פשיטת רגל ביטול ההליך עקב חוסר תום לב

ביטול הליך פשיטת רגל הסתרת עובדות ומעשים ואי תשלום מזונות ילדים

פשיטת רגל 

לאחרונה מתח נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ביקורת מרומזת כי קיימים
תיקי פשיטת רגל רבים מידי.
ההיסטוריה מלמדת כי לשכת ההוצאה לפועל החלה ליישם הוראות חוק ישנה לפיה לא ניתן לבצע איחוד תיקים מסכום חוב כספי העולה על 100,000 ש"ח לערך ומכאן החלה נהירה
בלשכת כונס הנכסים הרשמי ונפתחו עשרות תיקי פשיטת רגל.

פשיטת רגל
התנהלות החייב בתום לב 

כידוע חובה על החייב להתנהל בתום לב, תוך חשיפת כל הנתונים העובדתיים.
לאחרונה ניתנה בבית המשפט המחוזי החלטה אשר ביטלה לחייב את הליך הפש"ר.
בהחלטה שניתנה באמצעות כב' השופטת יעל בלכר, בתיק פשר שמספרו 1264-08-11,
אושרה בקשת הנאמן לבטל את הליך פשיטת הרגל של החייב.

בתיק זה עדכן המנהל המיוחד את בית המשפט וביקש שיורה על ביטול הליכי פשיטת הרגל. מהנתונים שהעלה המנהל המיוחד  לא רק שהחייב הסתיר ממנו את המידע המהותי הזה,
אלא שניכר כי מדובר באדם שזלזל בהזדמנות שניתנה לו לשיקום חייו, ובמקום לנצלה בחר
לבצע מעשים פליליים שבגינם צבר חוב נוסף.

הנאמן סבר, כי בנסיבות הקיימות אין החייב זכאי להפטר אלא שיש לבטל את ההליך,
למרות שהחייב עמד בתשלומים החודשיים (הנמוכים) והגיש דו"חות במועד.
מכאן עולה הנחת יסוד ברורה כי חייב אשר עומד בתשלומים החודשים ומגיש דו"חות
עדכניים במועד, עובדה זו כשלעצמה אינה גוברת על מעשים אשר אינם הגונים.

יצוין כי החייב הציג בפני המנהל המיוחד מצג לפיו הנו זקן ותשוש בניגוד לעבירות שביצע.

דוגמא נוספת לתיק פשר בו בוטל הליך פשיטת הרגל מצוי באתר תיק פש"ר 2720/07.
בתיק זה טען החייב כי עקב מחלה נפשית אין ביכולתו לשלם את חובותיו ולאורך מספר חודשים שילם תשלום נמוך של 100 ש"ח.
לאחר חשיפת מעשי החייב באמצעות הח"מ ביטל בית המשפט המחוזי באמצעות כב' השופטת חנה פלינר את הליך הפש"ר, ערעור שהוגש מטעם החייב נדחה בבית המשפט העליון.

https://www.psakdin.co.il/Document/%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%92-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95-%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%A9-%D7%9B%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%A7-%D7%9E%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D#.WaqoQ8iGM2w

כן התחמקות שיטתית מתשלום מזונות ילדים מהווה עילה לביטול הליך פש"ר.
https://www.psakdin.co.il/Document/%D7%A0%D7%93%D7%97%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%A7-%D7%9E%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95#.WaqngciGM2w

מצאנו כי חייב אשר מתנהל בחוסר תום לב ומסתיר את פעולותיו,
דבר זה מהווה עילה לביטול צו כינוס הנכסים כנגדו.
לעתים נאלץ הנושה בעצמו לחשוף את מעשי החייב, דבר אשר מהווה קושי רציני,
ולו רק מן הטעם של חוסר כדאיות כלכלית.

ניתן לקרוא כאן באתר יותר על מנהל מיוחד וחקירת יכולת.

חקירת יכולת ב  פשיטת רגל

בני זוג שחייבים עשרות מיליוני שקלים יקבלו פטור מתשלום החובות

מאת: עו"ד ליאור לב | תאריך פרסום : 18/10/2015 16:20:00 פורסם ב PsakDin

זוג פנה לבית המשפט וביקש לקבל פטור מחובות של כ-31 מיליון שקל כדי שיוכל לפתוח "דף חדש". למורת רוחם של הנושים, בית המשפט השתכנע שלזוג אין עוד נכסים וקבע שאין עוד תועלת בהמשך הליכי פשיטת הרגל.

