צבר חוב מזונות של 300 אלף שקל והתלונן שחויב להתחיל לפרנס את ילדיו

מאת: עו"ד ליאור לב | תאריך פרסום : 26/11/2015 13:42:00 פורסם ב PsakDin

פושט רגל שצבר חובות של 600,000 שקל, מתוכם כמחצית על מזונות ילדים, ביקש מבית המשפט העליון להפחית את סכום המזונות שחויב בו במסגרת הליך פשיטת הרגל. השופט יורם דנציגר גלגל אותו מכל המדרגות.

שנתיים אחרי שהתגרש מאשתו ובעקבות חובות של 600,000 שקל החל הגרוש בהליכי פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בנצרת.

על רקע זה הגישה אשתו לשעבר בקשה להקצבת מזונות של 3,000 שקל בחודש לשלושת ילדיו, בהתאם לפקודת פשיטת הרגל. המנהל המיוחד שמונה לנכסי הגרוש תמך באישה, וציין כי למעלה ממחצית החוב – 328,462 שקלים – הוא חוב מזונות ילדים.

האישה הוסיפה כי בית הדין השרעי חייב את בעלה לשעבר לשלם לילדיו מזונות של 3,900 שקל עוד ב-2009. מאז חלפו כבר שש שנים והיא עדיין לא קיבלה שקל.

היא טענה כי בניגוד למה שהגרוש שלה מנסה להציג, הוא בהחלט יכול לעמוד בתשלום המזונות, והציגה פירוט של נכסים שונים, שלטענתה, שייכים לו. היא סיפרה כי היא מחזיקה מעמד בעזרת הוריה שמסייעים לה לממן את הוצאות גידול הילדים, שהמבקש מתנער מהן לגמרי.

בית המשפט של פשיטת הרגל אישר את בקשת האישה ואף הוסיף לה 500 שקל כריבית פיגורים על חוב המזונות, תוך שקבע כי בעלה לשעבר פעל בחוסר תום לב בכך שנמנע לאורך שנים מלזון את ילדיו.

הגרוש, שעמד על כך שמצבה הכלכלי של גרושתו טוב בהרבה משלו, הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וביקש להפחית את המזונות ל-1,500 שקל בלבד.

לטענתו, הוא מרוויח 4,300 שקל בחודש ואינו יכול לעמוד בסכום שנפסק. הוא טען כי אשתו מרוויחה 11,500 שקל בחודש ואף מקבלת קצבת ילדים, כך שמצבה הרבה יותר טוב ממה שהיא מנסה להציג. בנוסף, לטענתו, כשהילדים מבקרים אצלו הוא מפנק אותם ומעניק להם כספים.

עוד הוא טען כי הקביעה שיצר את חוב המזונות בחוסר תום לב אינה מבוססת, וכי אין זה הוגן שמרב הכספים ילכו על מזונות, תוך הזנחת חובותיו לנושים האחרים.

הגזים

השופט יורם דנציגר דחה את הבקשה מכל וכל. השופט ציין כי לא מצא איזושהי בעייתיות בשיקול הדעת של בית המשפט של פשיטת הרגל.

הממצאים העובדתיים שנקבעו בבית המשפט המחוזי התקבלו על השופט, שסבר שטענות המבקש על מצבו הכלכלי אינן מבוססות ומתעלמות מטענות האישה שהוא בעל נכסים. המבקש גם הגזים כשטען כי אשתו משתכרת הרבה יותר ממנו, ובחר להציג את שכר הברוטו שלה, בעוד שבפועל היא מרוויחה הרבה פחות.

לדעתו של השופט, בית המשפט של פשיטת הרגל ערך איזון ראוי בין חוב המזונות, שיש לו חלק משמעותי בחובות העתק של המבקש, לבין זכויות הנושים האחרים.

