דיני משפחה ענייני משפחה

דיני משפחה
בדף זה אנסה להסביר בזעיר אנפין וממש בקצרה את עקרי תחום דיני משפחה.

תחום משפטי זה עוסק בין היתר במעמד האישי, ירושות ועוד.

דת- כלומר החלת הדין האישי שחל על כל אזרח בהתאם לדתו לדוגמא: יהודי , מוסלמי, ואח'
      כמו כן קיימים אזרחים שהינם חסרי דת שעליהם חלה הלכה שונה.

התחום כולל נושאים הנוגעים לענייני המשפחה בתחומים מגוונים  

מה כוללים ענייני המשפחה

נשואים גירושים, גירושין. 
מזונות ילדים,  מזונות אישה, נטל והחובות החלים במזונות קטינים.  
אפוטרופסות,  הסדרי ראיה של הילדים, הפרת הסדרי ראיה, ניכור הורי.
חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג.  
דיני ירושה.

נישואים – גירושין

כאמור גם במערכת הנשואים והגירושין חל הדין האישי קרי הדין הדתי.

במדינת ישראל נישואים של

בני זוג יהודים  יחול דין תורה- בבית הדין הרבני.  

בני זוג נוצרים יחול דין הכנסיה בה הם חברים. 

בני זוג מוסלמים נדונים על פי הדין המוסלמי בבית הדין השרעי.  

יודגש כי הסמכות לחתן ולגרש נתונה אך ורק לבית הדין הדתי ואין הליך אזרחי מקביל  
במדינת ישראל אשר שסמכותו לחתן ולגרש.  

על מנת מנת להתגרש יש צורך בעילות גירושין כגון:

א. נישואים שיש בהם פגם מהותי עבירה על חוקי הדת.

ב. מציאת מחלה ו/או מום היורד לשורשו של עניין.

ג. אי קיום חובת הבעל לפרנס את אשתו. |

ד. אי קיום חובת האישה במטלות הבית.

ה. אי מילוי חיי אישות בין בני הזוג.

ו. מורד/מורדת והלכות שונות הקשורות לנושא זה.   

מזונות בין בני זוג

על הגבר חלה חובה לזון את אשתו בהתאם לרמת החיים אשר הייתה נהוגה בטרם פרץ סכסוך הגירושין בניהם כל זאת בתנאי כי אין האישה יכולה לזון את עצמה ממעשי ידיה.   

מזונות ילדים

מזונות הילדים נקבעים על פי הדין הדתי.

בעקרון על הגבר חלה חובה לזון את ילדיו.

בהתאם לדת היהודית ישנם מדרגות של חובת מז\ונות קטינים אולם תקנות אילו הורחבו.

לאחרונה בית המשפט העליון שינה את ההלכה כאשר
מתקיימת משמורת משותפת ראה לעניין זה מאמר נפרד באתר זה.  

משמורת הקטינים וחזקת הגיל הרך  

במדינת ישראל קיימת חזקת הגיל הרך אשר מעניקה לאם את הזכות להחזיק בקטינים עד גיל 6.
בפסק הדין שדן במשמורת המשותפת המוזכר לעיל שונתה חזקה זו, אולם יישום ההלכה באופן מלא ע"י בתי המשפט לענייני משפחה טרם אומץ במלואו, למרות התמורות המשתנות מעת לעת, בעוד שבאופן עקרוני הכלל הוא כי חזקת הקטינים הינה בידי האם ומכאן חלה חבות האב במזונות ילדיו.

ראה לעניין זה חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962.

ראה לעניין זה אף את ועדת שניט.

חלוקת הרכוש המשותף

החוק מבדיל בין בני זוג שנישאו לאחר חקיקת חוק יחסי ממון לבין בני זוג שנשאו לפני כן.

באופן עקרוני הרכוש שנצבר במהלך הנשואין אמור להתחלק באופן שווה בין בני הזוג כל זאת בתנאי כי אין הסכם ממון המחריג את הרכוש המשותף.  

ירושות וצוואות

לעניין קטגוריה זו ראה מאמר מפורט באתר זה.

הכרזת קטין כנזקק

 

פסקי דין בנושא:

* חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך- 1960 לחץ כאן

* תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), תשמ"ו-1986 לחץ כאן

* חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ם-1962  לחץ כאן

 מזונות ילדים2

 

 

אפוטרופסות והפרות

הורים לילדים אשר אינם גרים תחת קורת גג אחת רשאים להסכים בניהם מי יחזיק במשמורת הילדים ומי מהם יקבל הסדרי ראיה, וזאת על פי סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

 

החוק הכשרות המשפטית

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 נכתב: "היו הורי הקטין חיים בנפרד … רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עימו במגע…". וכן, בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית נכתב: "לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שיראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

הגיל הרך בהגדרה בדיני משפחה הוא הינו הגיל של ילד מיום לידתו ועד גיל שש, והביטוי "חזקת הגיל הרך" מציין את החזקה אשר מסורה לאם לקבל את הילדים עד גיל שש למשמורתה כאמור בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית לעיל שאומר: "..ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם."

 

למידע נוסף בנושא החזקת הגיל הרך   לחץ כאן 

פס"ד של כב' השופט אסף זגורי  לחץ כאן

 מזונות ילדים2