בין השנים 1995-1996 עסק הבעל ביזמות בנייה. פרויקט כושל שנקלע אליו הביא לכך שהוא ואשתו נקלעו לתביעות משפטיות רבות. במהלך הליכי פשיטת הרגל של הזוג אושרו נגד האישה, העובדת כמורה, תביעות חוב בסך כארבעה מיליון שקל. נגד בעלה, העובד עם בני משפחתו בבית הספר לנהיגה "אור ירוק", אושרו תביעות חוב בסך כ-27 מיליון שקל.

במסגרת צווי כינוס, הוטלו על בני הזוג תשלומים חודשיים בסך 3,000 שקל, שמאוחר יותר הועלו ל-4,000 שקל. אלא שהשניים התקשו לעמוד בתשלומים וצברו יחדיו חובות פיגורים של כ-100 אלף שקל.

הסתבכתם בחובות?

פנו ל-עו"ד פשיטות רגל

במקביל, ביקש הנאמן בתיק מבית המשפט להצהיר כי לחייב ואשתו יש נכסים נוספים שאפשר להכניס לקופות הכינוס: החברה "אור ירוק", שלטענת הנאמן החייב אינו סתם עובד בה אלא בעליה, ודירה בירושלים ששייכת לו ולאשתו ביחד.

אלא שההליכים בבקשות שהגיש הנאמן עוכבו בעקבות הסדר שהציעו החייבים, לפיו בתמורה להפטר מחובותיהם, הם ישלמו לקופות הכינוס 550 אלף שקל, סכום שלטענתם משקף את פדיון חלקם בחברה ובדירה. על פי הצעתם, הסכום יתחלק בין שני התיקים שלהם בהתאם לחלקם היחסי בחוב הכולל, כך ש-480 אלף שקל יועברו לקופת הכינוס של החייב ו-70,000 שקל יועברו לקופת החייבת.

באפריל 2015 התכנסו הנושים לאסיפה, שבסופה דחו פה אחד את הצעת החייבים. לאחר שנדחתה הצעתם, הגישו החייבים, הפעם בתמיכת הנאמן, הצעה שלפיה יחלקו את הכספים באופן שווה בין שתי הקופות.

ואולם, הנושים התנגדו גם להצעה זו בטענה שחלק מהחובות נוצרו בחוסר תום לב וכבר נקבע בעבר  שהחייבים ניצלו לרעה את הליכי פשיטת הרגל והתחמקו מהעברת כספי התשלומים.

החייבים הודו בכך שלא עמדו בתשלומים לפי צו בית משפט, אך טענו כי הסיבה לכך היא הידרדרות במצבם הבריאותי, שככל הנראה מקורה בהשלכות הקריסה הכלכלית על חייהם. הם גם ביקשו להתייחס לעובדה שחלק מהחובות כבר בני מעל 20 שנה.

משתפים פעולה

השופטת עירית כהן הבהירה כי מטרת הליך פשיטת הרגל היא להביא מצד אחד לחלוקת נכסי החייבים בדרך יעילה בין הנושים, ומצד שני להניח לחייב תם לב שאינו יכול לשלם לפתוח דף חדש על ידי קבלת הפטר.

השופטת קיבלה את דברי הנאמן, שמסר כי נכסי החייבים הניתנים למימוש בהליך פשיטת הרגל מומשו או נפדו בסכום סביר, וכי החייבים משתפים פעולה באופן מלא.

לדברי השופטת, בהתחשב בזמן הארוך בו נמשכים ההליכים נגד החייבים ובעובדה שזכויותיהם בחברה ובדירה עוד לא הוכחו, אין תועלת ממשית להמשיך בהליכי פשיטת הרגל נגדם, בפרט כשהנושים לא הראו שיש לחייבים נכסים או מקורות הכנסה נוספים שאפשר להיפרע מהם.

מכאן, הגיעה השופטת למסקנה שיש לקבל את בקשת החייבים לפטור אותם מחובותיהם, אךהתנתה זאת בהשלמת חובות הפיגורים והפקדה של 200 אלף שקל לקופת החייבת ו-350 אלף שקל לקופת החייב תוך 60 יום.