השופט דנציגר הצטרף גם למסקנה שהימנעות המבקש מלשלם מזונות לילדיו מעידה על חוסר תום ליבו, ואף הבהיר כי אין לו מה להתגאות בכך שהוא משלם לילדים שלו כשהם אצלו – שכן הדבר מעיד על כך שהוא מתעלם לחלוטין מהחלטות שיפוטיות.

משכך, השופט דחה את הבקשה כאמור. מאחר שלא התבקשה תגובת האישה – לא נפסקו לחובת המבקש הוצאות.

  • ב"כ המבקש: עו"ד ג'ואד פרח

עו"ד ליאור לב עוסק בדיני משפחה ופשיטת רגל

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

מזונות במשמורת משותפת

משמורת משותפת

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המגמה להכרה בשני ההורים כשווי זכויות וחובות בכל ההיבטים הנוגעים לחיי ילדיהם. הגישה הרווחת כיום מכירה בחשיבות של אחריות הורית משותפת, ונסמכת על תפישה הדוגלת במעורבותם של כל אחד מההורים בכל הנושאים הנוגעים למכלול התחומים הקשורים בילדיהם, ומדגישה את הצורך הפיסי והישיר של הילד עם שני הוריו למען התפתחותו התקינה.

מחקרים רבים מדגישים את היתרונות הרבים הנובעים מקיום הסדר משמורת משותפת, הסדר השומר על תחושת היציבות של הילד, שמבחינתו, ממשיך לקיים קשר משמעותי עם שני הוריו, באופן המשמר את המצב שקדם לפירוד הוריו. ההכרה הרבה לה זוכה הסדר המשמורת המשותפת מביאה מחד - לעלייה משמעותית ביישום ההסדר ומאידך - לתביעות רבות המוגשות לבתי המשפט בעניין חלוקת נטל המזונות בין ההורים המקיימים משמורת משותפת.

לעניין זה ראוי להדגיש כי כל עוד האב מתגורר יחד עם האם בדירת המגורים המשותפת, כיוון שהזוג עדיין לא מכר אותה, וכל עוד אינו  מזניח את ילדיו, אין מקום לתבוע ממנו מזונות. 

בפסק הדין נכתב: "לא עצם הסכסוך בין ההורים הוא זה שמוליד אוטומטית את החיוב, להבדיל מהחבות העקרונית, השרירה וקיימת בכל עת והיא מוטלת על האב... אין הצדקה לחיובו בתשלום מזונות לידי אשתו עבור ילדיו, כשבני הזוג ממשיכים להתגורר יחד, ואין הוכחה שהוא אינו דואג באופן שוטף לצרכים ההכרחיים של ילדיו".

 

ניתן לקרוא על כך כאן

משמורת משותפת

כיצד נקבעים הסדרי ראיה?

הסדרי ראיה

הסדרי ראיה מהווים את אחת המסגרות העיקריות לחיכוך בין בני הזוג לאחר תהליך הגירושין, ואף במהלכו של תהליך הגירושין עצמו.

 

קודם כל מכיוון שמדובר בחיכוך פיזי – ההורים עשויים לראות אחד את השני כאשר בן הזוג השני בא לאסוף ולפגוש את הילד או להחזיר אותו מפגישה, והמפגשים האלו הם לפעמים טעונים מאד.

 

מוקד נוסף שמהווה בסיס לחיכוך נוסף, קשור בהיקפם של הסדרי הראיה.


בדרך כלל ההורה המשמורן יבקש לצמצם את זמני שהות הילדים מהסדרי הראיה המקובלים (ראה מאמרי הנפרד לכך). ההורה ישאל מדוע וכמה זמן מבלה הילד עם בן/בת הזוג ואיך תופס את עצמו ההורה שהיקף הסדרי הראיה עם בן/בת הזוג לשעבר מפריע לו.

 

כאן מדובר על מקרים הרבה פחות מורכבים לעומת מקרים של ניכור הורי .

