דיני משפחה ומורה נבוכים למתחילי דרך

דיני משפחה
מאמר עוסק :
דיני משפחה,הסדרי הראיה, גירושין-גרושים 
מורה נבוכים בדיני משפחה

לעתים נשאל אנוכי מה המיוחד בדיני המשפחה להבדיל מתחומים משפטיים אחרים?

ההסבר הינו פשוט לכאורה: תחום משפטי זה עוסק במעמד האישי.

דיני המשפחה האם הנו נושא מיוחד?

מהו אותו מעמד אישי אשר הפוך את דיני המשפחה כל כך מיוחדים? 

תחום דיני משפחה נכנס לקרביים של העניינים האישים לא רק בינו לבינה, אלא המדובר
"בכניסה " מהותית לענייניו האישים של כל אחד ואחת אשר מעורב/ת בהליך.

למעשה מדובר בסודות האינטימיים של כל אחד ואחת מאיתו שכן במשפחה נוהגים אנו ביתר חופשיות וללא מסכות, סודות המשפחה הוא מידע משותף לשני אנשים,  דבר המעניק לתא המשפחתי קסם מיוחד, כוח ויש משמעות הגנתית לשמר את התא המשפחתי וסודותיו.

לעתים יש משמעות לסודות המשפחה במקרה של רדיפות חברתיות או דתיות או פוליטיות כאשר התא המשפחתי משמר את סודותיו כתנאי להישרדותו.

ישנו משפט מוכר לפיו האהבה תנצח הכל,

אם נשאל את חיים נחמן ביאליק הרי שהוא ישאל אותנו בפשטות לכאורה מה זאת אהבה?

האם המשפט מעולם לא אהבתי משהיא/וא אחר מלבדך הנו נכון?

המשפט אשתי לא מבינה אותי יותר, או שיחסינו אינם כמו פעם, הנו משפט ששגור אצל זוגות רבים, איננו יודעים כיצד ואיך זה נשבר.

מהו אותו תא משפחתי שהיה פעם שבטי, שכל כך מאחד את "היחד" בעוד שפירוקו של התא המשפחתי משול למוות  ולעתים הנו הודאה בכישלון של הבחירות שאנו ביצענו בעצמנו.

הודאה בכישלון אינה קלה היא לאף אחד מאיתנו ומכאן קיימת נטייה מובהקת לאנשים לחפש

את האשם אצל האחר ולהאשים רק אותו/תה בפירוק אותו תא משפחתי שהגן עלינו.

המשפט לרבות דיני המשפחה מורכבים משכר ועונש, לדוגמה מי הוא הגורם שהרס את היחסים? נושא השכר והעונש הנו נושא מורכב אולם יש לטפל בענייני המשפחה ביישוב הדעת,

תוך כיבוד היחסים שהיו ויהיו בעתיד, לעתים טוב להסתכל על האחר ולחשוב על מה אני יכול לוותר , כך תמנע פחות המלחמתיות בבתי המשפט והסכמים יכובדו יותר בין בני הזוג.

אל תתנו לפרש את דברי שאין צורך כלל בהליכים משפטיים אולם בהרבה מקרים ניתן למנוע אותם ועורך דין לדיני משפחה מחויב תחילה למטרה זו גם אם יביא עליו טענות מצד לקוחו.

שימו לב ככול שנחלש גוף האדם ופוחתות תאוותיו, מתחזק כושר שיפוטו ויכולתו להבין תהליכים מורכבים בענייני המשפחה.  

נשואים, גירושין, מזונות ילדים,  הסדרי ראיה של הילדים, יכולים להמתין מבלי לפנות תחילה בתביעות , ניתן להגיע ליישוב הדעת, להבנה, לעתים טוב לשים את הדחף מעט בצד ולחשוב בקור רוח מה באמת טוב למשפחה.

אנא זכרו כי בראש ובראשונה טובת ילדכם מונחים על כף המאזניים קל וחומר בעודם קטינים

דיני משפחה ענייני משפחה

דיני משפחה
בדף זה אנסה להסביר בזעיר אנפין וממש בקצרה את עקרי תחום דיני משפחה.