  • ב"כ החייבים: עו"ד משה חן 
  • ב"כ המשיבים: לא צוינו בפסק הדין

עו"ד ליאור לב הינו עו"ד פשיטות רגל

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

 

מנהל מיוחד וחקירת יכולת

 

לאחר שניתן צו כינוס על ידי בית המשפט, ועד להכרעה האם להכריז על החייב כפושט רגל או לדחות את בקשתו, כונס הנכסים הרשמי הופך לכונס נכסי החייב. במהלך תקופה זו, כונס הנכסים מנהל חקירה מקיפה בדבר נכסי החייב, הכנסותיו וחובותיו. כמו כן הכונס מקיים אסיפות נושים, על מנת לבחון את טענות הנושים ולבדוק אם לקבל הצעת הסדר או פשרה שהחייב מציע. 

 

בשנתיים  האחרונות קיימת נטיה אצל הכנ"ר "להוציא" את תיקי פשיטת הרגל לבעל תפקיד שהינו בד"כ עו"ד חיצוני - בעל תפקיד זה נקרא (להלן: "מנהל מיוחד") . הכנ"ר ו/או המנהל המיוחד בודקים האם ראוי להכריז על החייב פושט רגל או לתת לו הפטר, ועל מנת לדון באופן הטיפול בנכסי החייב. הכנ"ר ו/או המנהל המיוחד מגיש/ים לבית המשפט דו"ח (חוות דעת מפורטת) בנוגע לממצאים שנחקרו על ידו. על סמך דו"ח זה, בין השאר, בית המשפט מחליט אם להכריז על החייב כפושט רגל.

 

על כונס הנכסים לנהל חקירה מקיפה בענייני החייב אשר תכלול את הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו, נכסיו, נכסים שהיו ברשותו בעבר ונכסים שהיו של החייב בשיתוף עם אחרים. לצורך קיום החקירה עומדות לכונס הנכסים סמכויות וכלים רבים. הכנ"ר ו/או המנהל המיוחד רשאים לדרוש מידע או מסמך בדבר החייב מכל אדם שיש לו מידע או מסמך בנוגע לחייב, כמו כן, הכונס רשאי לקבל מידע מהלשכה להוצאה לפועל, וכן רשאים בעלי התפקיד לבקש ולדרוש מכל רשות ואדם מידע אודות החייב. 

 

כמו כן בית המשפט רשאי להכריז עליו פושט רגל (אם נושיו ביקשו את ההכרזה) או לדחות את הבקשה (אם החייב ביקש בה). החייב נותן לכונס כתב ויתור סודיות אשר כוחו לעניין מסירת מידע או מסמכים בענייני החייב כאילו החייב עצמו ביקש בהם. פקודת פשיטת הרגל קובעת כי הכונס הרשמי יגיש לבית המשפט את חוות דעתו. 

חוות דעת של הכנ"ר ו/או של המנהל המיוחד תפרט את כל ממצאי החקירה  ותכלול את הפרטים הבאים:

• הערכת הכונס בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב.

• הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגד החייב, אם ננקטו.

• החלטות הנושים באסיפותיהם. 

• חוות דעת בעניין יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.

• חוות דעת בעניין ההליכים שיש לנקוט כלפי החייב.

 

חוות הדעת של הכונס הרשמי מוגשת בסמוך למועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל שקבע בית המשפט.

חשוב לומר שלעיתים עקב חוות הכונס הרשמי, או עקב התנגדות נושה/ים מבטלים את פשיטת הרגל, כמו למשל במקרה הזה שבו ביצע החייב שימוש לרעה בהליכי משפטי והמשיך לייצר חובות, כשהוא טוען למחלת נפש וטוען לקשיי פרנסה. אותו מקרה פורסם גם בYNET.

להסבר על הליך ראשוני לפשיטת רגל לחץ כאן

חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית.כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. ומומלץ לפנות לעו"ד פשיטת רגל על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך.

מנהל מיוחד

איחוד חיובים

איחוד חיובים

חייב שמתנהלים נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל, רשאי לבקש את איחודם.

אישור הבקשה מאפשר לחייב לקבל צו לעיכוב מרבית ההליכים, זאת בתנאי ויעמוד בצו התשלומים שיקבע בתיק האיחוד.

 

כל תיק חדש שנפתח נגד החייב נכנס לתיק המאוחד. 

יש להוסיף עוד שבאיחוד תיקים ההתחייבות של החייב מועברת אף ליורשיו במידה ונפטר ונכנסת לתיק העיזבון.