 

ישנם הסדרי ראייה שבהם ההורה שיש לו הסדרי ראיה (כלומר זה שאמור לפגוש את הילד) סובל או אובחן על ידי העובדת הסוציאלית לסדרי דין (מה שכונה בעבר עובד/ת סוציאלי/ת) כבעל הפרעה מנטלית כזו או אחרת, כלומר חוסר יכולת לויסות רגשי, הפרעה נפשית של דיכאון או הפרעה אחרת, חוסר יציבות במקומות עבודה ומגורים ועוד. במקרים כאלו קשה מאד לא רק לקבוע את הראיה, אלא גם ככל הנראה קשה גם לקיים אותם, אולם יודגש כי עפ"י ההלכה המקובלת יש לצמצם את הסדרי הראיה ולהגבילם רק במקרים קיצונים, בעוד שקיימת טענה לפיה העובדים הסוציאלים עושים שימוש מוגזם בטענות ההורה המשמורן.

 

בני זוג שנפרדים ויש להם ילדים מוצאים את עצמכם בקשר בשני מוקדים עיקריים שקשורים לילדים – מזונות – גובהם ותשלומם הסדיר, קבלת החלטות שקשורות לעתיד הילד כגון רישום למוסדו לימודים, תחביבים, טיפולים רפואיים וכיוב’ והסדרי ראיה.

 

זהו, זה מה שיש לריב עליו…

 

לגבי הסדרי ראיה – אם בני הזוג לא קבעו בעצמם את הסדרי הראיה, אלו כאמור יקבעו על ידי בית המשפט.\אחד הכלים החשובים המרכזיים בהם משתמש בית המשפט לענייני משפחה על מנת להחליט מהם הסדרי הראיה הראויה במקרה ספציפי, הוא תסקיר העובדת הסוציאלית לסדרי דין (שוב, מה שכונה בעבר פקיד או פקידת סעד).

 

אנשים נוטים לחשוב על תסקירי העו"ס לסדרי דין (עו"ד = עובד/ת סוציאלי/ת) את הדברים הבאים:

 

כל העובדות הסוציאלית הן נשים ובשל כך הן מעדיפות באופן טבעי את האם, הן גם אימהות והן נשים וגם אם הן מאד מאד רוצות יש להם הטיה פנימית נפשית עמוקה שאי אפשר להתגבר עליה והן תמיד ילכו לטובת האם ויש להם דעה קדומה כנגד האב.

 

העובד/ת הסוציאלית לסדרי דין היא הגורם שקובע ויקבע בסופו של דבר מה יהיה.

 

אם "לא הלך לי" בפגישה עם העובדת הסוציאלית והייתה פגישה שהרגשתי שהיא קצרה והיא לא דיברה איתי מספיק, זה אומר שכל אבוד, היא מוטה וזהו.

 

הילד צריך לבחור בין אמא לאבא ואם נשכנע אותו לבוא איתנו אז הוא יהיה איתנו.

 

בנוגע לדעות האלו – העובדות האובייקטיביות הן שאכן הרוב המוחלט של העובדים הסוציאליים לצורך סדרי דין הן אכן עובדות סוציאליות.

 

יכול להיות שלגברים יש נטיה מובנת נמוכה יותר למקצועות טיפוליים, ויכול להיות שמדובר בתנאי השכר ואפשרויות הקידום והנטיה של גברים ללכת על קריירה בעלת מאפיינים ניהוליים וטכניים יותר. אנחנו לא מתיימרים לדעת שזה המצב.

 

אובייקטיבית ניתן לומר גם שבאופן ססטיסטי וברוב המקרים אכן ילדים נמצאים במשמורת עיקרית אצל האם (כאשר ל מדובר במשמורת משותפת), ועם זאת העובדים הסוציאליים לסדרי דין והמנהלים של המחלקות האלו בעירות השונות, מודעים לטענות הנ"ל וברוב המקומות מתקיימות הדרכות והתייעצויות עם גורמים מקצועיים רבים בתוך המערכת לפני שמתקבלת החלטה וזאת על מנת להימנע מההטיה הזו.

