הילדה מונחית על ידי אמה לכיוון של נתק מהאב... בסיכום הערכה והמלצות מהמרכז לחקר התפתחות הילד נאמר כי האם ובן זוגה גורמים לסרבנות הקשר בין האב לבין הקטינה. ייתכן כי גם לאב חלק בתרומה לכך כתוצאה מהתנהגותו בעבר, אך יש לחדש באופן מבוקר ומודרך ובנוכחות בעלי מקצוע את המפגשים בין האב לקטינה.  בהמשך, דיווח פרופ' שגיא - שוורץ כי האם מרגישה מאוימת ופגועה ולא ניתן לגייסה לתהליך של טיפול בסרבנות הקשר של הקטינה. האם מגיעה לפגישות אך מקשה עליהן באופן פעיל ואף עברה להתגורר יחד עם הקטינה בירושלים והחלה בתהליך של חזרה בתשובה... ניסיונות מרכז הקשר ליצור קשר עם האם לא צלחו, מפגשים לא התקיימו במועד ולאלה שנקבעו הגיעו האם, בן זוגה והקטינה, באיחור ניכר כשהאם מודיעה כי אין בדעתה לשתף פעולה.  ... בתסקירים מאוחרים יותר דווח כי בפועל לא התקיימו ביקורים, האם אינה מתאמצת להכניס את הילדה למרכז קשר ואינה מפעילה סמכות הורית כדי שהילדה תציית להוראותיה ותיפגש עם אביה. ההתרשמות היא, כי האם נותנת לגיטימציה להתנהגות הילדה ומשתמשת בה לצורך מניעת הקשר של הילדה עם אביה. האב, אשר עשה מאמץ והגיע למפגשים, יוצא מאוכזב ומתוסכל מהתנהגות בתו, מתוקפנותה כלפיו, קללותיה ועלבונותיה".

 

דוגמה מובהקת לתוצאות הניכור וההסתה הינם "זיכרונות" של הקטינה מגיל ארבעה חודשים בהם אביה מפוצץ אוטובוסים ומארגן אירועי טרור (האב מוסלמי). כב' הש' אספרנצה הביעה דעתה על האם במילים הבלתי מחמיאות הבאות:

 

"התרשמתי ישירות מהאם. להתרשמותי, פיה ולבה אינם שווים. כלפי ביהמ"ש היא מציגה לכאורה רצון שהבת תיפגש עם אביה כחלק מערך חינוכי שהיא מקנה לה ("כבד את אביך ואמך"), אך בפועל היא מעודדת את הקטינה להמשיך ולא להיות עמו בקשר... לסיכום ייאמר כי עמדתם השלילית המתמשכת של האם ובעלה, הרואים באב כאויב המסוגל להתפוצץ עם הילדה ו/או לחטוף אותה, נוכל ונצלן שאינו באמת רוצה בטובת הקטינה, בצירוף אמונתם כי הקשר בינו לבין הקטינה רק יזיק לקטינה, הובילו לסרבנות קשר קשה של הקטינה כלפי אביה. לקטינה אין צורך באביה ובלשונה, "אתה כבר לא אבא שלי", "מ. הוא האבא החדש שלי.

 

...קשה לבודד את בחירתה של הקטינה שלא להיות בקשר עם אביה, מתפיסתם הקיצונית של האם ובן זוגה. כפי שתואר בדיווחים ובחווה"ד, רצון האם ובן זוגה הפכו במהלך השנים לרצון הקטינה והפכו לאחד.

 

...לצערי, לא הצלחתי לגרום לאם להבין כי היא גורמת נזק לבתה, שעה שהיא הובילה לניתוק הקשר בינה לבין אביה, תחילה באופן גלוי ובהמשך באופן סמוי והיא ממשיכה להעביר מסר שלילי זה גם כיום כי האם ובעלה מעודדים את ניתוק הקשר ואת תיוגו של האב כאויב".

