משמורת משותפת

גירושים עשרת הדיברות להימנע מלבקר בבית המשפט לענייני משפחה

גירושין גירושים ועוד

גירושים - גירושין
עשרת הדיברות על מנת להימנע
מלבקר בבית המשפט לענייני משפחה

דיבר ראשון גירושין:   

גלו נכונות להידברות, גלו גמישות.

דיבר שני     :

חישבו על ילדכם ותתאמו את הסדרי הראיה בהתאם לעבודתכם.

דיבר שלישי :

קבלו עזרה מקצועית.

דיבר רביעי  :

הימנעו מעצות מלחמתיות זכרו במלחמה אין מנצחים.

דיבר חמישי :

שימו את הילדים בראש סדר העדיפויות וצמצו מחלקות לידם.

דיבר שישי   :

בהסכם הגירושים חישבו על אפשרויות וסטואציות אפשריות.

דיבר שביעי  :

חישבו על הצד השני, האם יש לו אפשרויות קיום סבירות.

דיבר שמיני   :

גלו אחריות הורית והמשיכו להיות הורים לילדכם.

דיבר תשיעי  :

היו הוגנים והגונים עם הצד השני בהליך הגירושין.

דיבר עשירי   :

עיזרו לגרוש/ה להיות הורה טוב יותר.

לסיום: עצה כללית פנו לעצמכם זמני בילוי עם ילדכם בעודכם מרוכזים בפעילות עימם ולא בפעילות בטלפון הסולולארי 

דיני משפחה ומורה נבוכים למתחילי דרך

דיני משפחה
מאמר עוסק :
דיני משפחה,הסדרי הראיה, גירושין-גרושים 
מורה נבוכים בדיני משפחה

לעתים נשאל אנוכי מה המיוחד בדיני המשפחה להבדיל מתחומים משפטיים אחרים?

ההסבר הינו פשוט לכאורה: תחום משפטי זה עוסק במעמד האישי.

דיני המשפחה האם הנו נושא מיוחד?

מהו אותו מעמד אישי אשר הפוך את דיני המשפחה כל כך מיוחדים? 

תחום דיני משפחה נכנס לקרביים של העניינים האישים לא רק בינו לבינה, אלא המדובר
"בכניסה " מהותית לענייניו האישים של כל אחד ואחת אשר מעורב/ת בהליך.

למעשה מדובר בסודות האינטימיים של כל אחד ואחת מאיתו שכן במשפחה נוהגים אנו ביתר חופשיות וללא מסכות, סודות המשפחה הוא מידע משותף לשני אנשים,  דבר המעניק לתא המשפחתי קסם מיוחד, כוח ויש משמעות הגנתית לשמר את התא המשפחתי וסודותיו.

לעתים יש משמעות לסודות המשפחה במקרה של רדיפות חברתיות או דתיות או פוליטיות כאשר התא המשפחתי משמר את סודותיו כתנאי להישרדותו.

ישנו משפט מוכר לפיו האהבה תנצח הכל,

אם נשאל את חיים נחמן ביאליק הרי שהוא ישאל אותנו בפשטות לכאורה מה זאת אהבה?

האם המשפט מעולם לא אהבתי משהיא/וא אחר מלבדך הנו נכון?

המשפט אשתי לא מבינה אותי יותר, או שיחסינו אינם כמו פעם, הנו משפט ששגור אצל זוגות רבים, איננו יודעים כיצד ואיך זה נשבר.

מהו אותו תא משפחתי שהיה פעם שבטי, שכל כך מאחד את "היחד" בעוד שפירוקו של התא המשפחתי משול למוות  ולעתים הנו הודאה בכישלון של הבחירות שאנו ביצענו בעצמנו.

הודאה בכישלון אינה קלה היא לאף אחד מאיתנו ומכאן קיימת נטייה מובהקת לאנשים לחפש

את האשם אצל האחר ולהאשים רק אותו/תה בפירוק אותו תא משפחתי שהגן עלינו.

המשפט לרבות דיני המשפחה מורכבים משכר ועונש, לדוגמה מי הוא הגורם שהרס את היחסים? נושא השכר והעונש הנו נושא מורכב אולם יש לטפל בענייני המשפחה ביישוב הדעת,

תוך כיבוד היחסים שהיו ויהיו בעתיד, לעתים טוב להסתכל על האחר ולחשוב על מה אני יכול לוותר , כך תמנע פחות המלחמתיות בבתי המשפט והסכמים יכובדו יותר בין בני הזוג.

אל תתנו לפרש את דברי שאין צורך כלל בהליכים משפטיים אולם בהרבה מקרים ניתן למנוע אותם ועורך דין לדיני משפחה מחויב תחילה למטרה זו גם אם יביא עליו טענות מצד לקוחו.

שימו לב ככול שנחלש גוף האדם ופוחתות תאוותיו, מתחזק כושר שיפוטו ויכולתו להבין תהליכים מורכבים בענייני המשפחה.  