תחום משפטי זה עוסק בין היתר במעמד האישי, ירושות ועוד.

דת- כלומר החלת הדין האישי שחל על כל אזרח בהתאם לדתו לדוגמא: יהודי , מוסלמי, ואח'
      כמו כן קיימים אזרחים שהינם חסרי דת שעליהם חלה הלכה שונה.

התחום כולל נושאים הנוגעים לענייני המשפחה בתחומים מגוונים  

מה כוללים ענייני המשפחה

נשואים גירושים, גירושין. 
מזונות ילדים,  מזונות אישה, נטל והחובות החלים במזונות קטינים.  
אפוטרופסות,  הסדרי ראיה של הילדים, הפרת הסדרי ראיה, ניכור הורי.
חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג.  
דיני ירושה.

נישואים – גירושין

כאמור גם במערכת הנשואים והגירושין חל הדין האישי קרי הדין הדתי.

במדינת ישראל נישואים של

בני זוג יהודים  יחול דין תורה- בבית הדין הרבני.  

בני זוג נוצרים יחול דין הכנסיה בה הם חברים. 

בני זוג מוסלמים נדונים על פי הדין המוסלמי בבית הדין השרעי.  

יודגש כי הסמכות לחתן ולגרש נתונה אך ורק לבית הדין הדתי ואין הליך אזרחי מקביל  
במדינת ישראל אשר שסמכותו לחתן ולגרש.  

על מנת מנת להתגרש יש צורך בעילות גירושין כגון:

א. נישואים שיש בהם פגם מהותי עבירה על חוקי הדת.

ב. מציאת מחלה ו/או מום היורד לשורשו של עניין.

ג. אי קיום חובת הבעל לפרנס את אשתו. |

ד. אי קיום חובת האישה במטלות הבית.

ה. אי מילוי חיי אישות בין בני הזוג.

ו. מורד/מורדת והלכות שונות הקשורות לנושא זה.   

מזונות בין בני זוג

על הגבר חלה חובה לזון את אשתו בהתאם לרמת החיים אשר הייתה נהוגה בטרם פרץ סכסוך הגירושין בניהם כל זאת בתנאי כי אין האישה יכולה לזון את עצמה ממעשי ידיה.   

מזונות ילדים

מזונות הילדים נקבעים על פי הדין הדתי.

בעקרון על הגבר חלה חובה לזון את ילדיו.

בהתאם לדת היהודית ישנם מדרגות של חובת מז\ונות קטינים אולם תקנות אילו הורחבו.

לאחרונה בית המשפט העליון שינה את ההלכה כאשר
מתקיימת משמורת משותפת ראה לעניין זה מאמר נפרד באתר זה.  

משמורת הקטינים וחזקת הגיל הרך  

במדינת ישראל קיימת חזקת הגיל הרך אשר מעניקה לאם את הזכות להחזיק בקטינים עד גיל 6.
בפסק הדין שדן במשמורת המשותפת המוזכר לעיל שונתה חזקה זו, אולם יישום ההלכה באופן מלא ע"י בתי המשפט לענייני משפחה טרם אומץ במלואו, למרות התמורות המשתנות מעת לעת, בעוד שבאופן עקרוני הכלל הוא כי חזקת הקטינים הינה בידי האם ומכאן חלה חבות האב במזונות ילדיו.

ראה לעניין זה חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962.

ראה לעניין זה אף את ועדת שניט.

חלוקת הרכוש המשותף

החוק מבדיל בין בני זוג שנישאו לאחר חקיקת חוק יחסי ממון לבין בני זוג שנשאו לפני כן.

באופן עקרוני הרכוש שנצבר במהלך הנשואין אמור להתחלק באופן שווה בין בני הזוג כל זאת בתנאי כי אין הסכם ממון המחריג את הרכוש המשותף.  

ירושות וצוואות

לעניין קטגוריה זו ראה מאמר מפורט באתר זה.

