כאשר לא כותבים צוואה: ידועה בציבור לא תקבל ירושה, אבל כן מזונות

ידועה בציבור של מנוח תבעה לקבל חלק מהירושה שהשאיר. בית המשפט דחה את התביעה, אבל אישר לה מזונות בסכום של 100 אלף שקל
 
 
בשנת 2003 הכירה אישה בת 59 אלמן בן 76, ועברה להתגורר איתו. היא סובלת ממחלת נפש והוכרה על-ידי בית המשפט כחסויה - כלומר היא פסולת דין ואינה כשירה מבחינה משפטית.

 

בשנת 2007, ערך האלמן צוואה בה חילק את עזבונו בין בניו ונכדיו. מיד לאחר מכן, חתמו האלמן והאישה על "הסכם אירוח וחיים משותפים" - לפיו הם לא ייחשבו כידועים בציבור, למרות שהם מתגוררים יחד. ההסכם אף כלל סעיף המונע מהשניים לתבוע זכויות מהעזבון של האחר, לרבות מזונות. 

במסגרת מימוש צוואת המנוח, שלחו יורשיו הודעת פינוי לאישה. היא מיהרה להגיש תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה בתל-אביב, כדי שזה יכיר בה כידועה בציבור של המנוח - ויפסוק לה מחצית מהעזבון או לכל הפחות מזונות. 

האישה טענה כי היא והמנוח חיו בזוגיות, במסגרתה בילו יחדיו וחגגו אירועים משפחתיים. היא הדגישה כי ניהלו משק בית משותף "כמו זוג נשוי", והוסיפה כי קיימה עם המנוח יחסי אישות, לא חסכה ממנו חום ואהבה והיתה נאמנה לו. לטענתה, חתמה על הסכם האירוח מבלי שידעה את משמעותו - ובכל מקרה אין תוקף לחתימתה, מאחר שהיא פסולת דין. 

יורשי המנוח טענו מנגד שהאישה לא הייתה זוגתו אלא רק מטפלת, ושההסדר ביניהם היה נוח ובבסיסו ידידות בלבד. הם הוסיפו כי מגורי התובעת בדירתו היו למעשה אירוח, כפי שניתן ללמוד מההסכם ומהעובדה שהם ישנו בחדרים נפרדים.

ידועה בציבור לזכויות מסוימות

השופט נפתלי שילה הדגיש כי גרסה זו - לפיה התובעת הייתה מטפלת בלבד - אינה מסתדרת עם ההגיון. הוא התרשם במיוחד מדו"ח המוסד לביטוח לאומי שצורף לתביעה, ממנו עולה כי הכיר בתובעת כמי שהיתה ידועה בציבור של המנוח עד לפטירתו.

שופט קבע כי המוסד לביטוח לאומי הוא גוף אובייקטיבי שערך חקירה עצמאית, ואין לו שום אינטרס לפעול לטובת התובעת. לכן העניק לדו"ח את מלוא המשקל.

 

בהמשך פנה לבחון את ההסכם עליו חתמו התובעת והמנוח. בהסתמך על עדותו של עורך הדין שערך את ההסכם, השופט קבע כי התובעת הבינה היטב על מה היא חותמת, ומשכך אין ספק שהבינה והסכימה לכך שלא תוכר כידועה בציבור ולא תזכה למחצית מעזבון המנוח.

חוק הירושה גובר על ההסכם

עם זאת, השופט - שככל הנראה חס על האישה ולא רצה להותירה מחוסרת כל - קבע כי הסעיף בהסכם הקובע כי אין לאישה זכות למזונות חסר תוקף. הוא הסביר כי אפשר שבני זוג לא יוכרו כידועים בציבור לצורך זכויות מסוימות, אך יוכרו ככאלה לצורך זכויות אחרות.

 

לאחר שהדגיש כי יש להתחשב בכך שהיקף העזבון אינו גדול (כ-205 אלף שקל), ובהסכמת בנו של המנוח להעניק לתובעת 100 אלף שקל, השופט פסק כי סכום זה - אשר יאפשר לה לעמוד על רגליה - ישולם למזונותיה. 

 

מהפסיקה עולה גם כי האישה תיאלץ לעזוב את דירת המנוח. יורשיו חויבו לשלם לה הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל.

 

ירושות וצוואות

צוואות וירושות

צוואה הינה מסמך שמהווה את רצונו של המנוח בנוגע לרכוש שצבר במהלך חייו - מסמך זה מסדיר כדין את אופן חלוקת הירושה.

ללא צוואה, הירושה שהשאיר אחריו המנוח עלולה לעורר מחלוקות קשות בין בני המשפחה. מנוח שלא הותיר צוואה חלוקת רכושו תקבע על פי דיני הירושה.

כך למשל ידועה בציבור, אשר ערכה הסכם שבו היא לא תקבל דבר ולא תהיה זכאית לדבר, קיבלה מזונות מן הירושה בסך של כ 100,000 ש"ח וזאת על אף ההסכם כיוון שהמנוח לא הותיר צוואה. ניתן לקרוא על כך כאן. 

עו"ד לב הינו עורך דין בעל ניסיון ומוניטין רב בכל תחום הצוואות והירושות ויסייע לכם באמצעות טיפול מקצועי ויסודי בנושא.