נשואים, גירושין, מזונות ילדים,  הסדרי ראיה של הילדים, יכולים להמתין מבלי לפנות תחילה בתביעות , ניתן להגיע ליישוב הדעת, להבנה, לעתים טוב לשים את הדחף מעט בצד ולחשוב בקור רוח מה באמת טוב למשפחה.

אנא זכרו כי בראש ובראשונה טובת ילדכם מונחים על כף המאזניים קל וחומר בעודם קטינים

הסדרי ראיה לתינוקות

הסדרי ראיה לתינוקות

מאמר זה יעסוק בהסדרי ראיה ככלל ובהסדרי ראיה לתינוק בפרט.
על חשיבות נוכחותו של האב בתפיסה ובחוויה של התינוק אין צורך להכביר במילים. מאמרים ומחקרים עדכניים קובעים בבירור שאין למעשה הבדלים משמעותיים במגדר

בין גברים לנשים. אם בעבר המחקר הפסיכולוגי התמקד בקשר בין התינוק לאמו, הרי שבשלושים השנה האחרונות הייתה ההתמקדות בקשר תינוק-אב והתמורות בתפיסה
זו אף הביאו לשחיקה מהותית בחזקת הגיל הרך הבאה לביטוי בסעיף 25 לחוק כשרות המשפטית והאפוטרופסות ולפיה טובת הילד מחייבת, באופן אוטומטי, את משמורתו הבלעדית בגיל הרך דווקא בחזקת האם

לא זו בלבד שהתברר כי לתינוק יש יכולת להתקשר בו זמנית ליותר מדמות הורית אחת, אלא שאף לא נמצאה הוכחה כי התחברות למספר דמויות פוגעת בקשר עם אחת הדמויות העיקריות וכי ממילא, עד גיל 18 חודש לערך, ההעדפה להורה הראשוני נעלמת.

היתרון לילד הנובע מקשר עם הוריו עולה על כל צורך מיוחד לקשר עם הורה זכר או הורה נקבה ואף קיימות הוכחות משמעותיות כי צעירים יכולים לממש את הפוטנציאל הפסיכולוגי שלהם אם ניתנת להם אפשרות לשמר קשר משמעותי עם שני ההורים, גם אם הם גרים בנפרד. כמו כן, הספרות מצביעה על נזקים לילדים כתוצאה מניתוק או דילול הקשר עם האב וההשפעות החיוביות של האב על התפתחות העולל.

במציאות הנוצרת לאחר פרדת ההורים, וככל שהללו לא הגיעו להסכמות לגבי הסדרי הראיה, על בית-המשפט לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית האפשרית את אינטרס התינוק ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר ועם זאת לשמור קשר בין התינוק עם לבין ההורה האחר וקביעת הסדרי ראיה לצורך כך .

אין ספק שהסדרי ראיה לגבי תינוקות, בפרט אלו שעדיין יונקים ומכל מקום עודם חסרי יכולת ורבלית, נתקלים הן בקשיים אובייקטיבים (דוגמת טלטול התינוק בין שני בתים ואי הנוחות הכרוכה בכך) והן בקשיים סובייקטיביים (כגון הקושי של האם הטרייה "לשחרר" את התינוק היונק להחזקתו של האב ובאופן דומה, חששותיו של האב הטרי והבלתי מיומן ליטול אחריות מלאה על התינוק).

כאן עלינו לשאול את עצמנו אם טובת התינוק מחייבת דווקא הענקת הסדרי ראיה מצומצמים ומוגבלים לאב כאשר האם המניקה נוכחת בסביבה או שמא לינתו של התינוק בשני בתים לסירוגין במסגרת הסדרי ראיה מורחבים תפעל בטווח הארוך דווקא לטובתו של התינוק.

תשובה לכך נמצאת בספרות המקצועית ממנה עולה כי ללינת התינוק אצל אביו חשיבות רבה בבניית קשר הורה-ילד והיא נמצאה כמיטיבה וחיובית להתפתחותו משום שהיא יוצרת את ההבדל שבין סתם ביקור אצל מישהו, גם אם מוכר ואהוב, לבין בית. דווקא בגילאים הצעירים, ובעיקר כאשר מדובר בתינוק שאיננו עצמאי, "לינה" איננה רק "שינה" אלא כוללת את כל זמן האיכות החובק אותה: מקלחת, הקראת סיפורים, חיבוק, נשיקת לילה טוב, כמו גם הקימה בבוקר שאחרי. לינת התינוק אצל אביו סוגרת את היום ופותחת יום חדש והיא חלק חשוב ואינטגרלי לשגרת היום ולקשר בין האב והתינוק.