פשיטת רגל ביטול ההליך עקב חוסר תום לב

ביטול הליך פשיטת רגל הסתרת עובדות ומעשים ואי תשלום מזונות ילדים

פשיטת רגל 

לאחרונה מתח נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ביקורת מרומזת כי קיימים
תיקי פשיטת רגל רבים מידי.
ההיסטוריה מלמדת כי לשכת ההוצאה לפועל החלה ליישם הוראות חוק ישנה לפיה לא ניתן לבצע איחוד תיקים מסכום חוב כספי העולה על 100,000 ש"ח לערך ומכאן החלה נהירה
בלשכת כונס הנכסים הרשמי ונפתחו עשרות תיקי פשיטת רגל.

פשיטת רגל
התנהלות החייב בתום לב 

כידוע חובה על החייב להתנהל בתום לב, תוך חשיפת כל הנתונים העובדתיים.
לאחרונה ניתנה בבית המשפט המחוזי החלטה אשר ביטלה לחייב את הליך הפש"ר.
בהחלטה שניתנה באמצעות כב' השופטת יעל בלכר, בתיק פשר שמספרו 1264-08-11,
אושרה בקשת הנאמן לבטל את הליך פשיטת הרגל של החייב.

בתיק זה עדכן המנהל המיוחד את בית המשפט וביקש שיורה על ביטול הליכי פשיטת הרגל. מהנתונים שהעלה המנהל המיוחד  לא רק שהחייב הסתיר ממנו את המידע המהותי הזה,
אלא שניכר כי מדובר באדם שזלזל בהזדמנות שניתנה לו לשיקום חייו, ובמקום לנצלה בחר
לבצע מעשים פליליים שבגינם צבר חוב נוסף.

הנאמן סבר, כי בנסיבות הקיימות אין החייב זכאי להפטר אלא שיש לבטל את ההליך,
למרות שהחייב עמד בתשלומים החודשיים (הנמוכים) והגיש דו"חות במועד.
מכאן עולה הנחת יסוד ברורה כי חייב אשר עומד בתשלומים החודשים ומגיש דו"חות
עדכניים במועד, עובדה זו כשלעצמה אינה גוברת על מעשים אשר אינם הגונים.

יצוין כי החייב הציג בפני המנהל המיוחד מצג לפיו הנו זקן ותשוש בניגוד לעבירות שביצע.

דוגמא נוספת לתיק פשר בו בוטל הליך פשיטת הרגל מצוי באתר תיק פש"ר 2720/07.
בתיק זה טען החייב כי עקב מחלה נפשית אין ביכולתו לשלם את חובותיו ולאורך מספר חודשים שילם תשלום נמוך של 100 ש"ח.
לאחר חשיפת מעשי החייב באמצעות הח"מ ביטל בית המשפט המחוזי באמצעות כב' השופטת חנה פלינר את הליך הפש"ר, ערעור שהוגש מטעם החייב נדחה בבית המשפט העליון.

https://www.psakdin.co.il/Document/%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%92-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95-%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%A9-%D7%9B%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%A7-%D7%9E%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D#.WaqoQ8iGM2w

כן התחמקות שיטתית מתשלום מזונות ילדים מהווה עילה לביטול הליך פש"ר.
https://www.psakdin.co.il/Document/%D7%A0%D7%93%D7%97%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%A7-%D7%9E%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95#.WaqngciGM2w

מצאנו כי חייב אשר מתנהל בחוסר תום לב ומסתיר את פעולותיו,
דבר זה מהווה עילה לביטול צו כינוס הנכסים כנגדו.
לעתים נאלץ הנושה בעצמו לחשוף את מעשי החייב, דבר אשר מהווה קושי רציני,
ולו רק מן הטעם של חוסר כדאיות כלכלית.

ניתן לקרוא כאן באתר יותר על מנהל מיוחד וחקירת יכולת.

חקירת יכולת ב  פשיטת רגל

עדכון בנוגע לשינוי ההלכה בפסיקת המזונות על ידי בית המשפט העליון

לאחרונה הארץ סערה וגעשה עקב פסיקה חדשנית של בית המשפט העליון בעניין מזונות ילדים ומשמורת משותפת אשר מתקן עיוות דין של שנים  וקובע באשר לילדים שמעל גיל 6, במקרים בהם האם מרוויחה שכר דומה או גבוה מהאב, והמשמורת היא משותפת, תשא גם היא (האם) בדמי מזונות.

