מזונות במשמורת משותפת

משמורת משותפת

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המגמה להכרה בשני ההורים כשווי זכויות וחובות בכל ההיבטים הנוגעים לחיי ילדיהם. הגישה הרווחת כיום מכירה בחשיבות של אחריות הורית משותפת, ונסמכת על תפישה הדוגלת במעורבותם של כל אחד מההורים בכל הנושאים הנוגעים למכלול התחומים הקשורים בילדיהם, ומדגישה את הצורך הפיסי והישיר של הילד עם שני הוריו למען התפתחותו התקינה.

מחקרים רבים מדגישים את היתרונות הרבים הנובעים מקיום הסדר משמורת משותפת, הסדר השומר על תחושת היציבות של הילד, שמבחינתו, ממשיך לקיים קשר משמעותי עם שני הוריו, באופן המשמר את המצב שקדם לפירוד הוריו. ההכרה הרבה לה זוכה הסדר המשמורת המשותפת מביאה מחד - לעלייה משמעותית ביישום ההסדר ומאידך - לתביעות רבות המוגשות לבתי המשפט בעניין חלוקת נטל המזונות בין ההורים המקיימים משמורת משותפת.

לעניין זה ראוי להדגיש כי כל עוד האב מתגורר יחד עם האם בדירת המגורים המשותפת, כיוון שהזוג עדיין לא מכר אותה, וכל עוד אינו  מזניח את ילדיו, אין מקום לתבוע ממנו מזונות. 

בפסק הדין נכתב: "לא עצם הסכסוך בין ההורים הוא זה שמוליד אוטומטית את החיוב, להבדיל מהחבות העקרונית, השרירה וקיימת בכל עת והיא מוטלת על האב... אין הצדקה לחיובו בתשלום מזונות לידי אשתו עבור ילדיו, כשבני הזוג ממשיכים להתגורר יחד, ואין הוכחה שהוא אינו דואג באופן שוטף לצרכים ההכרחיים של ילדיו".

 

ניתן לקרוא על כך כאן

משמורת משותפת

נתוני סטטיסטיקות גירושין בישראל

ממחקרים שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החל משנת 2005, נראה שמאז ועד היום, נתוני סטטיסטיקות גירושין בישראל מושפעים על סמך מידת ה"רווחיות" של הגירושין, או במילים אחרות, כמה קטן יהיה הנזק הכלכלי לכל אחד מהצדדים.

 

החברה המודרנית שישראל אימצה לעצמה מאופיינת בין השאר בכוח עבודה גדול יותר בקרב נשים. כוח עבודה זה החל לגדול בשנות ה 20, ובפרט בעתות מלחמה בהן הנשים היוו כוח עבודה מרכזי בזמן שהגברים יצאו למלחמה.

 

גם היום, נראה שיותר נשים בוחרות לעבוד גם כשיש להן ילדים. ראשית, העבודה מאפשרת להן לקחת פסק זמן ולעשות משהו שהוא בעיקרו לעצמן (אך כמובן שעצם הפרנסה שלהן מסייעת כלכלית לילדים). סיבה נוספת היא יוקר המחייה שמאלץ את שני בני הזוג להצטרף למעגל כוח העבודה.

 

גירושין בישראל – אז והיום

 

לפי מחקר שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים האחרונות, נתוני סטטיסטיקות גירושין בישראל מושפעים לפי תוצר הלוואי הכלכלי שייווצר בעקבות הגירושין. אם נראה שהנזק יהיה מזערי עבור כל אחד מבני הזוג, הגירושין יהיו רצויים יותר בקרב שני בני הזוג, אם אינם מעוניינים עוד לשמר את היחסים הרומנטיים ביניהם.

 

 

כיום מספר הנשים שיוצאות לעבוד גם כשיש להן ולבני זוגן ילדים הוא גדול יותר, ולכן לא מפתיע שאחוז המתגרשים הוא גדול יותר מבעבר, שהרי כעת יש לנשים רבות אפשרות ויכולת ליצור לעצמן פרנסה. כך נוצר מצב שבו הנטל על הבעל (בתשלום דמי מזונות) הוא קטן יותר.

כשהנטל הכלכלי פוחת, הן במקרה של האישה והן במקרה של הגבר (כי האישה עובדת ומרוויחה כסף), שניהם יהיו בעלי מוכנות גבוהה יותר להתגרש.

 

 
 
 סטטיסטיקת גירושין בישראל
 
 
 
 

מבחר פסקי דין בולטים של בית המשפט לענייני משפחה:

חוקי מדינת ישראל

להלן מבחר פסקי דין בולטים של בית המשפט לענייני משפחה

* פס"ד של כב' השופט צבי ויצמן בנושא חלוקת רכוש - Ruling of the Honorable Justice Zvi Weizman regarding the division of property

* פס"ד של כב' השופטת נילי מימון בנושא סירוב מתן גט ע"י האישה - Ruling of the Honorable Judge Nili Maimon regarding the refusal to grant a get by the woman

* פס"ד של כב' השופטת טובה סיון בנושא ביטול הסכם גירושין - Judgment of the Honorable Justice Tova Sivan regarding the annulment of a divorce agreement

* פס"ד של כב' השופטת  אלה מירז בנושא ביטול הסכם גירושין - Ruling of the Honorable Judge Ella Meiraz on the subject of revocation of the divorce agreement

* פס"ד של כב' השופטת אסנת אלון לאופר בנושא בדיקת רקמות - Ruling of Honorable Judge Osnat Alon Laufer on the subject of tissue testing

* פס"ד של כב' השופטת שפרה גליק בנושא מזונות זמניים - Ruling of Honorable Judge Shifra Glick on Temporary Maintenance