עדכון בנוגע לשינוי ההלכה בפסיקת המזונות על ידי בית המשפט העליון

לאחרונה הארץ סערה וגעשה עקב פסיקה חדשנית של בית המשפט העליון בעניין מזונות ילדים ומשמורת משותפת אשר מתקן עיוות דין של שנים  וקובע באשר לילדים שמעל גיל 6, במקרים בהם האם מרוויחה שכר דומה או גבוה מהאב, והמשמורת היא משותפת, תשא גם היא (האם) בדמי מזונות.   הפסיקה גררה תגובות רבות והתפרסמו כתבות רבות להלן מספר דוגמאות: כתבה בעניין מזונות הילדים בערוץ השידור הציבורי "כאן" כתבה ב"הארץ" הנוגעת לפסיקה החדשנית בעניין  כתבה בפורטל "וואלה" בנוגע ל"מהפכת המזונות" שנקבעה בפסיקה האחרונה מזונות ילדים משמורת משותפת

 

עקרונות פסה"ד של בית המשפט העליון בעניין מזונות ילדים ומשמורת משותפת בזעיר אנפין:

א. חייבת להיות משמורת פיזית משותפת של הקטינים וזמני שהות שווים.      ב. הדין העברי מחייב את האב במזונות קטינים בסך של 1200-1300 שקלים.   ג. במשמורת משותפת קיימת פגיעה בטובת הקטינים כאשר הם בחזקת האב.     ד. הדין העברי מטיל על האב חובה אבסולוטית לתשלום מזונות כאשר הקטינים הינם בגיל 0-6.   החידוש בפסיקת בית המשפט העליון: שמעתה ואילך לא יחול הדין העברי באופן גורף ויש להתחשב בהכנסות האם כאשר מדובר במשמורת משותפת בעיקר מגיל 6 ואילך.      לאחרונה ניתן פסק דין בבית הדין הרבני, אשר אינו עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון, וככל הנראה סוגיה זו שלפנינו תמשיך להעסיק את בתי הדין ובתי המשפט וכן את ערכאות הערעור.   אגב להזכירכם לאחרונה פרסמנו מאמר נרחב בנוגע להפחתה או שלילה מזונות של ילדים מורדים.

 

פסק הדין עשוי לשנות את העדיפות בבחירת הערכאה הדיונית בנושא מזונות ילדים

מהאמור לעיל עולה לכאורה כי בשלב זה קיימת עדיפות לאב להיתדיין בעניין מזונות ילדים בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני - דבר כשלעצמו מהווה שינוי מהותי במצב העובדתי והמשפטי שהיה נהוג עד כה.    עד כה נהוג היה לחשוב שלאבות מומלץ וכדאי להיתדיין בענייני מזונות ילדים בבית הדין הרבני, ואילו לאמהות מומלץ היה להיתדיין בעניינים אלו בבית המשפט לענייני משפחה. 

 

קטגוריות הגילאים על פי הדין העברי:

0-6: קטיני קטינים - חובה אבסולטית על האב לתשלום דמי  מזונות ילדים.   6-15: קטינים - אין חובה מוחלטת על האב לתשלום דמי מזונות אלא מדין צדקה כאשר הילדים נצרכים.    15-18: דין צדקה כאשר שני ההורים אמורים לשאת בנטל מזונות הילדים באופן שווה.    יצויין כי בית הדין הרבני קבע בפסיקותיו כי אין המונח "דין צדקה" נתון לשיקול דעת ומכאן כי המדובר בחובת האב בעיקר. 

מזונות במשמורת משותפת

משמורת משותפת

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המגמה להכרה בשני ההורים כשווי זכויות וחובות בכל ההיבטים הנוגעים לחיי ילדיהם. הגישה הרווחת כיום מכירה בחשיבות של אחריות הורית משותפת, ונסמכת על תפישה הדוגלת במעורבותם של כל אחד מההורים בכל הנושאים הנוגעים למכלול התחומים הקשורים בילדיהם, ומדגישה את הצורך הפיסי והישיר של הילד עם שני הוריו למען התפתחותו התקינה.

מחקרים רבים מדגישים את היתרונות הרבים הנובעים מקיום הסדר משמורת משותפת, הסדר השומר על תחושת היציבות של הילד, שמבחינתו, ממשיך לקיים קשר משמעותי עם שני הוריו, באופן המשמר את המצב שקדם לפירוד הוריו. ההכרה הרבה לה זוכה הסדר המשמורת המשותפת מביאה מחד - לעלייה משמעותית ביישום ההסדר ומאידך - לתביעות רבות המוגשות לבתי המשפט בעניין חלוקת נטל המזונות בין ההורים המקיימים משמורת משותפת.

לעניין זה ראוי להדגיש כי כל עוד האב מתגורר יחד עם האם בדירת המגורים המשותפת, כיוון שהזוג עדיין לא מכר אותה, וכל עוד אינו  מזניח את ילדיו, אין מקום לתבוע ממנו מזונות. 

בפסק הדין נכתב: "לא עצם הסכסוך בין ההורים הוא זה שמוליד אוטומטית את החיוב, להבדיל מהחבות העקרונית, השרירה וקיימת בכל עת והיא מוטלת על האב... אין הצדקה לחיובו בתשלום מזונות לידי אשתו עבור ילדיו, כשבני הזוג ממשיכים להתגורר יחד, ואין הוכחה שהוא אינו דואג באופן שוטף לצרכים ההכרחיים של ילדיו".

 

ניתן לקרוא על כך כאן

משמורת משותפת