בהקשר הזה אפשר לציין שלעיתים אנשים צוברים חובות מזונות יחד עם חובות אחרים מתוך מחשבה שיוכלו להגיע להפחתת תשלומי המזונות כמו במקרה הזה אולם, טקטיקה כזו אינה נושאת פרי. 

 

איחוד חיובים

אלימות במשפחה

צו הגנה ניתן במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה. צו ההגנה נועד להרחיק בן משפחה אלים מהבית.

צו זה ניתן לאחר הגשת תלונה במשטרת ישראל וכמענה ראשוני ניתן צו הרחקה  ותוך זמן קצר ניתן להגיש בקשה לצו הגנה.

 

עו"ד לב הינו עורך דין בעל מוניטין וניסיון רב במקרים שונים של אלימות במשפחה ויעניק לכם טיפול מקצועי ויסודי בכל צעד ושלב.

 

אלימות במשפחה 3

 
 
 
 
 
 
 

צו הפטר – השאיפה של כל חייב

פשיטת רגל

קבלת צו הפטר הינו השלב אליו שואפים מירב החייבים להגיע בהליכי פשיטת רגל בכדי לסיים את הליך פשיטת הרגל ושתיקי הוצאה לפועל אשר כנגדם יסגרו. צו זה אשר ניתן לחייב ע"י בית המשפט המחוזי לאחר שהוכיח כי השיב לנושיו את מלוא הסכום אשר היה ביכולתו לשלם וכי פעל לשם הסדרת חובותיו בתום לב מאפשר לחייב לפתוח "דף חדש" בחייו בדרך של מחיקת חובותיו וסגירת תיקי ההוצאה לפועל.

 

לאחר קבלת הצו מוסרות מהחייב המגבלות אשר הוטלו עליו במסגרת הליך פשיטת הרגל לרבות ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות על כרטיסי אשראי וכו'. עם זאת, בית המשפט רשאי לקבוע את כי ההפטר יהיה מותנה, חלקי או מלא, בהתאם נסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה והקביעה כאמור תתבסס גם על התנהלותו של החייב ותום ליבו במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

 

סוגי ההפטר:

 

הפטר חלוט


צו הפטר המעניק לחייב פטור מוחלט ומלא מכל חובותיו. בקשה למתן צו הפטר חלוט יכולה להיות מוגשת על ידי החייב בסמוך לאחר קיומה של אסיפת הנושים וההכרזה עליו כפושט רגל. לא ניתן להגיש בקשה זו בטרם חלפו שישה חודשים מעת מתן צו כינוס הנכסים. בהכריעו בבקשת החייב למתן צו הפטר חלוט, בוחן בית המשפט המחוזי, בנוסף ליכולות הכלכליות של החייב וכושר השתכרותו, גם את תום ליבו והתנהלותו של החייב הן עובר והן לאחר מתן צו הכינוס והן את המקורות הכספיים .

 

הפטר מותנה

 

צו הפטר שניתן ע"י בית המשפט והקובע כי בכפוף התקיימותם של התנאים הקבועים בו, יופטר החייב באופן סופי מחובותיו למשל, עמידה בלוח התשלומים העתידיים שהושת על החייב בגדרו של הצו המותנה. תקופת התשלומים העתידיים תימשך, בד"כ, עד ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, אולם בית המשפט רשאי לקבוע תקופה ארוכה יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו, כלומר על בית המשפט לציין בהחלטתו את אותם שיקולים מיוחדים. במידה והחייב לא מילא אחר התנאים שנקבעו בצו המותנה, רשאי בית המשפט המחוזי לבטל את צו ההפטר בכל זמן, ביוזמתו, או לאחר בקשה מטעם הכונס הרשמי, הנאמן, מנהל מיוחד, או נושה. מאידך, עמידה בנטלים הכלולים בצו ההפטר המותנה תזכה את החייב בהפטר חלוט.  

 

הפטר חלקי


צו הפטר אשר ניתן לחייב כאשר נקבע כי הוא התנהל בתום לב רק בנוגע לחלק מחובותיו בלבד. במידה ובית המשפט החליט כי יש ליתן לחייב הפטר חלקי, החייב יזכה לפטור רק מאותו חלק של חובותיו אשר נוצרו על ידי החייב בתום לב ואילו בנוגע לחובות האחרים על החייב להגיע להסדר נפרד עם נושיו או שלחלופין יימשכו כנגדו הליכי פשיטת הרגל או הליכי ההוצל"פ באופן נפרד.  