 

לא בטוח שתמיד מצליחים אבל עובדות סוציאליות מספרות על מקרים שבהן הם מקבלות טלפונים מהסבתא או הסב או בן משפחה ובהן תלונות מהסגנון של "גם את אמא, איך את יכולה להוציא ילד מאמא שלו ולתת למשמרות של האבא וכיוב’, כך שלא הכל אבוד….

 

בגדול, חוץ מהעניין שאכן רוב העובדות הסוציאליות הן נשים ואכן ברוב המקרים עדיין נקבע שהמשמורת תהיה אצל האם (ויתכן שזה בגלל שחלק גדול מהאבות גם לא רוצה או לא יכול לאילוצים כאלו ואחרים), כל יתר הדעות הקדומות הן לא אמת חקוקה בסלע והנושא של הסדרי הראיה נקבע לפי הכלל הידוע – כלל הזהב בדיני משפחה – כל מקרה ונסיבותיו כל זוג וצרכיו, וכל ילד וצרכיו הספציפיים ומה האפשרויות הקיימות. 

בכל מקרה אם את או אתה לא מצליחים להגיע להסכמות עם בן או בת הזוג בנוגע להסדרי ראיה, או שאתם נתקלים בבעיות קשיים ותסכולים מול המערכת הסוציאלית, מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי מעו"ד לדיני משפחה שמכיר היטב את הנשוא של הסדרי הראיה.

 

חשוב גם להזכיר שבית המשפט, ולא העובד/ת הסוציאליים לסדרי דין מקבלים את ההחלטה הסופית, ושגם העובדים הסוציאלים נקראים פעמים רבות להעיד ולהסביר ולהיחקר על חוות הדעת שלכם, כך שבית המשפט יכול להתרשם ולהפעיל את שיקול הדעת שלו.

 

מומלץ לעיין בהרצאתי בכנס ועדת הציבור לביקורת על דרכי פעולה של פקידות סעד.

להרצאה לחץ על שורה זו 

אפשר עוד לציין כי החלטת בית המשפט אינה "סוף פסוק", כך במקרה שבו במשך חמש שנים גרמה אישה לניכור בין ילדיה לבין אביהם - הוחלט להעביר את המשמורת לאב, כשהתברר שכך עשתה גם לבעלה הראשון. 

 

 

חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית.
כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. ומומלץ לפנות לעו"ד גירושין על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך
.

ליאור לב: עורך דין גירושין בתל אביב העוסק בדיני משפחה, הסדרי ראיה והפרתם, משמורת ילדים, משמורת משותפת, גירושין, גישור גירושין, הוצל"פ ופשיטות רגל.

משרד: 077-5430040  נייד: 052-5873344  דוא"ל: liorlaw7@gmail.com  כתובת: שאול המלך 39, ת"א   

 

מזונות אישה

מזונות אישה

הבעל חייב מזונות לאשתו מעצם היותם נישואים זה לזו כדת משה וישראל. מזונות אלו באים לידי ביטוי בכתובתה של האישה. כמו כן, חובת המזונות יכולה לנבוע גם מהסכם חיים משותפים. מזונות לאישה לאחר גירושין כוללים את כל הצרכים הדרושים לאישה כפי שהייתה רגילה בחיי נישואיה לדוגמא: מזון, מדור והוצאות עבור אחזקת המדור, טלפון נייד, חופשות, ביגוד, אחזקת רכב ועוד.

 

חלקו של בית המשפט

בית המשפט בודק גם את הוצאות האישה ורמת החיים שבה הייתה רגילה לחיות ואת ההכנסות של הבעל. בתהליך מזונות עורך דין יכול לפנות לבית הדין הרבני ולבתי המשפט לענייני משפחה כאשר על פי רוב בתי הדין הרבניים מטיבים עם הגבר ובתי המשפט לענייני משפחה עם נשים.