גם לתינוק - ואולי בעיקר - קיים צורך באינטראקציה עם שני הוריו במגוון הקשרים כגון האכלה, משחק, החתלה, הרדמה וכדומה על מנת להבטיח את התפתחותו הרגשית התקינה ובניית מערכת יחסים מבוססת ואיתנה. גירושים הם לא סיטואציה אידיאלית עבור כל ילד אולם אין ספק שלתינוק עדיפים המעברים בין הבתים על מנת שלא ייפרם הקשר הדוק עם שני הוריו. לינת התינוק גם אצל אביו יוצרת אצלו שיגרה בטוחה ומגוננת ומעודדת תחושה של ביטחון עצמי אשר מוביל בתורו להתפתחות של אמון בבני אדם אחרים.

הסברה לפיה טובת התינוק שומטת את הקרקע תחת האפשרות למשמורת משותפת מחמת גילו הצעיר הינה אנכרוניסטית ועומדת בניגוד למגמה בעולם המערבי. ממצאים אמפיריים מצביעים על כך שהטיפול בילדים הוא המשימה שבה הצטמצם הפער בין המינים באופן המשמעותי ביותר. כיום, נשים מטפלות בילדיהן פחות שעות מאשר טיפלו בהן אימותיהן, ואילו גברים מטפלים בילדיהם יותר מאשר טיפלו בהם אבותיהם.

כיום, לא ניתן לדבר עוד על דפוס משפחתי אחד ויחיד של משפחה הטרוסקסואלית, שבה האב מפרנס והאם מטפלת בילדים. בארצות-הברית, לדוגמה, דפוס משפחתיות זה תואם רק כחמישית מהמשפחות ומחקרים סוציולוגיים שונים מלמדים כי גם בישראל ישנו מגוון משפחות הכולל אופני חלוקת תפקידים שונים בין אימהות לאבות.

יתרה מכך, הקשר בין פעוטות לבין שני ההורים, ותדירות המגע עמם, חיוניים להתמודדות עם השינויים הנלווים לגירושין. מבחינת הקשר בין סדרי ראיה של האב הלא משמורן לבין התפתחות הילדים נמצא קשר מובהק בין ביקורים מועטים של האב את בנו התינוק לבין איחורים התפתחותיים שפתיים וחברתיים של האחרון ואצל תינוקות זכרים אובחנו גם איחורים מוטוריים. מאידך, אינטראקציה מרובה בין האב לתינוק תורמת תרומה משמעותית להתפתחות של הזהות המינית שלו כילד, להתפתחות האינטלקטואלית שלו, וכן להסתגלות נפשית ולמסוגלות חברתית בשלבים המתקדמים יותר בחייו.

כיום ברור שלא ניתן להסתפק בכך שאבות לתינוקות ימלאו את תפקידם ההורי רק בדרך של ביקורים קצרים, שטחיים ומלאכותיים הנעדרים קשר רציף, אינפורמטיבי ורגשי. טיולים בגינה ובילויים בקניון אינם יכולים להיות תחליף לאינטראקציה המשותפת אשר נבנית בעת לינת התינוק עם אביו במהלך השבוע. לא זו בלבד שתינוקות זקוקים לפגישות תכופות יותר כדי לשמר את דמות האב, אלא שגם לאבות חשוב לנצור את התחושה שהתינוק הוא חלק בלתי נפרד מחייהם, במיוחד נוכח האילוץ של נגישות מוגבלת ובלתי רציפה אל מול התינוק אשר נכפתה עליהם עקב הגירושין על מנת שיקבלו אחריות ויהיו מעורבים בטיפול בילדם כבר מגיל צעיר מאד, יתחזקו הקשר הרגשי בינם לבין ילדיהם ויתחזקו מעצם מעורבותם בחייהם. הוכח שאבות המעורבים בחיי התינוק יחזקו את המחוייבות כלפיו וגם יתמידו ויקפידו יותר בתשלום דמי המזונות.

נוכח העדרו של כל מחקר המצביע על סיכון כלשהו העלול להיגרם לתינוק כתוצאה מלינות לילה עם אביו, ראוי היה שגם בתי המשפט לענייני משפחה יכירו בכך שמניעת לינות לילה מתינוקות אצל אבותיהם, יותר מאשר היא יכולה להועיל היא עלולה לסכן את איכות היחסים שמתפתחים ביניהם.

מניסיוני רב, התדירות המועטה של פסקי דין היוצאים תחת בתי המשפט לענייני משפחה ואשר מעניקים לאב הסדרי ראיה מורחבים לגבי התינוק שלו ובכלל זה לינה משותפת הינם פועל יוצא של אימוץ והזדהות עם הקשיים הנפשיים שחווה האם בשחרור את התינוק לידי אביו וניצולה את חזקת הגיל הרך על מנת לטרפד ולסכל הסדרי ראייה מטיבים לתינוק ולאביו וחבל, שכן טובת התינוק מחייבת דווקא את ההיפך.