 

הפסיקה גררה תגובות רבות והתפרסמו כתבות רבות להלן מספר דוגמאות:

כתבה בעניין מזונות הילדים בערוץ השידור הציבורי "כאן"

כתבה ב"הארץ" הנוגעת לפסיקה החדשנית בעניין 

כתבה בפורטל "וואלה" בנוגע ל"מהפכת המזונות" שנקבעה בפסיקה האחרונה

מזונות ילדים משמורת משותפת

 

עקרונות פסה"ד של בית המשפט העליון בעניין מזונות ילדים ומשמורת משותפת בזעיר אנפין:

א. חייבת להיות משמורת פיזית משותפת של הקטינים וזמני שהות שווים.   

 

ב. הדין העברי מחייב את האב במזונות קטינים בסך של 1200-1300 שקלים.

 

ג. במשמורת משותפת קיימת פגיעה בטובת הקטינים כאשר הם בחזקת האב.  

 

ד. הדין העברי מטיל על האב חובה אבסולוטית לתשלום מזונות כאשר הקטינים הינם בגיל 0-6.

 

החידוש בפסיקת בית המשפט העליון: שמעתה ואילך לא יחול הדין העברי באופן גורף ויש להתחשב בהכנסות האם כאשר מדובר במשמורת משותפת בעיקר מגיל 6 ואילך.   

 

לאחרונה ניתן פסק דין בבית הדין הרבני, אשר אינו עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון, וככל הנראה סוגיה זו שלפנינו תמשיך להעסיק את בתי הדין ובתי המשפט וכן את ערכאות הערעור.

 

אגב להזכירכם לאחרונה פרסמנו מאמר נרחב בנוגע להפחתה או שלילה מזונות של ילדים מורדים.

 

פסק הדין עשוי לשנות את העדיפות בבחירת הערכאה הדיונית בנושא מזונות ילדים

מהאמור לעיל עולה לכאורה כי בשלב זה קיימת עדיפות לאב להיתדיין בעניין מזונות ילדים בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני - דבר כשלעצמו מהווה שינוי מהותי במצב העובדתי והמשפטי שהיה נהוג עד כה. 

 

עד כה נהוג היה לחשוב שלאבות מומלץ וכדאי להיתדיין בענייני מזונות ילדים בבית הדין הרבני, ואילו לאמהות מומלץ היה להיתדיין בעניינים אלו בבית המשפט לענייני משפחה. 

 

קטגוריות הגילאים על פי הדין העברי:

0-6: קטיני קטינים - חובה אבסולטית על האב לתשלום דמי  מזונות ילדים.

 

6-15: קטינים - אין חובה מוחלטת על האב לתשלום דמי מזונות אלא מדין צדקה כאשר הילדים נצרכים. 

 

15-18: דין צדקה כאשר שני ההורים אמורים לשאת בנטל מזונות הילדים באופן שווה. 

 

יצויין כי בית הדין הרבני קבע בפסיקותיו כי אין המונח "דין צדקה" נתון לשיקול דעת ומכאן כי המדובר בחובת האב בעיקר. 

צבר חוב מזונות של 300 אלף שקל והתלונן שחויב להתחיל לפרנס את ילדיו

מאת: עו"ד ליאור לב | תאריך פרסום : 26/11/2015 13:42:00 פורסם ב PsakDin

פושט רגל שצבר חובות של 600,000 שקל, מתוכם כמחצית על מזונות ילדים, ביקש מבית המשפט העליון להפחית את סכום המזונות שחויב בו במסגרת הליך פשיטת הרגל. השופט יורם דנציגר גלגל אותו מכל המדרגות.

שנתיים אחרי שהתגרש מאשתו ובעקבות חובות של 600,000 שקל החל הגרוש בהליכי פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בנצרת.

על רקע זה הגישה אשתו לשעבר בקשה להקצבת מזונות של 3,000 שקל בחודש לשלושת ילדיו, בהתאם לפקודת פשיטת הרגל. המנהל המיוחד שמונה לנכסי הגרוש תמך באישה, וציין כי למעלה ממחצית החוב – 328,462 שקלים – הוא חוב מזונות ילדים.