 

מוסיפה כב' הש' אלון וקובעת כי "דמותו של אביה הושחרה במהלך השנים בעיניה" של הקטינה ע"י האם ובן זוגה; כי הקטינה "מייחלת למחוק אותו מחייה, וזאת אך ורק בשל המסרים השליליים שהטמיעו בה האם ובן זוגה אשר הצליחו לחבל בקשר ביניהם ולהביאה לסרבנות קשר קשה ובוטה"; כי "האם ובן זוגה העבירו ועדיין מעבירים מסר לקטינה כי יש ביכולתם לשכתב לה את מוצאה ולהחליף אב אביה" אך, למרות זאת:

 

אין הקטינה יכולה לאיין את אביה, ובאותה עת לעמוד על זכותה לגביית מזונות. לטעמי, אין להתיר מצב בו בת תתייחס אל אביה כאל אויב, תתעלם כליל מרצונו להיות עמה בקשרובאותה עת תמשיך ותדרוש ממנו כי יישא במזונותיה, וזאת כאשר לא נפל כל פגם בהתנהגותו כלפיה ובוודאי שלא פגם המצדיק התנהגות עוינת וקיצונית זו. חובתה של הקטינה לכבד את אביה וזו גם טובתה...

... אמנם לעת הזו אין החלטה שיפוטית המחייבת את הקטינה להיפגש עם אביה. יחד עם זאת, הוכח בפניי כי האם באופן שיטתי, אקטיבי ובוטה, הסיתה את הקטינה כנגד אביה, כך שהקטינה מבקשת למחוק את אביה מחייה ומזהותה והיא מסרבת להיות עימו בקשר כלשהו. במצב קיצוני זה, אני בדעה כי אין להותיר את החיוב במזונות על כנו. בלית ברירה ובנסיבות הקיצוניות של תיק זה, מורה אני כי כל עוד תמשיך הקטינה, שהינה כבת 10, להתעלם כליל מאביה, לבטלו ולדרוש ממנו כי ייעלם מחייה, לא יחויב אביה בתשלום מזונותיה".

 

  1. גם בפרשת קטן נ' קטן נקבע ע"י ביהמ"ש העליון כי חוסר שיתוף פעולה מצד האם לחידוש הקשר בין הקטינים ואביהם יהווה עילה להפחתת המזונות והמותב הנכבד התריע באם שאם לא תשתף פעולה ותסייע לחידוש הקשר כאמור, בהחלט יהיה מקום להורות על הפחתת המזונות כפי שאכן פסקה הערכאה קמא:

 

"... על האם להיות, כאמור, ערה לכך שהאשם רובץ במידה לא מועטה לפתחה, כי בידה המשמורת והיא שהתחייבה בסעיף 2 להסכם להבטיח את קיום הקשר; ואי-קיום ההתחייבות האמורה, השלכותיה אף הן משפטיות. בשלב הנוכחי לא ראיתי לנקוט צעד המופנה כלפי הילדים, ומן הראוי לתת הזדמנות נוספת להסדרת העניין ולנקיטת יוזמה מצד האם לקיום התחייבותה. אין צריך לומר כי שערי בית המשפט פתוחים תמיד.

 

 

  1. מוסיף וקובע כבוד השופט צבי ויצמן במאמרו המלומד מזונות לילד מרדן, "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה", המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו, מכללת שערי משפט כי:

קיימת שתי אסכלות הראשונה אין האב יכול להתנער מחובת מזונות לילדיו 
ואילו השניה כי בגלל מניעת קשר חלקי בין האב לבנו קמה לאב הזכות שלא לזון אותו החל מגיל 6 ואילך .  

 

ויצמן, מזונות לילד מרדן, "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה", המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו, מכללת שערי משפט http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/297-2.htm.

 

 

  1. בסופו של יום, למרות ששלילת או הפחתת מזונות הינה צעד קיצוני אשר נוקטים בו במשורה בית המשפט שלל והפחית מזונות מקטין מרדן גם במקרים בהם הוא השתכנע כי הטעם במרדנות כלבי האב הוא האם. במיוחד האמור הוא במקרה שבו הילדים בגרו ועדיין מסרבים לקשר עם האב.

 

  1. נשים לב גם לקביעת ביהמ"ש העליון בנוסף לאמור כי חוסר שיתוף פעולה מצד האם לחידוש הקשר בין הקטינים ואביהם יכול להוות עילה להפחתת המזונות.

 

  1. אם נסכם, נוכל לומר שבית המשפט מבקש בהחלטותיו וגישתו לתמוך בקשר שבין האב לילדיו. לפיכך בטרם יפנו בבקשה להפחתת מזונות, על אבות לבצע ניסיון כנה וממושך לחדש את הקשר עם הילד ולנקוט בבקשה לשלילת או הפחתת מזונות במקרים קיצוניים בלבד.