תחושה סובייקטיבית זו של האם מלבה ומעצימה את המאבק בין בני הזוג, אינה מאפשרת להם להגיע להסכמה ביניהם ביחס למשמורת או הסדרי הראייה, יוצרת היררכיה מיותרת בין ההורים, מקבעת את מעמדה של האם כמטפלת וכובלת אותה לבית ולמטבח ומקבעת את מעמדו של האב כמפרנס ומונעת ממנו קשר מיטבי עם התינוק.

הנני להביע מכאן את תקוותי שבתי המשפט לענייני משפחה יפנימו שכבר אבד הכֶּלַח על חזקת הגיל הרך וכי טובת התינוק דורשת שכל עוד לאב יש מסוגלות הורית והוא רוצה בכך, אין כל מניעה להעניק לו הסדרי ראיה נרחבים, לרבות לינות לילה, כבר מגיל הינקות ועד משמורת משותפת.

שלכם,

עו"ד ליאור לב

חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית.
כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. ומומלץ לפנות לעו"ד גירושין על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך.

ליאור לב: עורך דין גירושין בתל אביב העוסק בדיני משפחה, הסדרי ראיה והפרתם, משמורת ילדים, משמורת משותפת, גירושין, גישור גירושין, הוצל"פ ופשיטות רגל.

משרד: 077-5430040  נייד: 052-5873344  דוא"ל: liorlaw7@gmail.com  כתובת: שאול המלך 39, ת"א 

כיצד נקבעים הסדרי ראיה?

הסדרי ראיה

הסדרי ראיה מהווים את אחת המסגרות העיקריות לחיכוך בין בני הזוג לאחר תהליך הגירושין, ואף במהלכו של תהליך הגירושין עצמו.

 

קודם כל מכיוון שמדובר בחיכוך פיזי – ההורים עשויים לראות אחד את השני כאשר בן הזוג השני בא לאסוף ולפגוש את הילד או להחזיר אותו מפגישה, והמפגשים האלו הם לפעמים טעונים מאד.

 

מוקד נוסף שמהווה בסיס לחיכוך נוסף, קשור בהיקפם של הסדרי הראיה.


בדרך כלל ההורה המשמורן יבקש לצמצם את זמני שהות הילדים מהסדרי הראיה המקובלים (ראה מאמרי הנפרד לכך). ההורה ישאל מדוע וכמה זמן מבלה הילד עם בן/בת הזוג ואיך תופס את עצמו ההורה שהיקף הסדרי הראיה עם בן/בת הזוג לשעבר מפריע לו.

 

כאן מדובר על מקרים הרבה פחות מורכבים לעומת מקרים של ניכור הורי .

 

ישנם הסדרי ראייה שבהם ההורה שיש לו הסדרי ראיה (כלומר זה שאמור לפגוש את הילד) סובל או אובחן על ידי העובדת הסוציאלית לסדרי דין (מה שכונה בעבר עובד/ת סוציאלי/ת) כבעל הפרעה מנטלית כזו או אחרת, כלומר חוסר יכולת לויסות רגשי, הפרעה נפשית של דיכאון או הפרעה אחרת, חוסר יציבות במקומות עבודה ומגורים ועוד. במקרים כאלו קשה מאד לא רק לקבוע את הראיה, אלא גם ככל הנראה קשה גם לקיים אותם, אולם יודגש כי עפ"י ההלכה המקובלת יש לצמצם את הסדרי הראיה ולהגבילם רק במקרים קיצונים, בעוד שקיימת טענה לפיה העובדים הסוציאלים עושים שימוש מוגזם בטענות ההורה המשמורן.

 

בני זוג שנפרדים ויש להם ילדים מוצאים את עצמכם בקשר בשני מוקדים עיקריים שקשורים לילדים – מזונות – גובהם ותשלומם הסדיר, קבלת החלטות שקשורות לעתיד הילד כגון רישום למוסדו לימודים, תחביבים, טיפולים רפואיים וכיוב’ והסדרי ראיה.

 

זהו, זה מה שיש לריב עליו…

 

לגבי הסדרי ראיה – אם בני הזוג לא קבעו בעצמם את הסדרי הראיה, אלו כאמור יקבעו על ידי בית המשפט.\אחד הכלים החשובים המרכזיים בהם משתמש בית המשפט לענייני משפחה על מנת להחליט מהם הסדרי הראיה הראויה במקרה ספציפי, הוא תסקיר העובדת הסוציאלית לסדרי דין (שוב, מה שכונה בעבר פקיד או פקידת סעד).

 

אנשים נוטים לחשוב על תסקירי העו"ס לסדרי דין (עו"ד = עובד/ת סוציאלי/ת) את הדברים הבאים:

 

כל העובדות הסוציאלית הן נשים ובשל כך הן מעדיפות באופן טבעי את האם, הן גם אימהות והן נשים וגם אם הן מאד מאד רוצות יש להם הטיה פנימית נפשית עמוקה שאי אפשר להתגבר עליה והן תמיד ילכו לטובת האם ויש להם דעה קדומה כנגד האב.