 

האישה אינה תמיד זכאית 

ישנם מספר סיבות בהן לא תהייה האישה זכאית למזונות אישה. אישה אשר בגדה בבעלה, אישה אשר איננה מוכנה לקיים עם בעלה יחסי אישות (יחסי מין), אישה אשר מתנכרת לבעלה ומכפישה אותו, אישה אשר עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת ועוד.

 

עו"ד לב הינו עורך דין בעל ניסיון רב בכל הנוגע למזונות האישה ויסייע לכם בהליך באמצעות טיפול מקצועי וענייני.

 

 

 
 
 
 
 
 
 

הוצאות כספיות במקרה של גירושין

 

גירושין הוא תהליך מורכב וקשה מאוד, בפרט אם יש ילדים בתמונה. לצד הפן הרגשי, מדובר גם בתהליך שעלול לעלות ביוקר.

 

הליך גירושין הוא הליך נפוץ מאוד בכל העולם המערבי. נראה שאחוז המתגרשים גדל עם השנים, כשאחת הסיבות לכך היא שינוי בתרבות ובאורח החיים שסיגלנו לעצמנו.

 

למרות אחוזי הגירושין הגבוהים, עדיין מדובר בהליך שקשה לרוב המתגרשים לעבור אותו. כמובן שהפן הרגשי הוא הדומיננטי, ובפרט כשיש ילדים בתמונה, שהרי קשה לפרק משפחה וזוגיות, גם אם זה לאחר תקופת נישואין קצרה יחסית.

 

חשוב לציין גם את הפן הכלכלי שבהליך הגירושין. ישנן הוצאות כספיות במקרה של גירושין שלא ניתן להימנע מהן, ואחרות שהן לשיקול כל אחד מהצדדים המעורבים בהליך, כלומר בני הזוג.

 

ההוצאות שתמיד תהיינה ויש צורך לטפל בהן:

 

  • מזונות- כאשר לבני הזוג יש ילדים, ההורה שאינו משמורן יצטרך לשלם מזונות ילדים,  החל מהסכום המינימלי הנקוב בחוק (כ-1300 ₪ עבור כל ילד), אך אין "תקרה" כלשהי בדרך כלל.

 

  • חלוקת רכוש- גירושין כרוכים גם בחלוקת רכוש. כאשר בני הזוג לא חתמו ביניהם על הסכם ממון המציין אחרת, כל הרכוש של שניהם יתחלק ביניהם באופן שווה. לרוב, יש ויכוחים ומחלוקת בעניין זה, למשל איך הרכוש הממשי יתחלק - האם הבית יעבור לידי אחד הצדדים והצד השני ייקח רכוש אחר השווה לו? או שמא הזוג המתגרש ימכור את הבית ויתחלק בכסף?

 

 

שתי ההוצאות הכספיות לעיל מציגות חלק בולט בהליך הגירושין. פעמים רבות ההליך נמשך מעבר לזמן הרצוי בשל מחלוקות בעניינים אלה.

 
 
 
 
 
 
 

פסקי דין נבחרים בסוגית משמורת ילדים

המונח משמורת ילדים או חזקת ילדים הינו מונח משפטי הבא לתאר את מערכת היחסים הקיימת בין ההורה לילדיו, כשלמעשה מתייחס לאחריות היומיומית הנמצאת בידי המבוגר האחראי על הילד להתפתחותו וגידולו הפיזיים והנפשיים כאחד, דאגה לחינוכו, לצרכיו האישיים ולשלומו.

משמעותו של מונח זה הינו כי לחברה (ולבית המשפט) ישנה הזכות לקבוע את האופן בו יגדל הילד, גם אם אופן זה מנוגד לרצון ההורים הביולוגים של הילד. הרעיון המנחה הוא שמירה מרבית על צרכיו, שלומו ובריאותו הנפשית והפיסית של הילד, זאת על ידי שליחתו למשמורת במקום הטוב לו ביותר נכון לאותה הסיטואציה.