האישה הוסיפה כי בית הדין השרעי חייב את בעלה לשעבר לשלם לילדיו מזונות של 3,900 שקל עוד ב-2009. מאז חלפו כבר שש שנים והיא עדיין לא קיבלה שקל.

היא טענה כי בניגוד למה שהגרוש שלה מנסה להציג, הוא בהחלט יכול לעמוד בתשלום המזונות, והציגה פירוט של נכסים שונים, שלטענתה, שייכים לו. היא סיפרה כי היא מחזיקה מעמד בעזרת הוריה שמסייעים לה לממן את הוצאות גידול הילדים, שהמבקש מתנער מהן לגמרי.

בית המשפט של פשיטת הרגל אישר את בקשת האישה ואף הוסיף לה 500 שקל כריבית פיגורים על חוב המזונות, תוך שקבע כי בעלה לשעבר פעל בחוסר תום לב בכך שנמנע לאורך שנים מלזון את ילדיו.

הגרוש, שעמד על כך שמצבה הכלכלי של גרושתו טוב בהרבה משלו, הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וביקש להפחית את המזונות ל-1,500 שקל בלבד.

לטענתו, הוא מרוויח 4,300 שקל בחודש ואינו יכול לעמוד בסכום שנפסק. הוא טען כי אשתו מרוויחה 11,500 שקל בחודש ואף מקבלת קצבת ילדים, כך שמצבה הרבה יותר טוב ממה שהיא מנסה להציג. בנוסף, לטענתו, כשהילדים מבקרים אצלו הוא מפנק אותם ומעניק להם כספים.

עוד הוא טען כי הקביעה שיצר את חוב המזונות בחוסר תום לב אינה מבוססת, וכי אין זה הוגן שמרב הכספים ילכו על מזונות, תוך הזנחת חובותיו לנושים האחרים.

הגזים

השופט יורם דנציגר דחה את הבקשה מכל וכל. השופט ציין כי לא מצא איזושהי בעייתיות בשיקול הדעת של בית המשפט של פשיטת הרגל.

הממצאים העובדתיים שנקבעו בבית המשפט המחוזי התקבלו על השופט, שסבר שטענות המבקש על מצבו הכלכלי אינן מבוססות ומתעלמות מטענות האישה שהוא בעל נכסים. המבקש גם הגזים כשטען כי אשתו משתכרת הרבה יותר ממנו, ובחר להציג את שכר הברוטו שלה, בעוד שבפועל היא מרוויחה הרבה פחות.

לדעתו של השופט, בית המשפט של פשיטת הרגל ערך איזון ראוי בין חוב המזונות, שיש לו חלק משמעותי בחובות העתק של המבקש, לבין זכויות הנושים האחרים.

השופט דנציגר הצטרף גם למסקנה שהימנעות המבקש מלשלם מזונות לילדיו מעידה על חוסר תום ליבו, ואף הבהיר כי אין לו מה להתגאות בכך שהוא משלם לילדים שלו כשהם אצלו – שכן הדבר מעיד על כך שהוא מתעלם לחלוטין מהחלטות שיפוטיות.

משכך, השופט דחה את הבקשה כאמור. מאחר שלא התבקשה תגובת האישה – לא נפסקו לחובת המבקש הוצאות.

  • ב"כ המבקש: עו"ד ג'ואד פרח

עו"ד ליאור לב עוסק בדיני משפחה ופשיטת רגל

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פסקי דין נבחרים בסוגית משמורת ילדים

המונח משמורת ילדים או חזקת ילדים הינו מונח משפטי הבא לתאר את מערכת היחסים הקיימת בין ההורה לילדיו, כשלמעשה מתייחס לאחריות היומיומית הנמצאת בידי המבוגר האחראי על הילד להתפתחותו וגידולו הפיזיים והנפשיים כאחד, דאגה לחינוכו, לצרכיו האישיים ולשלומו.