השיקולים מאחורי צו הפטר

 

בראש ובראשונה בית המשפט בוחן את מידת תום הלב של החייב, הן באשר ליצירת חובותיו והן באשר להתנהגותו במסגרת הליך פשיטת הרגל. עוד ייבחנו נושאים נוספים כגון היקף תביעות החוב התלויות ועומדות כנגד החייב וסוגי החובות בהתאם לדרגות הנשייה הרלוונטיות, מצבו הכלכלי הנוכחי של החייב וכן פוטנציאל ההשתכרות שלו ויכולתו לפרוע את חובותיו.


בית המשפט הדן בהליך הפש"ר מתייחס לעיקרון אשר מקופל בהפטר והוא "הכרה באינטרס של פושט הרגל כאשר זה נקלע לחובות בתום לב והוא מצוי במצב שהוא איננו מסוגל לפרוע אותם". בית המשפט העליון התייחס לכך בפסיקתו בע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי בקובעו כי "חברה מתוקנת רואה ערך חשוב ביותר בגאולת חייבים מהשתעבדות מתמשכת לחובותיהם, עד אין קץ, ובהושטת גלגל הצלה לעברם". עם זאת, אל מול השיקולים החברתיים במתן ההפטר, בית המשפט מכיר בכך שיש בצו זה משום פגיעה בזכות הקניין של הנושים. אי לכך, מוטלת על בית המשפט מלאכת איזון בין האינטרסים השונים; מחד, זכותו של החייב להתקיים בכבוד כאשר הוא פעל בתום לב להסדרת חובותיו ומאידך, זכות הקניין של הנושים אשר הינה זכות חוקתית ממעלה ראשונה במשטר הדמוקרטי.

מנגד כאשר החייב מתנהל בחוסר תום לב ומבצע שימוש לרעה בהליכים המשפטיים כדי לצבור עוד חובות או להסתיר רכוש, יבוטל ההליך ולא יינתן הפטר, כמו למשל במקרה הזה. אשר התפרסם גם כאן ב YNET, או במקרה בו נצבר חוב מזונות משמעותי על מנת לבקש הפחתה בגובה המזונות, כמו במקרה הזה

קרא עוד: הפטר מחובות במערכת ההוצאה לפועל כתחליף להפטר בהליך פשיטת רגל.

חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית.כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. ומומלץ לפנות לעורך דין פשיטת רגל על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך.

 

 
 
 
 
 
 
 

הרפורמה החדשה בהליכי פש"ר

הרפורמה החדשה בהליכי פשיטת רגל

לאור העליה במספר הפניות להליך פשיטת רגל, הכריז כונס הרשמי על רפורמה חדשה אשר נכנסה לתוקף בספטמבר 2013, אשר נועדה לייעל את הליך פשיטת הרגל ולקצוב לסיומו זמן מוגבל של עד 4 וחצי שנים מרגע מתן צו הכינוס ועד מתן צו הפטר בסיומו, באם ביצע החייב את הוראות כונס הנכסים הרשמי, עמד בתשלומים, וניהל את ההליך בתום לב מלא.

 

למעשה, מטרת הרפורמה היא לתת לפושט הרגל עצמו תמריץ לנהל את ההליך באופן יעיל יותר ולגלות את מלוא האמת על נכסיו ומקורות הכנסתו בהליך פשיטת הרגל.

 

כידוע, צווי הכינוס החדשים מבטלים את מירב ההגבלות והעיקולים שהוטלו על החייבים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שקדמו לצו הכינוס, ובכללם הגבלת רישיון נהיגה ועיקולי משכורת ועו"ש, וכן
מאפשרים לחייב לפתוח חשבון בנק אחד ולנהל אותו על בסיס מזומן וביתרת זכות.

 

יצוין, כי בד בבד עם מתן צו הכינוס בהליך פשיטת הרגל, ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד החייב.