 

העובד/ת הסוציאלית לסדרי דין היא הגורם שקובע ויקבע בסופו של דבר מה יהיה.

 

אם "לא הלך לי" בפגישה עם העובדת הסוציאלית והייתה פגישה שהרגשתי שהיא קצרה והיא לא דיברה איתי מספיק, זה אומר שכל אבוד, היא מוטה וזהו.

 

הילד צריך לבחור בין אמא לאבא ואם נשכנע אותו לבוא איתנו אז הוא יהיה איתנו.

 

בנוגע לדעות האלו – העובדות האובייקטיביות הן שאכן הרוב המוחלט של העובדים הסוציאליים לצורך סדרי דין הן אכן עובדות סוציאליות.

 

יכול להיות שלגברים יש נטיה מובנת נמוכה יותר למקצועות טיפוליים, ויכול להיות שמדובר בתנאי השכר ואפשרויות הקידום והנטיה של גברים ללכת על קריירה בעלת מאפיינים ניהוליים וטכניים יותר. אנחנו לא מתיימרים לדעת שזה המצב.

 

אובייקטיבית ניתן לומר גם שבאופן ססטיסטי וברוב המקרים אכן ילדים נמצאים במשמורת עיקרית אצל האם (כאשר ל מדובר במשמורת משותפת), ועם זאת העובדים הסוציאליים לסדרי דין והמנהלים של המחלקות האלו בעירות השונות, מודעים לטענות הנ"ל וברוב המקומות מתקיימות הדרכות והתייעצויות עם גורמים מקצועיים רבים בתוך המערכת לפני שמתקבלת החלטה וזאת על מנת להימנע מההטיה הזו.

 

לא בטוח שתמיד מצליחים אבל עובדות סוציאליות מספרות על מקרים שבהן הם מקבלות טלפונים מהסבתא או הסב או בן משפחה ובהן תלונות מהסגנון של "גם את אמא, איך את יכולה להוציא ילד מאמא שלו ולתת למשמרות של האבא וכיוב’, כך שלא הכל אבוד….

 

בגדול, חוץ מהעניין שאכן רוב העובדות הסוציאליות הן נשים ואכן ברוב המקרים עדיין נקבע שהמשמורת תהיה אצל האם (ויתכן שזה בגלל שחלק גדול מהאבות גם לא רוצה או לא יכול לאילוצים כאלו ואחרים), כל יתר הדעות הקדומות הן לא אמת חקוקה בסלע והנושא של הסדרי הראיה נקבע לפי הכלל הידוע – כלל הזהב בדיני משפחה – כל מקרה ונסיבותיו כל זוג וצרכיו, וכל ילד וצרכיו הספציפיים ומה האפשרויות הקיימות. 

בכל מקרה אם את או אתה לא מצליחים להגיע להסכמות עם בן או בת הזוג בנוגע להסדרי ראיה, או שאתם נתקלים בבעיות קשיים ותסכולים מול המערכת הסוציאלית, מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי מעו"ד לדיני משפחה שמכיר היטב את הנשוא של הסדרי הראיה.

 

חשוב גם להזכיר שבית המשפט, ולא העובד/ת הסוציאליים לסדרי דין מקבלים את ההחלטה הסופית, ושגם העובדים הסוציאלים נקראים פעמים רבות להעיד ולהסביר ולהיחקר על חוות הדעת שלכם, כך שבית המשפט יכול להתרשם ולהפעיל את שיקול הדעת שלו.

 

מומלץ לעיין בהרצאתי בכנס ועדת הציבור לביקורת על דרכי פעולה של פקידות סעד.

להרצאה לחץ על שורה זו 

אפשר עוד לציין כי החלטת בית המשפט אינה "סוף פסוק", כך במקרה שבו במשך חמש שנים גרמה אישה לניכור בין ילדיה לבין אביהם - הוחלט להעביר את המשמורת לאב, כשהתברר שכך עשתה גם לבעלה הראשון. 

 

 

חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית.
כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. ומומלץ לפנות לעו"ד גירושין על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך
.

ליאור לב: עורך דין גירושין בתל אביב העוסק בדיני משפחה, הסדרי ראיה והפרתם, משמורת ילדים, משמורת משותפת, גירושין, גישור גירושין, הוצל"פ ופשיטות רגל.

משרד: 077-5430040  נייד: 052-5873344  דוא"ל: liorlaw7@gmail.com  כתובת: שאול המלך 39, ת"א   

 

הסדרי ראיה מקובלים

הסדרי ראיה מקובלים

אנשים רבים שמצויים בסכסוך משפחתי ו/או שוקלים גירושין מתעניינים רבות בשאלה מהם הסדרי ראיה המקובלים אשר נהוגים במדינת ישראל.