משמעותו של מונח זה הינו כי לחברה (ולבית המשפט) ישנה הזכות לקבוע את האופן בו יגדל הילד, גם אם אופן זה מנוגד לרצון ההורים הביולוגים של הילד. הרעיון המנחה הוא שמירה מרבית על צרכיו, שלומו ובריאותו הנפשית והפיסית של הילד, זאת על ידי שליחתו למשמורת במקום הטוב לו ביותר נכון לאותה הסיטואציה.

פסקי דין נבחרים

* פס"ד בית המשפט המחוזי בו הופיע כב' השופטת כיום אילת תבורי כעו"ד של פלונית - Ayelet tavory as lawyer - Judgment on custody

* פס"ד של כב' השופט צבי ויצמן בנושא משמורת משותפת -Judge Zvi Vizman - Judgment on custody

* פס"ד של כב' השופטת שפרה גליק בנושא משמורת משותפת - Judge Shifra Glik - Judgment on custody

 

 פסקי דין
 
 

מזונות לילד סרבן

ככלל, כל הורה שאינו משמורן של הילדים (בדרך כלל זה האב) צריך לשלם מזונות ילדים. אך מה קורה כאשר הילד מסרב לקיים קשר עם האב?

 

במרבית הליכי הגירושין, זוהי האם שמקבלת את המשמורת על הילדים, ובשל כך האב צריך לשלם מזונות עבור כל אחד מהילדים שבחזקת האם, כדי שהם יוכלו להתקיים ברמה הנדרשת, וכמה שיותר קרוב לרמת החיים אליה הורגלו - מצרכים בסיסיים כמו חינוך, בריאות וביגוד ועד לצרכים "משלימים" או מיוחדים כמו שיעורים פרטיים, חוגים, שיעורי נהיגה וכדומה.

 

אבל מה קורה כאשר הילדים או אחד מהם מסרב לקיים קשר עם האב? האם גם אז נדרש האב לשלם מזונות? לתופעה הזו אפשר לקרוא מזונות לילד סרבן ונראה שמבחינה משפטית, יש אפשרות לצמצם את חובת המזונות אם הילד לא מעוניין בקשר עם אביו. כך נקבע על ידי בית המשפט העליון.

 

כמובן שבסופו של יום, מדובר בילדים, ולכן השינוי לרעה במזונות הילד הסרבן ייעשה ברגישות ובזהירות, ורק לאחר שבוחנים את המקרה לעומקו. וכמובן, כל מקרה הוא שונה.

ילד מורד 2

 

ראשית, צריך לבדוק מדוע הילד סרבן, כלומר מדוע הוא אינו מעוניין בקשר עם אביו. איך קרה שנוצרו בינו לבין האב יחסים שאינם תקינים? או לצורך העניין, מי האשם? אם נמצא שהסרבנות אינה תלויה באב, ניתן יהיה לבטל את תשלום המזונות (עבור אותו ילד). חשוב לציין שבחינת הסרבנות של הילד – מידתה ומקורה – מתבצעת באופן שונה לבחינת סרבנות מצד אדם מבוגר.

 

לסיום, ביטול או צמצום המזונות אינם המטרה אלא האמצעי - לנסות להביא לכדי ביטול או ריכוך של הסרבנות מצד הילד.

 

 
 
 
 
 
 
 

מזונות ילדים בגירים

האם בהכרח מזונות ילדים מפסיקים כאשר הילד בן 18? או שמא יש מקרים בהם ניתן, תחת תנאים מסוימים, להמשיך את תשלום המזונות?

מזונות ילדים ניתנים לילדים מהוריהם לפי הגילאים שלהם. זהו אחר הפרמטרים שלפיהם קובעים האם ילד זכאי למזונות או לא. ככלל, נראה שכל עוד לא מלאו 18 שנה לילד, ואם לא נמצאה בעיה של סרבנות ב"אשמת" הילד, הוא זכאי למזונות.

 

אבל, אפשר לראות שהגיל של הילד לבדו הוא לא נתון יחיד לבחינת זכאותו למזונות. ישנם מקרים רבים בהם משולמים מזונות ילדים גם כאשר הילדים הם בגירים, כלומר בני 188 ומעלה, אך חובה זו היא מתוך דין צדקה. דין הצדקה אשר מזכה את הילד הבגיר במזונות מחייב עמידה בכמה תנאים מצטברים. אחד מהם מבוסס על הבחנה בין אמיד לבין נצרך. לדוגמא בגיר בן 18 ומעלה שמשרת בצבא (שירות חובה) ואינו יכול להתפרנס בכוחות עצמו או ברמה המינימלית. במקרה כזה, אם הוא עומד בתנאים האחרים, יוכל לקבל מזונות עד כשליש מסכום המזונות שהיה זכאי לו בהיותו קטין.