 

  1. באשר לאימהות, עליהן להיזהר שלא להסית את הילד שכן חובת האב לזון את ילדיו אינה מוחלטת וקיימת קשת רחבה מאד של מקרים שבהם עקב התנהגות הקטין - גם כזו שמקורה בהזדהות עם האם, או במקרה של חוסר שיתוף פעולה של האם, יופחתו או ישללו המזונות כליל.

 

ילד מורד 1

 

* תקציר של המאמר פורסם גם באתר פסק דין

עו"ד לב הינו עורך דין בעל ניסיון ומוניטין רב בתחום הליכי גירושין, משמורת, ומזונות ויעניק לכם טיפול מקצועי ויסודי לאורך כל ההליך המורכב.
 
 
 
* אין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית. 

לכל שאלה, תהייה, סיוע וייעוץ ראשוני, אנשי משרדנו ישמחו לעמוד לשירותכם בכל עת

משרד: 077-5430040  נייד: 052-5873344  דוא"ל: liorlaw7@gmail.com  כתובת: שאול המלך 39, ת"א

 

 
 

 

 

 

פסקי דין נבחרים בסוגית משמורת ילדים

המונח משמורת ילדים או חזקת ילדים הינו מונח משפטי הבא לתאר את מערכת היחסים הקיימת בין ההורה לילדיו, כשלמעשה מתייחס לאחריות היומיומית הנמצאת בידי המבוגר האחראי על הילד להתפתחותו וגידולו הפיזיים והנפשיים כאחד, דאגה לחינוכו, לצרכיו האישיים ולשלומו.

משמעותו של מונח זה הינו כי לחברה (ולבית המשפט) ישנה הזכות לקבוע את האופן בו יגדל הילד, גם אם אופן זה מנוגד לרצון ההורים הביולוגים של הילד. הרעיון המנחה הוא שמירה מרבית על צרכיו, שלומו ובריאותו הנפשית והפיסית של הילד, זאת על ידי שליחתו למשמורת במקום הטוב לו ביותר נכון לאותה הסיטואציה.

פסקי דין נבחרים

* פס"ד בית המשפט המחוזי בו הופיע כב' השופטת כיום אילת תבורי כעו"ד של פלונית - Ayelet tavory as lawyer - Judgment on custody

* פס"ד של כב' השופט צבי ויצמן בנושא משמורת משותפת -Judge Zvi Vizman - Judgment on custody

* פס"ד של כב' השופטת שפרה גליק בנושא משמורת משותפת - Judge Shifra Glik - Judgment on custody

 

 פסקי דין
 
 

מזונות לילד סרבן

ככלל, כל הורה שאינו משמורן של הילדים (בדרך כלל זה האב) צריך לשלם מזונות ילדים. אך מה קורה כאשר הילד מסרב לקיים קשר עם האב?

 

במרבית הליכי הגירושין, זוהי האם שמקבלת את המשמורת על הילדים, ובשל כך האב צריך לשלם מזונות עבור כל אחד מהילדים שבחזקת האם, כדי שהם יוכלו להתקיים ברמה הנדרשת, וכמה שיותר קרוב לרמת החיים אליה הורגלו - מצרכים בסיסיים כמו חינוך, בריאות וביגוד ועד לצרכים "משלימים" או מיוחדים כמו שיעורים פרטיים, חוגים, שיעורי נהיגה וכדומה.

 

אבל מה קורה כאשר הילדים או אחד מהם מסרב לקיים קשר עם האב? האם גם אז נדרש האב לשלם מזונות? לתופעה הזו אפשר לקרוא מזונות לילד סרבן ונראה שמבחינה משפטית, יש אפשרות לצמצם את חובת המזונות אם הילד לא מעוניין בקשר עם אביו. כך נקבע על ידי בית המשפט העליון.

 

כמובן שבסופו של יום, מדובר בילדים, ולכן השינוי לרעה במזונות הילד הסרבן ייעשה ברגישות ובזהירות, ורק לאחר שבוחנים את המקרה לעומקו. וכמובן, כל מקרה הוא שונה.