פסקי דין נבחרים

* פס"ד בית המשפט המחוזי בו הופיע כב' השופטת כיום אילת תבורי כעו"ד של פלונית - Ayelet tavory as lawyer - Judgment on custody

* פס"ד של כב' השופט צבי ויצמן בנושא משמורת משותפת -Judge Zvi Vizman - Judgment on custody

* פס"ד של כב' השופטת שפרה גליק בנושא משמורת משותפת - Judge Shifra Glik - Judgment on custody

 

 פסקי דין
 
 

מזונות לילד סרבן

ככלל, כל הורה שאינו משמורן של הילדים (בדרך כלל זה האב) צריך לשלם מזונות ילדים. אך מה קורה כאשר הילד מסרב לקיים קשר עם האב?

 

במרבית הליכי הגירושין, זוהי האם שמקבלת את המשמורת על הילדים, ובשל כך האב צריך לשלם מזונות עבור כל אחד מהילדים שבחזקת האם, כדי שהם יוכלו להתקיים ברמה הנדרשת, וכמה שיותר קרוב לרמת החיים אליה הורגלו - מצרכים בסיסיים כמו חינוך, בריאות וביגוד ועד לצרכים "משלימים" או מיוחדים כמו שיעורים פרטיים, חוגים, שיעורי נהיגה וכדומה.

 

אבל מה קורה כאשר הילדים או אחד מהם מסרב לקיים קשר עם האב? האם גם אז נדרש האב לשלם מזונות? לתופעה הזו אפשר לקרוא מזונות לילד סרבן ונראה שמבחינה משפטית, יש אפשרות לצמצם את חובת המזונות אם הילד לא מעוניין בקשר עם אביו. כך נקבע על ידי בית המשפט העליון.

 

כמובן שבסופו של יום, מדובר בילדים, ולכן השינוי לרעה במזונות הילד הסרבן ייעשה ברגישות ובזהירות, ורק לאחר שבוחנים את המקרה לעומקו. וכמובן, כל מקרה הוא שונה.

ילד מורד 2

 

ראשית, צריך לבדוק מדוע הילד סרבן, כלומר מדוע הוא אינו מעוניין בקשר עם אביו. איך קרה שנוצרו בינו לבין האב יחסים שאינם תקינים? או לצורך העניין, מי האשם? אם נמצא שהסרבנות אינה תלויה באב, ניתן יהיה לבטל את תשלום המזונות (עבור אותו ילד). חשוב לציין שבחינת הסרבנות של הילד – מידתה ומקורה – מתבצעת באופן שונה לבחינת סרבנות מצד אדם מבוגר.

 

לסיום, ביטול או צמצום המזונות אינם המטרה אלא האמצעי - לנסות להביא לכדי ביטול או ריכוך של הסרבנות מצד הילד.

 

 
 
 
 
 
 
 

מזונות ילדים בגירים

האם בהכרח מזונות ילדים מפסיקים כאשר הילד בן 18? או שמא יש מקרים בהם ניתן, תחת תנאים מסוימים, להמשיך את תשלום המזונות?

מזונות ילדים ניתנים לילדים מהוריהם לפי הגילאים שלהם. זהו אחר הפרמטרים שלפיהם קובעים האם ילד זכאי למזונות או לא. ככלל, נראה שכל עוד לא מלאו 18 שנה לילד, ואם לא נמצאה בעיה של סרבנות ב"אשמת" הילד, הוא זכאי למזונות.