ילדים בגירים

 

כל זמן שנושא מזונות ילדים מונח בפני בית המשפט והוא זה שצריך להחליט מתי יופסקו המזונות, לרוב ייקבע שהמזונות ייפסקו עם מלאות 18 שנה לילד, על אף השירות הצבאי שלו, וכל זמן שיש לו רכוש כלשהו או אפשרות לכלכל עצמו. אך ההורים יכולים להחליט זאת לבדם מתי המזונות יופסקו ואיך, אם בכלל, הם ישתנו כאשר הילד יהפוך להיות בגיר.

 

כמו כן, ההורים יכולים להתייחס להפסקת תשלום מזונות לפי גיל הילד או לפי תום השירות הצבאי. כך למשל, אם החליטו שהמזונות יופסקו כאשר הילד יהיה בן 21, המזונות ימשיכו גם אם השירות הצבאי ייפסק באמצע לפני שימלאו לילד 21 שנה.

 
 
 
 
 
 
 

האם ניתן לבטל מזונות ילדים?

מזונות ילדים הם תשלום אותו צריך לבצע אביהם של הילדים (בדרך כלל זו האם שמקבלת משמורת) לאחר הגירושין. אך האם יש אפשרות לבטל מזונות ילדים ובאילו מקרים?

 האם ניתן לבטל מזונות ילדים

בכל הליך משפטי שבו לבני הזוג יש ילדים, אחד הדברים שצריך להחליט בעניינם הוא משמורת על הילדים. גם היום, למרות ניסיונות לצמצם פערים בין גברים לנשים, אלו עדיין הנשים שיש להם יתרון בעניין המשמורת. מכאן, שעל אביהם של הילדים מוטלת חובת תשלום מזונות ילדים עבור כל אחד מהילדים, עד שמלאו להם 18 שנה או לפי תנאי אחר שנקבע קודם לכן (למשל, עד תום השירות הצבאי).

 

כך קורה שגברים רבים בישראל ובכל העולם משלמים מזונות לילדיהם. אבל, ישנם מקרים בהם ניתן לבטל מזונות ילדים וכך האבות יכולים להסיר מעליהם עול כלכלי לא קטן.

 

כלל ברזל הוא, שמזונות הילדים שההורה משלמים אינם חקוקים בסלע. גם לאחר שנקבע פסק דין בעניין מזונות ילדים עדיין יש אפשרות לשנותו וכך לשנות בהתאם את גובה המזונות, או לבטלם באופן מוחלט.

 

ניתן לראות ביטול מזונות ילדים בשני מקרים עיקריים. המקרה האחד הוא זה שבו מתרחש שינוי מהותי בתנאי היסוד שלפיהם נקבע גובה המזונות, למשל אם האם משתכרת יותר מבעבר או לחילופין אם לאב יש בעיות השתכרות.

 

מקרה נוסף שבו ניתן לצמצם או לבטל לגמרי את תשלום מזונות ילדים הוא כאשר מדובר בילד סרבן, שמוגדר כילד שאינו מעוניין לקיים קשר עם האב. אם נמצא שחוסר רצון לקיום הקשר אינו באשמת האב, הוא יוכל לבקש ביטול של תשלום המזונות.

 
 
 
 
 
 

פסקי דין שונים במזונות ילדים

 

החובה העיקרית המוטלת על פי החוק העברי על האב כלפי בניו עד הגיעם לגיל 18 היא לפרנסם. החובה לדאוג לצרכיהם ההכרחיים של הילדים איננה תלויה ביכולתו הכלכלית של האב - חובתו לפרנס את ילדיו קודמת לזכותו לפרנס את עצמו. חובה זו מתבטאת בחובה לשלם דמי מזונות ילדים בעת גירושין של בני זוג ללא תלות במצבו הכלכלי.