ילד מורד 2

 

ראשית, צריך לבדוק מדוע הילד סרבן, כלומר מדוע הוא אינו מעוניין בקשר עם אביו. איך קרה שנוצרו בינו לבין האב יחסים שאינם תקינים? או לצורך העניין, מי האשם? אם נמצא שהסרבנות אינה תלויה באב, ניתן יהיה לבטל את תשלום המזונות (עבור אותו ילד). חשוב לציין שבחינת הסרבנות של הילד – מידתה ומקורה – מתבצעת באופן שונה לבחינת סרבנות מצד אדם מבוגר.

 

לסיום, ביטול או צמצום המזונות אינם המטרה אלא האמצעי - לנסות להביא לכדי ביטול או ריכוך של הסרבנות מצד הילד.

 

 
 
 
 
 
 
 

מזונות ילדים בגירים

האם בהכרח מזונות ילדים מפסיקים כאשר הילד בן 18? או שמא יש מקרים בהם ניתן, תחת תנאים מסוימים, להמשיך את תשלום המזונות?

מזונות ילדים ניתנים לילדים מהוריהם לפי הגילאים שלהם. זהו אחר הפרמטרים שלפיהם קובעים האם ילד זכאי למזונות או לא. ככלל, נראה שכל עוד לא מלאו 18 שנה לילד, ואם לא נמצאה בעיה של סרבנות ב"אשמת" הילד, הוא זכאי למזונות.

 

אבל, אפשר לראות שהגיל של הילד לבדו הוא לא נתון יחיד לבחינת זכאותו למזונות. ישנם מקרים רבים בהם משולמים מזונות ילדים גם כאשר הילדים הם בגירים, כלומר בני 188 ומעלה, אך חובה זו היא מתוך דין צדקה. דין הצדקה אשר מזכה את הילד הבגיר במזונות מחייב עמידה בכמה תנאים מצטברים. אחד מהם מבוסס על הבחנה בין אמיד לבין נצרך. לדוגמא בגיר בן 18 ומעלה שמשרת בצבא (שירות חובה) ואינו יכול להתפרנס בכוחות עצמו או ברמה המינימלית. במקרה כזה, אם הוא עומד בתנאים האחרים, יוכל לקבל מזונות עד כשליש מסכום המזונות שהיה זכאי לו בהיותו קטין.

ילדים בגירים

 

כל זמן שנושא מזונות ילדים מונח בפני בית המשפט והוא זה שצריך להחליט מתי יופסקו המזונות, לרוב ייקבע שהמזונות ייפסקו עם מלאות 18 שנה לילד, על אף השירות הצבאי שלו, וכל זמן שיש לו רכוש כלשהו או אפשרות לכלכל עצמו. אך ההורים יכולים להחליט זאת לבדם מתי המזונות יופסקו ואיך, אם בכלל, הם ישתנו כאשר הילד יהפוך להיות בגיר.

 

כמו כן, ההורים יכולים להתייחס להפסקת תשלום מזונות לפי גיל הילד או לפי תום השירות הצבאי. כך למשל, אם החליטו שהמזונות יופסקו כאשר הילד יהיה בן 21, המזונות ימשיכו גם אם השירות הצבאי ייפסק באמצע לפני שימלאו לילד 21 שנה.

 
 
 
 
 
 
 

האם ניתן לבטל מזונות ילדים?

מזונות ילדים הם תשלום אותו צריך לבצע אביהם של הילדים (בדרך כלל זו האם שמקבלת משמורת) לאחר הגירושין. אך האם יש אפשרות לבטל מזונות ילדים ובאילו מקרים?

 האם ניתן לבטל מזונות ילדים

בכל הליך משפטי שבו לבני הזוג יש ילדים, אחד הדברים שצריך להחליט בעניינם הוא משמורת על הילדים. גם היום, למרות ניסיונות לצמצם פערים בין גברים לנשים, אלו עדיין הנשים שיש להם יתרון בעניין המשמורת. מכאן, שעל אביהם של הילדים מוטלת חובת תשלום מזונות ילדים עבור כל אחד מהילדים, עד שמלאו להם 18 שנה או לפי תנאי אחר שנקבע קודם לכן (למשל, עד תום השירות הצבאי).

 

כך קורה שגברים רבים בישראל ובכל העולם משלמים מזונות לילדיהם. אבל, ישנם מקרים בהם ניתן לבטל מזונות ילדים וכך האבות יכולים להסיר מעליהם עול כלכלי לא קטן.