מה זה בכלל הסדרי ראיה?

ובכן, אם יש לכם ילדים, כידוע לכם הילדים יבלו כנראה את רוב זמנם במגורים אצל אחד מההורים, מה שמכונה ה"הורה המשמורן".

ההורה השני מעוניין גם הוא לבלות זמן עם הילד שלו ולהמשיך את הקשר עם ההורה ואת התפקוד ההורי, ולכן נקבעים לו הסדרי ראיה. 

נעיר שאם ישנה משמורת משותפת אזי אין הורה משמורן עיקרי ואין הסדרי ראיה, אולם על משמורת משותפת נדון במאמר אחר.

בגדול אפשר לומר על משמורת משותפת, שהפירוש שלה בגדול זה פשוט "חצי חצי", הילד נמצא חצי מהזמן אצלך וחצי מהזמן אצל הגרוש/הגרושה או בן/בת הזוג תוך כדי הליך הגירושין.

ואז כמובן זה לא הסדרי ראיה אלא פשוט הסדר משמורת משותפת.

 

אז מה "מקובל" בהסדרי ראיה?


באופן קלאסי נקבע שהילדים הולכים עם אימם, במיוחד עם הם קטנים ובמיוחד עקב חזקת 
ה"גיל הרך" שמשמעותה שילדים קטנים יותר זקוקים יותר לאימם וזאת בהתאם לחוק הכשרות והאפוטרפסות.

כיום ישנן המלצות לביטול חזקת הגיל הרך, ובעניין זה אף הוקמו ועדות בכנסת אולם זה עדיין לא נעשה ובגדול מקובל שהילדים "הולכים" עם האם.

כאשר מדובר בילדים גדולים יותר, או במצבים מורכבים יותר לעיתים נקבע שחלק מהילדים יהיו באופן קבוע אצל האם וחלק מהזמן אצל האב ואז יש הסדרי ראיה לכל אחד מהם.

הסדרי ראיה "מקובלים" בכל מקרה הם הסדר ראיה שבהם האב (בדרך כלל), פוגש את הילד/ים שלו פעמיים באמצע השבוע, בדרך כלל אחרי הצהריים (הוא אוסף אותם מהמוסד החנוכי בד"כ),

כמו כן שוהים הילדים אצל האב כל סוף שבת שניה.

הסדרי הראיה מנוסחים בדרך כלל בהסכם גירושים כולל ולהלן דוגמא לסעיף בהסכם להסדרי ראיה: 

הבעל יהיה זכאי לקבל את הילדים לרשותו במועדים כדלקמן:

א.       פעמיים באמצע השבוע ביום _____ החל משעה 00:.___ ועד לשעה 00:.___ 
וביום _____ החל משעה 
00:.___ ועד לשעה 00:.___.

ב.       במידה והבעל יתגורר בעיר אחרת מעיר מגורי הילדים יהא הבעל, למרות האמור בס"ק א', זכאי להחזיר את הילדים למחרת יום הביקור למקום שבו יתחנכו לשמיעת תחילת הלימודים ו/או הגן.

ג.       כל שבת שניה החל מיום _____ בשעה 00:._____ ועד למוצאי שבת בשעה 00:._____.

חשוב לומר שלהיקפם של הסדרי הראיה במיוחד אם הם יותר נרחבים וכוללים כמה שיותר לינה אצל האב יכולים להיות השפעה על היקף המזונות שיפסקו, כייוון שלפי הדין היהודי, האב הוא זה שחייב במזונות ילדיו הרי מזונות הילדים נפסקים בעקרון בהתאם לדין האישי של האב.   

אם האב מזין ומפרנס את ילדיו כשהם אצלו אזי יכולה להיות לכך השפעה על היקף המזונות.

זה כמובן רלוונטי רק למצבים שבהם השהות אצל האב היא משמעותית וקרובה ככל שניתן להיקף של משמורת משותפת של ממש. 

מה עוד חשוב לדעת על הסדרי ראיה?

 

חשוב לדעת מה עושים כאשר אחד מן הצדדים – ההורה המשמורן או ההורה השני מפר את הסדרי הראיה.

הסדרי ראייה נקבעים פעמים רבות בהסכם בין הצדדים, אולם אם הורי הילדים אינם מסוגלים להגיע להסכם בעניין הסדרי הראיה הרי שבית המשפט נדרש לקבוע את הסדרי הראיה.

חשוב לומר שגם לעובדים הסוציאלים הממונים על פסקי דין (מה שכונה בעבר "פקידי סעד") ישנן לעיתים רבות סמכויות שקשורות בהסדרי הראיה, וזה קורה בעיקר ככאשר ההורים נמצאים בסכסוך ונתק כבד ובית המשפט מסמיך את פקיד הסעד ליתן המלצות כאשר יש אי הסכמות.