צורכיהם של הילדים מתחלקים לצרכים הכרחיים ולצרכים מדין צדקה. צרכים הכרחיים מוגדרים בתור צרכים החיוניים לקיומם של הילדים.צרכים אלו כוללים את הצרכים הבאים:מזון,הלבשה,הנעלה,מדור (מקום מגורים ואחזקתו),חינוך,צרכים בריאותיים דחופים,טיפול בילדים קטנים,גן ילדים רגיל (שאינו מעון יום) וצרכים מדין צדקה.צרכים מדין צדקה מוגדרים בתור צרכים עודפים שאינם חיוניים לקיום הילדים. צרכים אלו כוללים הוצאות רבות, ובינהן:חוגים,בילויים,מתנות,טיולים ומעון יום.

האב חייב בתשלום צרכים הכרחיים של ילדיו בכל מקרה, ללא תלות במצבו הכלכלי. גם אם האב נכה, חי על קצבה, ואין לו כל הכנסה, הוא עדיין מחוייב בתשלומם. כלומר, תשלומי דמי מזונות ילדים יעשו לפי צורכי הילדים ולא לפי עושרו של האב. הצרכים ההכרחיים של הילדים מוגדרים כאחריותו של האב בלבד, ואין האם אחראית להם מבחינה כספית.בנוגע לצרכים מדין צדקה, האב ישלמם רק במידה וידו משגת לשלמם, ואם הוכח כי הילדים היו רגילים לרמת חיים זו לפני פרידת ההורים. צרכים מדין צדקה יחולו מבחינה כספית על האב ועל האם ביחד, אלא אם האם לא יכולה לשאת בהם.

מזונות ילדים2

משמעות גיל הילדים בקביעת גובה מזונות

על פי הדין העברי, מחולקים הילדים לשלוש קבוצות: 

 

"קטני קטנים"עד גיל 6:חובת האב לפרנס ילדים בגיל זה היא מוחלטת, גם אם אין לו כל הכנסה.

 

* גילאים 6-15:האב ממשיך להיות אחראי יחיד לצרכים ההכרחיים, אך לגבי הצרכים מדין צדקה, נדרשת השתתפות שווה (בדרך כלל) של האישה במזונות הילדים.

* גילאים 15-18:מאחר ובגילאים אלו יכול (תאורטית) הילד לעבוד, אז כל הוצאותיו הם מבחינת דין צדקה, ולכן יפלו על האב והאם בחלקים לפי יחס הכנסותיהם.בתקופת שירות החובה הצבאי, חייב האב על פי הפסיקה (לא על פי הדין העברי) להמשיך לשלם שליש מן המזונות שהיו משולמים עד אותו מועד.

-  תשלומי מזונות ילדים צמודים למדד המחירים לצרכן.

האב מחוייב לספק מגורים (קורת גג) לילדיו באותה רמת חיים לה היו רגילים לפי הגירושין. אין האב חייב להעמיד לרשותם קורת גג בבעלות האם, אלא להשתתף בשכר דירה. במידה והאם גרה בדירה שכורה יהיה בדרך כלל התשלום 30% משכר הדירה לילד אחד, 40% לשני ילדים, ו-50% לשלושה ילדים או יותר.

 

סיבות לאי תשלום דמי מזונות

במידה ובית המשפט הגדיר את הילד שאת מזונותיו על האב לשלם בתור בן מרדן, יכול בית המשפט לצמצם או לבטל כליל את דמי מזונות הילדים המשולמים על ידי האב עבור ילדו.

פס"ד בולטים:

* פס"ד של כב' השופטת טובה סיוון במזונות קטינה - Judge Tova Sivan Judgment on Child alimony

* פס"ד של כב' השופט אסף זגורי במזונות קטינה - Judge Assaf zaguri Judgment on Child alimony

* פס"ד בית משפט עליון תוך אזכור פס"ד נוספים - Judgment of the elion court on Child alimony

* פס"ד של כב' השופט סארי ג'יוסי בנושא הקטנת מזונות במשמורת משותפת - Judge Sari Jyossi on Child alimony int the case of Joint custody