 

כלל ברזל הוא, שמזונות הילדים שההורה משלמים אינם חקוקים בסלע. גם לאחר שנקבע פסק דין בעניין מזונות ילדים עדיין יש אפשרות לשנותו וכך לשנות בהתאם את גובה המזונות, או לבטלם באופן מוחלט.

 

ניתן לראות ביטול מזונות ילדים בשני מקרים עיקריים. המקרה האחד הוא זה שבו מתרחש שינוי מהותי בתנאי היסוד שלפיהם נקבע גובה המזונות, למשל אם האם משתכרת יותר מבעבר או לחילופין אם לאב יש בעיות השתכרות.

 

מקרה נוסף שבו ניתן לצמצם או לבטל לגמרי את תשלום מזונות ילדים הוא כאשר מדובר בילד סרבן, שמוגדר כילד שאינו מעוניין לקיים קשר עם האב. אם נמצא שחוסר רצון לקיום הקשר אינו באשמת האב, הוא יוכל לבקש ביטול של תשלום המזונות.

 
 
 
 
 
 

פסקי דין שונים במזונות ילדים

 

החובה העיקרית המוטלת על פי החוק העברי על האב כלפי בניו עד הגיעם לגיל 18 היא לפרנסם. החובה לדאוג לצרכיהם ההכרחיים של הילדים איננה תלויה ביכולתו הכלכלית של האב - חובתו לפרנס את ילדיו קודמת לזכותו לפרנס את עצמו. חובה זו מתבטאת בחובה לשלם דמי מזונות ילדים בעת גירושין של בני זוג ללא תלות במצבו הכלכלי.

צורכיהם של הילדים מתחלקים לצרכים הכרחיים ולצרכים מדין צדקה. צרכים הכרחיים מוגדרים בתור צרכים החיוניים לקיומם של הילדים.צרכים אלו כוללים את הצרכים הבאים:מזון,הלבשה,הנעלה,מדור (מקום מגורים ואחזקתו),חינוך,צרכים בריאותיים דחופים,טיפול בילדים קטנים,גן ילדים רגיל (שאינו מעון יום) וצרכים מדין צדקה.צרכים מדין צדקה מוגדרים בתור צרכים עודפים שאינם חיוניים לקיום הילדים. צרכים אלו כוללים הוצאות רבות, ובינהן:חוגים,בילויים,מתנות,טיולים ומעון יום.

האב חייב בתשלום צרכים הכרחיים של ילדיו בכל מקרה, ללא תלות במצבו הכלכלי. גם אם האב נכה, חי על קצבה, ואין לו כל הכנסה, הוא עדיין מחוייב בתשלומם. כלומר, תשלומי דמי מזונות ילדים יעשו לפי צורכי הילדים ולא לפי עושרו של האב. הצרכים ההכרחיים של הילדים מוגדרים כאחריותו של האב בלבד, ואין האם אחראית להם מבחינה כספית.בנוגע לצרכים מדין צדקה, האב ישלמם רק במידה וידו משגת לשלמם, ואם הוכח כי הילדים היו רגילים לרמת חיים זו לפני פרידת ההורים. צרכים מדין צדקה יחולו מבחינה כספית על האב ועל האם ביחד, אלא אם האם לא יכולה לשאת בהם.

מזונות ילדים2

משמעות גיל הילדים בקביעת גובה מזונות

על פי הדין העברי, מחולקים הילדים לשלוש קבוצות: 

 

"קטני קטנים"עד גיל 6:חובת האב לפרנס ילדים בגיל זה היא מוחלטת, גם אם אין לו כל הכנסה.

 

* גילאים 6-15:האב ממשיך להיות אחראי יחיד לצרכים ההכרחיים, אך לגבי הצרכים מדין צדקה, נדרשת השתתפות שווה (בדרך כלל) של האישה במזונות הילדים.

* גילאים 15-18:מאחר ובגילאים אלו יכול (תאורטית) הילד לעבוד, אז כל הוצאותיו הם מבחינת דין צדקה, ולכן יפלו על האב והאם בחלקים לפי יחס הכנסותיהם.בתקופת שירות החובה הצבאי, חייב האב על פי הפסיקה (לא על פי הדין העברי) להמשיך לשלם שליש מן המזונות שהיו משולמים עד אותו מועד.

-  תשלומי מזונות ילדים צמודים למדד המחירים לצרכן.