אם אתם לא מצליחים להסתדר עם בן הזוג השני, מומלץ לפנות לעורך דין שעוסק בדיני משפחה/הסדרי ראיה על מנת שיסיע לכם בקביעת הסדרי הראיה ובאכיפתם. 

לכאורה על פניו ניתן לחשוב כי קביעת הסדרי הראיה בין ההורים פשוט הוא, אולם נושא זה מעסק רבות את בתי המשפט לענייני משפחה.

 

חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית.
כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. ומומלץ לפנות לעו"ד גירושין על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך.

 

ליאור לב: עורך דין גירושין בתל אביב העוסק בדיני משפחה, הסדרי ראיה והפרתם, משמורת ילדים, משמורת משותפת, גירושין, גישור גירושין, הוצל"פ ופשיטות רגל.

 

משמורת ילדים, הסדרי ראיה והפרת הסדרים

משמורת ילדים, הסדרי ראיה והפרת הסדרים

 

מזונות ילדים2

משמורת ילדים

נושא משמורת ילדים היינו אחד הנושאים הטעונים ביותר בין ההורים. החוק במדינת ישראל קובע כי שני הוריו הביולוגיים של הקטין הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו. אפוטרופסות זאת אינה פגה עם הגירושין והיא תקפה גם לאחר גירושין. שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם וזכותם לקחת חלק בקבלת החלטות הנוגעות לידיהם דוגמת חינוכם, מקום מגוריהם, בריאותם ועוד.

 

במקרה בו ההורים נפרדים זה מזו נדרש לקבוע אצל מי יגדלו הילדים ומי יהיה המטפל העיקרי בהם, כלומר יש לקבוע מי יהיה הורה המשמורת. קביעה זו נעשית או בהסמכת ההורים על ידי הסכם שנערך ואושר ע"י בית המשפט או במקרה של אי הסכמה יכריע בית המשפט. למשמורת על הקטין והיקפה יש משמעויות כלכליות, הן על גובה המזונות והן בהנחות והטבות שונות כגון: הנחה בארנונה ועוד.

 

משמורת משותפת

כיום הולכת ומתרחבת התופעה ששני ההורים חולקים יחדיו באחריות ההורית לטיפול היום יומי בקטין. חלוקה זו, התואמת לערכי השוויון, מאפשרת לשני ההורים להיות משמעותיים בחיי הילד. תנאי מקדים לתרחיש זה היינו יכולת שיתוף פעולה ותקשורת בין ההורים.

הסדרי ראיה

הסדרי ראיה אשר נקבעו ונהוגים בישראל קובעים כי הורה אשר אינו נחשב ההורה המשומרת יכול לפגוש את ילדיו בין פעם לפעמים במהלך השבוע כאשר נהוג משעות אחר הצהריים עד שעות הערב כמו כן ההורה יפגוש את ילדיו בכל סוף שבוע שני באופן מחזור. בהסדר ראיה כאשר מדובר על החגים, על ההורים להתחלק באופן שווה בשווה. אם הילדים חגגו חג מסוים אצל הורה אחד אז בחג הבא כלומר בשנה הבאה יחגגו הילדים עם ההורה השני את אותו החג, וכך שוב באופן מחזורי. למעשה אחת לשנתיים הילד יחגוג עם אותו הורה את אותו החג.

הסדרים אלו נהוג לקבוע גם שבמהלך חופשות הורי הילד צריכים להתחלק בילד באופן שונה. דוגמה אשר מסבירה את הנושא - בזמן חופשת הילדים מבית הספר נוהגים בדרך כלל להאריך את משך ההסדר הרי הילד לא צריך ללכת לבית הספר ביום למחרת, לפעמים אף נקבע שתקופת החופש הגדול תתחלק באופן שווה בין הורי הילד. הסדרי ראיה מורחבים ניתן לקבוע גם באופן מדורג, לפי גילו של הילד ובהתאמה לשתי מדרגות של גילאים (או לעתים יותר יותר) אשר לפיהן ההסדרים ישתנו ויתרחבו.

הפרת הסדרי ראיה

להורה שאינו משמורת נקבעים הסדר ראיה עם הקטין במסגרתו נקבעים ימי הביקור ושעות הביקור בהם הקטין וההורה יוכלו לשהות יחד. הסדר זה יכול להתקיים במתכונות שונות והנושא נתון למו"מ בין ההורים ובמידת הצורך יתערב בכך ביהמ"ש/ביה"ד ואף ייעזר בפקיד או פקידת סעד לסדרי דין.