 

בהתאם לרפורמה החדשה, הליך פשיטת הרגל, שמטרתו מיצוי יכולת פירעון החובות של החייב ייקצב לזמן מוגדר מראש של כ- 4.5 שנים ממועד צו הכינוס. בכל תיק ימנה הכונס הרשמי מנהל מיוחד מיד עם מתן צו הכינוס. המנהל המיוחד יתמקד במהלך 18 החודשים הראשונים של ההליך, ממועד צו הכינוס ועד למועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל, בביצוע בדיקות כלכליות יסודיות ביחס לחייב, גיבוש מצבת חובות חלוטים וגיבוש תכנית פירעון מוצעת לאישור בית המשפט, שתתבסס על יכולותיו הכלכליות של החייב ומימוש רכושו הפנוי והכנסתו הפנויה לאחר ניכוי צרכי ביתו.

 

תוכנית פירעון בהליך פשיטת הרגל

 

במסגרת תכנית הפירעון שתגובש ותוצג לאישור בית המשפט, וככל שהחייב יסכים למפורט בה, הוא יוכל לקבל הפטר מותנה מיד עם מתן אישור ההסדר והכרזתו פושט רגל. בסיום מימוש תכנית הפירעון, בתוך פרק זמן של כ- 3 שנים נוספות, יקבל החייב הפטר חלוט מכלל חובותיו.

 

בנסיבות מתאימות, כאשר עולה מן החקירות כי המשך ניהול הליכי פשיטת הרגל לא יביא כל תועלת לנושים, ניתן יהיה להמליץ על מתן הפטר לאלתר מיד עם הכרזתו של החייב פושט רגל. כמו כן, ניתן גם לקצר את תכנית הפירעון לתקופה קצרה מ- 3 שנים.

 

במסגרת הרפורמה בהליך פשיטת הרגל יינתנו תמריצים חיוביים לחייבים. שיתוף פעולה מלא מצד החייב ככלל, ושיתוף פעולה מלא בגילוי כל מידע והרכוש מצדו (לרבות רכוש שהוברח עובר לפתיחת ההליך) בפרט, יקדם את החייב לקבלת הפטר מחובותיו. גם הגדלת הכנסותיו של החייב והגדלת התשלום החודשי עשויים, בנסיבות מסוימות, לקדם את קבלת ההפטר.


לצד התמריצים החיוביים תינקט גישה מחמירה כנגד חייבים אשר פעלו בחוסר תום לב במהלך הליך פשיטת הרגל או כאלו שניצלו לרעה את ההליך וניסו להערים על הנושים, על בעל התפקיד, על הכונס הרשמי ו/או על בית המשפט.

למשל במקרה הזה בו החייב השתמש בהליכי פשיטת הרגל כדי לצבור חובות חדשים

כנגד חייבים אלה יינקטו צעדי אכיפה והרתעה חריפים. כך לדוגמא, יצירת חובות שלא בתום לב והסתרת מידע מבעל התפקיד יסייגו את מתן ההפטר, או, למצער, ידחוהו באופן משמעותי. התנהגות כאמור עלולה אף להביא לביטול הליכי פשיטת הרגל ולהגשת כתבי אישום פלילי בגין עבירות בפשיטת רגל.

 

בתיק פשיטת רגל בו הופיע כותב מאמר זה, שמספרו פש"ר 2720/07 (מחוזי ת"א), בוטל הליך כינוס הנכסים לאור התנהלות החייב בחוסר תום לב.

 

השיקולים בגיבוש תוכנית הפירעון בהליך פשיטת הרגל

 

אלו השיקולים אותם יבחן המנהל המיוחד במהלך גיבוש תוכנית הפירעון:

 

* יכולותיו הכלכליות של החייב.

* גילו של החייב ומצבו הבריאותי.

* השכלתו, מקצועו, ניסיונו המקצועי וכושר השתכרותו.

* מצב משפחתי.

* הוצאות מחייתו ומחיית בני ביתו.

* היקף החובות התלויים ועומדים כנגד החייב.

 

יצוין כי תכנית הפירעון רלוונטית רק במקרים של בקשות פשיטות רגל המוגשות על ידי חייבים ועל הליכים שנפתחו לאחר שהרפורמה החדשה בהליכי פשיטת הרגל נכנסה לתוקף, היינו לאחר ספטמבר 2013.

 

חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית.כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. ומומלץ לפנות לעו"ד פשיטת רגל על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך.

 

 
 
 
 
 
 
 

מהו הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980

 

בהתאם להוראות סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980, רשאי חייב לפנות לבית המשפט בבקשה להציע פשרה או הסדר לנושיו. זאת אף מבלי שתוגש על ידו בקשה לפשיטת רגל, או אם הוגשה, כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.