האב מחוייב לספק מגורים (קורת גג) לילדיו באותה רמת חיים לה היו רגילים לפי הגירושין. אין האב חייב להעמיד לרשותם קורת גג בבעלות האם, אלא להשתתף בשכר דירה. במידה והאם גרה בדירה שכורה יהיה בדרך כלל התשלום 30% משכר הדירה לילד אחד, 40% לשני ילדים, ו-50% לשלושה ילדים או יותר.

 

סיבות לאי תשלום דמי מזונות

במידה ובית המשפט הגדיר את הילד שאת מזונותיו על האב לשלם בתור בן מרדן, יכול בית המשפט לצמצם או לבטל כליל את דמי מזונות הילדים המשולמים על ידי האב עבור ילדו.

פס"ד בולטים:

* פס"ד של כב' השופטת טובה סיוון במזונות קטינה - Judge Tova Sivan Judgment on Child alimony

* פס"ד של כב' השופט אסף זגורי במזונות קטינה - Judge Assaf zaguri Judgment on Child alimony

* פס"ד בית משפט עליון תוך אזכור פס"ד נוספים - Judgment of the elion court on Child alimony

* פס"ד של כב' השופט סארי ג'יוסי בנושא הקטנת מזונות במשמורת משותפת - Judge Sari Jyossi on Child alimony int the case of Joint custody

 
 
 
 
 
 
 

פסקי דין בולטים בתחום מזונות האישה

אישה נשואה זכאית לקבלת תשלום מזונות עבורה ועבור ילדיהם אישה מבעלה בסכום שיאפשר לה לשמור על רמת החיים לה הורגלה בעת חייהם המשותפים של בני הזוג. הכלל הוא "עולה עימו ואינה יורדת". סכום מזונות אישה אמור לכסות את כל צרכי האישה – מזון, ביגוד והנעלה, הוצאות דיור ואחזקת בית, כולל שכר דירה או משכנתא, צרכים נשיים, איפור, חוגים, הוצאות רכב, לימודים וכל שאר ההוצאות אותן הוציאה האישה בעת חייהם המשותפים של הצדדים.

מנגד יש לומר שגם בתקופה של סכסוך, כאשר האב מתגורר בבית יחד עם אשתו וילדיו והוא דואג להם "כרגיל", לא ניתן לדרוש מזונות ילדים במצב הזה, כמו למשל במקרה הזה

פס"ד בולטים

* פס"ד של כב' השופט פאול שטרק בנושא מזונות אישה- לחץ כאן

* פס"ד של כב' השופטת ורדה פלאוט בנושא מזונות אישה (ניאוף הדדי)- לחץ כאן

 

 

 
 
 
 
 
 
 

גניבת זרע

לאחרונה ניתן פסק-דין בבית המשפט השלום בת"א לפיו חויבה אישה אשר ניהלה קשר רומנטי עם גבר והרתה לו בתשלום פיצוי כספי מפאת העובדה כי הצהירה בפניו כי הינה נוטלת גלולות. יצוין כי טרם התקבלה פסיקה דומה בבית המשפט לענייני משפחה בסוגיה הנ"ל.

בהתאם לסעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. כאשר מדובר ביהודים, הרי שעל פי המשפט העברי, החובה לספק את צרכיהם ההכרחיים של הילדים מוטלת במלואה על האב. בהתאם לכך מחויב גבר/אב לשלם עבור מזונות ילדיו גם אם לא חפץ בכך. הגבר חייב לשלם מזונות לילדיו גם כתוצאה מיחסי מין שקיים מחוץ למסגרת הנישואין, למרות טענתו כי האישה גנבה את זרעו וכי הוא אב בעל כורחו. כמו כן נקבע כי אין גבר יכול לכפות על אישה לבצע הפלה בנסיבות הנ"ל. 

 

פסקי דין בולטים בנושא

* פס"ד של כב' השופט פיליפ מרכוס  - לחץ כאן

* פס"ד של כב' השופט פאול שטרק - לחץ כאן

* פס"ד של כב' השופטת אלה מירז - לחץ כאן

* פס"ד של כב' השופט יעקב וגנר - לחץ כאן

• תמ"ש 35180/06 ת. ש נגד א. ש

• תמ"ש 10708/02/09 ש.א נגד ס.מ

• תמ"ש 24280/06 פלונית נ' אלמוני

• ע"א 5464/93 פלוני נגד אלמוני