 

אבל, אפשר לראות שהגיל של הילד לבדו הוא לא נתון יחיד לבחינת זכאותו למזונות. ישנם מקרים רבים בהם משולמים מזונות ילדים גם כאשר הילדים הם בגירים, כלומר בני 188 ומעלה, אך חובה זו היא מתוך דין צדקה. דין הצדקה אשר מזכה את הילד הבגיר במזונות מחייב עמידה בכמה תנאים מצטברים. אחד מהם מבוסס על הבחנה בין אמיד לבין נצרך. לדוגמא בגיר בן 18 ומעלה שמשרת בצבא (שירות חובה) ואינו יכול להתפרנס בכוחות עצמו או ברמה המינימלית. במקרה כזה, אם הוא עומד בתנאים האחרים, יוכל לקבל מזונות עד כשליש מסכום המזונות שהיה זכאי לו בהיותו קטין.

ילדים בגירים

 

כל זמן שנושא מזונות ילדים מונח בפני בית המשפט והוא זה שצריך להחליט מתי יופסקו המזונות, לרוב ייקבע שהמזונות ייפסקו עם מלאות 18 שנה לילד, על אף השירות הצבאי שלו, וכל זמן שיש לו רכוש כלשהו או אפשרות לכלכל עצמו. אך ההורים יכולים להחליט זאת לבדם מתי המזונות יופסקו ואיך, אם בכלל, הם ישתנו כאשר הילד יהפוך להיות בגיר.

 

כמו כן, ההורים יכולים להתייחס להפסקת תשלום מזונות לפי גיל הילד או לפי תום השירות הצבאי. כך למשל, אם החליטו שהמזונות יופסקו כאשר הילד יהיה בן 21, המזונות ימשיכו גם אם השירות הצבאי ייפסק באמצע לפני שימלאו לילד 21 שנה.

 
 
 
 
 
 
 

האם ניתן לבטל מזונות ילדים?

מזונות ילדים הם תשלום אותו צריך לבצע אביהם של הילדים (בדרך כלל זו האם שמקבלת משמורת) לאחר הגירושין. אך האם יש אפשרות לבטל מזונות ילדים ובאילו מקרים?

 האם ניתן לבטל מזונות ילדים

בכל הליך משפטי שבו לבני הזוג יש ילדים, אחד הדברים שצריך להחליט בעניינם הוא משמורת על הילדים. גם היום, למרות ניסיונות לצמצם פערים בין גברים לנשים, אלו עדיין הנשים שיש להם יתרון בעניין המשמורת. מכאן, שעל אביהם של הילדים מוטלת חובת תשלום מזונות ילדים עבור כל אחד מהילדים, עד שמלאו להם 18 שנה או לפי תנאי אחר שנקבע קודם לכן (למשל, עד תום השירות הצבאי).

 

כך קורה שגברים רבים בישראל ובכל העולם משלמים מזונות לילדיהם. אבל, ישנם מקרים בהם ניתן לבטל מזונות ילדים וכך האבות יכולים להסיר מעליהם עול כלכלי לא קטן.

 

כלל ברזל הוא, שמזונות הילדים שההורה משלמים אינם חקוקים בסלע. גם לאחר שנקבע פסק דין בעניין מזונות ילדים עדיין יש אפשרות לשנותו וכך לשנות בהתאם את גובה המזונות, או לבטלם באופן מוחלט.

 

ניתן לראות ביטול מזונות ילדים בשני מקרים עיקריים. המקרה האחד הוא זה שבו מתרחש שינוי מהותי בתנאי היסוד שלפיהם נקבע גובה המזונות, למשל אם האם משתכרת יותר מבעבר או לחילופין אם לאב יש בעיות השתכרות.

 

מקרה נוסף שבו ניתן לצמצם או לבטל לגמרי את תשלום מזונות ילדים הוא כאשר מדובר בילד סרבן, שמוגדר כילד שאינו מעוניין לקיים קשר עם האב. אם נמצא שחוסר רצון לקיום הקשר אינו באשמת האב, הוא יוכל לבקש ביטול של תשלום המזונות.