הליך זה מביא בסופו להפטר החייב מחובותיו בדרך קצרה ויעילה.


מטרות ההליך:

  • גביית נכסי החייב בדרך היעילה והמהירה ביותר, וחלוקם לנושים באופן שוויוני.
  • מתן אפשרות לחייב שנקלע בתום לב לקשיים כלכליים לפתוח דף חדש בחייו על ידי מתן צו הפטר.


התנאים להגשת הצעת הסדר או פשרה:

1. חובות החייב עולים על סך של 34,511 ₪ (סכום זה מתעדכן מעת לעת)

2. לא ניתן כנגד החייב צו כינוס.

3. ההצעה מהווה לפחות 30% מסך החובות אשר נבדקו ואושרו על ידי המנהל המיוחד.

4. ההצעה צריכה להיות מאושרת על ידי רוב מניין הנושים (51% מהנוכחים ו/או שהביעו עמדה להצעה),    
   אשר להם 75% מסך הנשייה הכולל.


אילו מסמכים יש לצרף להצעה?

לצד בקשתו של החייב לאשר הצעת פשרה או הסדר יש לצרף:

  • תצהיר של החייב על כך שאין ביכולתו לעמוד בתשלום חובותיו.
  • דין וחשבון על חובותיו ורכושו בציון הסיבות שהובילו ליצירת חובותיו והסתבכותו הכלכלית.

במסגרת כלל השיקולים אותם בוחן בית המשפט במסגרת הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל, שוקל בית המשפט, בין היתר, אם הצעת ההסדר הינה סבירה והינה לטובתם של הנושים, התועלת הצפויה לנושים מקבלת ההצעה על פני חלופות גביה אחרות, לרבות נקיטת הליכי פשיטת רגל והוצאה לפועל כנגד החייב, והאם קיים יסוד סביר להניח שהחייב יעמוד בהצעתו, תוך בחינת תום ליבו של החייב בשלב יצירת החובות ובשלב שלאחר הגשת הבקשה.

יודגש כי על החייב להניח הצעה לפיה הנו מוכן לשלם לפחות 30% מחובותיו הלא מובטחים.

הנחת היסוד בבקשה לפי סעיף 19א' (ג) הינה שלחייב קיימת יכולת לפרוע 30% מחובותיו

ועל כן יש ובית המשפט יחייב את מגיש הבקשה במתן ערובה בהתאם להצהרותיו.


ביטול ההסדר על ידי בית המשפט

על פי סעיף 54 לפקודה, בית המשפט רשאי לבקשת אדם מעוניין, להכריז על החייב פושט רגל ולבטל את ההסדר או הפשרה במקרים הבאים:

  • החייב לא שילם במועד תשלום המגיע לפי ההסדר או הפשרה.
  • בית המשפט ראה שההסדר או הפשרה לא יוכלו להימשך בלי לגרום עוול או השהיה בלתי סבירה.
  • אישור ההסדר או הפשרה הושג במרמה.

חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית.כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. ומומלץ לפנות לעו"ד פשיטת רגל על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך.

 
 הסדר נושים
 
 
 
 
 

הפטר מחובות במערכת ההוצאה לפועל כתחליף להפטר בהליך פשיטת רגל

מסלול הפטר מחובות במערכת ההוצאה לפועל מיועדת לחייב "מוגבל באמצעים".
תיקון מספר 47 לחוק ההוצאה לפועל אשר נכנס לתוקפו ביום 6.9.2015 הנו למשך 3 שנים עד ליום 5.9.2018.

לאור התיקון, חייבים אשר הוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים במערכת ההוצאה לפועל, ועומדים בתנאי הסף שנקבעו, זכאים להגיש בקשה להפטר כלומר מחיקת חובות בהוצאה לפועל וחובות שאינם במערכת ההוצאה לפועל מלבד חובות שאינם ברי הפטר כגון: מזונות, משכנתא, נזק בלתי קצוב, חוב שנוצר במרמה וקנס פלילי או מנהלי.

קיים דמיון רב בין קבלת הפטר בהליכי פשיטת רגל בהתאם לפקודה לבין קבלת הפטר בהליך הוצאה לפועל,  
בשוני ובהבדלים בין השנים, הח"מ יעסוק בכך במאמר נפרד.
לעניין זה ראה אף את מאמרי פשיטת רגל צו הפטר – השאיפה של כל חייב.