 


 

מידע מומלץ נוסף בנושא הסדרי ראיה: אולי יעניין אותך גם:

 



סרבנות קשר

 

סרבנות קשר היינה תופעה של ילדים המסרבים לקשר עם אחד ההורים. סרבנות זאת היא בדרך כלל תוצאה של הסתה מצד הורה מסויים הגורמת לניתוק הקשר עם ההורה השני. מדובר בתופעה קשה ואכזרית המותירה צלקות קשות בנפשו של הקטין ושל ההורה מסורב הקשר. תופעה זו הוגדרה ע"י הפסיכיאטר ריצ'רד גרדנר כ"תסמונת הניכור ההורי".

אגב, אם שמסיתה את הילדים עשויה לאבד את המשמורת שלה על הילדי, זהו מקרה נדיר אך זה יכול לקרות, כמו למשל במקרה הזה

במקרים אחרים עשוי בית המשפט להפחית או לשלול כליל את מזונות הקטין


ניכור הורי

עקרון טובת הילד מנחה את בית המשפט לקבוע את משמורתם של הילדים ועל פי עקרון זה ייקבעו גם הסדרי הראיה והביקור. עד גיל 6 תהייה עדיפות לאם וזאת לאור הפסיקה של "חזקת הגיל הרך". אלא אם כן הוכח ואובחן אצל האם בעיות קשות במסוגלות הורית (בעיות נפשיות, התמכרויות שונות ועוד). במידה ולא מצליח בית המשפט לקבוע באופן חד משמעי בידי מי יש להפקיד את המשמורת, ממנה השופט מומחים מטעמו הבודקים את מסוגלות ההורית של בני הזוג. בדיקות אלו נערכות על ידי עובדת סוציאלית בלשכת הרווחה ובמידת הצורך ע"י מכונים חיצוניים. בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר מקרים בהם ניתנים פסקי דין לפיהם נקבע כי האב הוא המשמורת העיקרי.


מבחני מסוגלות הורית

כאשר הערכאה השיפוטית מתקשה להכריע בנושא המשמורת בין שני הורים, מקובל להפנות את ההורים למבחני "מסוגלות הורית" במטרה לקבוע מי מההורים יכול לשמש משמורן ראוי יותר לקטין. יש לציין שמבדקים אלו שעלותם גבוהה מבוצעים על חשבון ההורים. מבחנים אלו תוקפם המדעי שנוי במחלוקת, למעט מקרים קיצוניים בהם אובחנה בעיה קיצונית של אחד ההורים (מחלת נפש, התמכרות וכדומה) ממצאי המבדקים נמצאו כבעלי ערך זניח ביותר, וזאת במיוחד לנוכח התפיסה שמכירה בחשיבות מקומם של שני ההורים בחייו של הילד. כיום אין מתכונת אחידה ומוגדרת למבדקי מסוגלות הורית וכל ממוחה פועל לפי גישתו ובוחר באילו כלים לערוך את הבדיקות ובאיזה מינון.


פקידות סעד
 

במקרים רבים כאשר הצדדים לא הגיעו להסכמה ו\או היקף הסדרי הראיה ימנה ביהמ"ש/ביה"ד פקיד סעד מטעמו לערוך תסקיר ולהמליץ בפניו על הסידור הראוי והמומלץ למשפחה.

 

 

עו"ד לב הינו עורך דין בעל ניסיון ומוניטין רב בכל היבטי משמרות ילדים, הסדרי הראיה והפרתם ויעניק לכם טיפול מקצועי ויסודי בכל שלב.

 


 

 מידע מומלץ נוסף בנושא הסדרי ראיה: אולי יעניין אותך גם:

 

הסדרי ראיה

 

סוגיות בהסדרי ראיה

סוגיות בהסדרי ראיה

סוגיית הסדרי הראיה נדונה בבתי המשפט, שם נקבע בין היתר, כי זכות המשמורת היא זכותו של הילד וחובתו של ההורה לממש את הזכות. ההסדרים נקבעים בהסכם דיני משפחה בין ההורים, הסכם הטעון אישור ביהמ"ש או ביה"ד הרבני, ואם אין הסכמה בין הצדדים, אזי בהוראת ביהמ"ש/ביה"ד הרבני תוך התחשבות בהמלצת הגורמים המטפלים באמצעות תסקיר של פקידת סעד.

 

איך נקבעים בעצם ההסדרים? 

 לרוב, הסדרים אלו נקבעים במשולב עם קביעת המשמורת, לפי חוק הכשרות והאפוטרופסות

הפרת הסדרי הראיה, יכולה להיות הן ע"י ההורה המשמורן המסרב לקיים את ההסדר ולאפשר לילד להיפגש עם ההורה השני שאינו משמורן והן ע"י ההורה הלא משמורן אשר אינו מקיים את הסדרי הראיה. מקרה אפשרי נוסף של הפרה היא כאשר ההפרה מתבצעת ע"י הילד עצמו או מתוך השפעת ההורה המשמורן, המסרב להיפגש עם ההורה הלא משמורן.

* חיוב בסך 10,000 ש"ח בגין הפרת הסדרי ראיה לחץ כאן

הסדרי ראיה מקובלים