התנאים להגשת הבקשה ע"פ החוק:

  • חייב מוגבל באמצעים מעל 4 שנים ברצף: החייב הוכרז על ידי רשם ההוצאה לפועל כ"חייב מוגבל באמצעים" בארבע השנים שקדמו להגשת הבקשה, לפחות.

 

  • סכום החובות בהוצאה לפועל הינו עד 800,000 ₪: בעת הגשת הבקשה לא עלה סך חובותיו של החייב על  סכום של 800,000 ₪ (כולל חובות שאינם ברי  הפטר- משכנתא, מזונות, קנס מנהלי או פלילי) נציין, כי בעת בחינת הבקשה, יבחן רשם ההוצאה לפועל את היקף החובות בהוצאה לפועל ואת החובות שאינם בהוצאה לפועל. במידה וגובה החוב הכולל יעלה על 800,000 ₪ אז משמעות הדבר שלא ניתן לקבל הפטר.

 

  • תשלום סדיר של צו החיוב בתשלומים ב 3 שנים האחרונות: החייב עמד בצו תשלומים שניתן לו על ידי רשם ההוצאה לפועל בשלוש השנים האחרונותשקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר.

 

  • אין הליך פעיל של פשיטת רגל: לא מתנהל לגבי החייב הליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי, ולא הוגשה בקשה כזו אשר נמצאת תלויה ועומדת ולא  קיים הליך שהסתיים במהלך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה.

 

  • אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש.

  
הבהרה: קבלת ההפטר נתונה תמיד לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל, גם גם אם הנך עומד/ת
               בקריטריונים להגשת הבקשה, וכן תלויה בעוצמת התנגדות הנושים לבקשת ההפטר.

 

חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית.כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. ומומלץ לפנות לעורך דין פשיטת רגל על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך.

 

פשיטת רגל 

 
 
 
 
 
 
 

הגנה על בית מגורים ופינוי בפשיטת רגל

מה קורה לבית המגורים של חייב בעת פשיטת רגל? האם יש לו הגנה כלשהי מפני פינוי? לפניכם מידע בנושא הגנה על בית מגורים ופינוי בפשיטת רגל של החייב.

 

כאשר חייב אינו יכול לעמוד בגובה החובות שלו, דרך טובה להתמודד עם הבעיה הכלכלית הזו היא לפתוח בהליך של פשיטת רגל שמעניק לחייב אפשרות לסיים את החובות שלו תוך פרק זמן מסוים. אם הבקשה מתקבלת, מתקבל צו כינוס, שלפיו הנכסים של החייב מרוכזים אצל כונס הנכסים הרשמי ולאחר מכן אצל נאמן אחר שבית המשפט ממנה, והוא מוכר את הנכסים של החייב. כל הכסף שמתקבל בעקבות מכירת הנכסים מועבר לקופת פשיטת הרגל ואיתו למעשה פורעים את החוב אל מול הנושה.

 

מה קורה אם הנכס היחיד של החייב הוא בית המגורים שלו? האם יש אפשרות של הגנה על בית מגורים ופינוי בפשיטת רגל או שמא החייב נאלץ לפנות את ביתו ולהיפרד ממנו לעד? אכן, ייתכן והנושים יבקשו לפרוע את החוב של החייב דרך מכירת בית המגורים שלו, אך החוק מנסה למצוא איזון בין אינטרס הנושים לבין אינטרס ההגנה הבסיסית הפיזית וההישרדותית של החייב.

 

רכוש משותף, הגנה על בית המגורים

לפי חוק, חייב שהוא הבעלים של בית המגורים שבו הוא מתגורר ושזכותו בבית המגורים הופקעה מסיבות של הליך פשיטת הרגל, יהיה מוגן. גם לאחר שנפטר, ההגנה נשמרת ומועברת לקרוביו אם הם גרו בבית מגורים זה יחד עם החייב 6 חודשים לכל הפחות.

 

הנאמן יכול למכור את בית המגורים של החייב, אך הרוכש את הבית אינו יכול לפנות את החייב כיוון שהוא מוגן לפי חוק.

חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית.כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. ומומלץ לפנות לעו"ד דין פשיטת רגל על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך.