דיני משפחה ענייני משפחה

דיני משפחה
בדף זה אנסה להסביר בזעיר אנפין וממש בקצרה את עקרי תחום דיני משפחה.

תחום משפטי זה עוסק בין היתר במעמד האישי, ירושות ועוד.

דת- כלומר החלת הדין האישי שחל על כל אזרח בהתאם לדתו לדוגמא: יהודי , מוסלמי, ואח'
      כמו כן קיימים אזרחים שהינם חסרי דת שעליהם חלה הלכה שונה.

התחום כולל נושאים הנוגעים לענייני המשפחה בתחומים מגוונים  

מה כוללים ענייני המשפחה

נשואים גירושים, גירושין. 
מזונות ילדים,  מזונות אישה, נטל והחובות החלים במזונות קטינים.  
אפוטרופסות,  הסדרי ראיה של הילדים, הפרת הסדרי ראיה, ניכור הורי.
חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג.  
דיני ירושה.

נישואים – גירושין

כאמור גם במערכת הנשואים והגירושין חל הדין האישי קרי הדין הדתי.

במדינת ישראל נישואים של

בני זוג יהודים  יחול דין תורה- בבית הדין הרבני.  

בני זוג נוצרים יחול דין הכנסיה בה הם חברים. 

בני זוג מוסלמים נדונים על פי הדין המוסלמי בבית הדין השרעי.  

יודגש כי הסמכות לחתן ולגרש נתונה אך ורק לבית הדין הדתי ואין הליך אזרחי מקביל  
במדינת ישראל אשר שסמכותו לחתן ולגרש.  

על מנת מנת להתגרש יש צורך בעילות גירושין כגון:

א. נישואים שיש בהם פגם מהותי עבירה על חוקי הדת.

ב. מציאת מחלה ו/או מום היורד לשורשו של עניין.

ג. אי קיום חובת הבעל לפרנס את אשתו. |

ד. אי קיום חובת האישה במטלות הבית.

ה. אי מילוי חיי אישות בין בני הזוג.

ו. מורד/מורדת והלכות שונות הקשורות לנושא זה.   

מזונות בין בני זוג

על הגבר חלה חובה לזון את אשתו בהתאם לרמת החיים אשר הייתה נהוגה בטרם פרץ סכסוך הגירושין בניהם כל זאת בתנאי כי אין האישה יכולה לזון את עצמה ממעשי ידיה.   

מזונות ילדים

מזונות הילדים נקבעים על פי הדין הדתי.

בעקרון על הגבר חלה חובה לזון את ילדיו.

בהתאם לדת היהודית ישנם מדרגות של חובת מז\ונות קטינים אולם תקנות אילו הורחבו.

לאחרונה בית המשפט העליון שינה את ההלכה כאשר
מתקיימת משמורת משותפת ראה לעניין זה מאמר נפרד באתר זה.  

משמורת הקטינים וחזקת הגיל הרך  

במדינת ישראל קיימת חזקת הגיל הרך אשר מעניקה לאם את הזכות להחזיק בקטינים עד גיל 6.
בפסק הדין שדן במשמורת המשותפת המוזכר לעיל שונתה חזקה זו, אולם יישום ההלכה באופן מלא ע"י בתי המשפט לענייני משפחה טרם אומץ במלואו, למרות התמורות המשתנות מעת לעת, בעוד שבאופן עקרוני הכלל הוא כי חזקת הקטינים הינה בידי האם ומכאן חלה חבות האב במזונות ילדיו.

ראה לעניין זה חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962.

ראה לעניין זה אף את ועדת שניט.

חלוקת הרכוש המשותף

החוק מבדיל בין בני זוג שנישאו לאחר חקיקת חוק יחסי ממון לבין בני זוג שנשאו לפני כן.

באופן עקרוני הרכוש שנצבר במהלך הנשואין אמור להתחלק באופן שווה בין בני הזוג כל זאת בתנאי כי אין הסכם ממון המחריג את הרכוש המשותף.  

ירושות וצוואות

לעניין קטגוריה זו ראה מאמר מפורט באתר זה.

עדכון בנוגע לשינוי ההלכה בפסיקת המזונות על ידי בית המשפט העליון

לאחרונה הארץ סערה וגעשה עקב פסיקה חדשנית של בית המשפט העליון בעניין מזונות ילדים ומשמורת משותפת אשר מתקן עיוות דין של שנים  וקובע באשר לילדים שמעל גיל 6, במקרים בהם האם מרוויחה שכר דומה או גבוה מהאב, והמשמורת היא משותפת, תשא גם היא (האם) בדמי מזונות.

 

הפסיקה גררה תגובות רבות והתפרסמו כתבות רבות להלן מספר דוגמאות:

כתבה בעניין מזונות הילדים בערוץ השידור הציבורי "כאן"

כתבה ב"הארץ" הנוגעת לפסיקה החדשנית בעניין 

כתבה בפורטל "וואלה" בנוגע ל"מהפכת המזונות" שנקבעה בפסיקה האחרונה

מזונות ילדים משמורת משותפת

 

עקרונות פסה"ד של בית המשפט העליון בעניין מזונות ילדים ומשמורת משותפת בזעיר אנפין:

א. חייבת להיות משמורת פיזית משותפת של הקטינים וזמני שהות שווים.   

 

ב. הדין העברי מחייב את האב במזונות קטינים בסך של 1200-1300 שקלים.

 

ג. במשמורת משותפת קיימת פגיעה בטובת הקטינים כאשר הם בחזקת האב.  

 

ד. הדין העברי מטיל על האב חובה אבסולוטית לתשלום מזונות כאשר הקטינים הינם בגיל 0-6.

 

החידוש בפסיקת בית המשפט העליון: שמעתה ואילך לא יחול הדין העברי באופן גורף ויש להתחשב בהכנסות האם כאשר מדובר במשמורת משותפת בעיקר מגיל 6 ואילך.   

 

לאחרונה ניתן פסק דין בבית הדין הרבני, אשר אינו עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון, וככל הנראה סוגיה זו שלפנינו תמשיך להעסיק את בתי הדין ובתי המשפט וכן את ערכאות הערעור.

 

אגב להזכירכם לאחרונה פרסמנו מאמר נרחב בנוגע להפחתה או שלילה מזונות של ילדים מורדים.

 

פסק הדין עשוי לשנות את העדיפות בבחירת הערכאה הדיונית בנושא מזונות ילדים

מהאמור לעיל עולה לכאורה כי בשלב זה קיימת עדיפות לאב להיתדיין בעניין מזונות ילדים בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני - דבר כשלעצמו מהווה שינוי מהותי במצב העובדתי והמשפטי שהיה נהוג עד כה. 

 

עד כה נהוג היה לחשוב שלאבות מומלץ וכדאי להיתדיין בענייני מזונות ילדים בבית הדין הרבני, ואילו לאמהות מומלץ היה להיתדיין בעניינים אלו בבית המשפט לענייני משפחה. 

 

קטגוריות הגילאים על פי הדין העברי:

0-6: קטיני קטינים - חובה אבסולטית על האב לתשלום דמי  מזונות ילדים.

 

6-15: קטינים - אין חובה מוחלטת על האב לתשלום דמי מזונות אלא מדין צדקה כאשר הילדים נצרכים. 

 

15-18: דין צדקה כאשר שני ההורים אמורים לשאת בנטל מזונות הילדים באופן שווה. 

 

יצויין כי בית הדין הרבני קבע בפסיקותיו כי אין המונח "דין צדקה" נתון לשיקול דעת ומכאן כי המדובר בחובת האב בעיקר. 

מזונות במשמורת משותפת

משמורת משותפת

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המגמה להכרה בשני ההורים כשווי זכויות וחובות בכל ההיבטים הנוגעים לחיי ילדיהם. הגישה הרווחת כיום מכירה בחשיבות של אחריות הורית משותפת, ונסמכת על תפישה הדוגלת במעורבותם של כל אחד מההורים בכל הנושאים הנוגעים למכלול התחומים הקשורים בילדיהם, ומדגישה את הצורך הפיסי והישיר של הילד עם שני הוריו למען התפתחותו התקינה.

מחקרים רבים מדגישים את היתרונות הרבים הנובעים מקיום הסדר משמורת משותפת, הסדר השומר על תחושת היציבות של הילד, שמבחינתו, ממשיך לקיים קשר משמעותי עם שני הוריו, באופן המשמר את המצב שקדם לפירוד הוריו. ההכרה הרבה לה זוכה הסדר המשמורת המשותפת מביאה מחד - לעלייה משמעותית ביישום ההסדר ומאידך - לתביעות רבות המוגשות לבתי המשפט בעניין חלוקת נטל המזונות בין ההורים המקיימים משמורת משותפת.

לעניין זה ראוי להדגיש כי כל עוד האב מתגורר יחד עם האם בדירת המגורים המשותפת, כיוון שהזוג עדיין לא מכר אותה, וכל עוד אינו  מזניח את ילדיו, אין מקום לתבוע ממנו מזונות. 

בפסק הדין נכתב: "לא עצם הסכסוך בין ההורים הוא זה שמוליד אוטומטית את החיוב, להבדיל מהחבות העקרונית, השרירה וקיימת בכל עת והיא מוטלת על האב... אין הצדקה לחיובו בתשלום מזונות לידי אשתו עבור ילדיו, כשבני הזוג ממשיכים להתגורר יחד, ואין הוכחה שהוא אינו דואג באופן שוטף לצרכים ההכרחיים של ילדיו".

 

ניתן לקרוא על כך כאן

משמורת משותפת

פסקי דין שונים במזונות ילדים

 

החובה העיקרית המוטלת על פי החוק העברי על האב כלפי בניו עד הגיעם לגיל 18 היא לפרנסם. החובה לדאוג לצרכיהם ההכרחיים של הילדים איננה תלויה ביכולתו הכלכלית של האב - חובתו לפרנס את ילדיו קודמת לזכותו לפרנס את עצמו. חובה זו מתבטאת בחובה לשלם דמי מזונות ילדים בעת גירושין של בני זוג ללא תלות במצבו הכלכלי.

צורכיהם של הילדים מתחלקים לצרכים הכרחיים ולצרכים מדין צדקה. צרכים הכרחיים מוגדרים בתור צרכים החיוניים לקיומם של הילדים.צרכים אלו כוללים את הצרכים הבאים:מזון,הלבשה,הנעלה,מדור (מקום מגורים ואחזקתו),חינוך,צרכים בריאותיים דחופים,טיפול בילדים קטנים,גן ילדים רגיל (שאינו מעון יום) וצרכים מדין צדקה.צרכים מדין צדקה מוגדרים בתור צרכים עודפים שאינם חיוניים לקיום הילדים. צרכים אלו כוללים הוצאות רבות, ובינהן:חוגים,בילויים,מתנות,טיולים ומעון יום.

האב חייב בתשלום צרכים הכרחיים של ילדיו בכל מקרה, ללא תלות במצבו הכלכלי. גם אם האב נכה, חי על קצבה, ואין לו כל הכנסה, הוא עדיין מחוייב בתשלומם. כלומר, תשלומי דמי מזונות ילדים יעשו לפי צורכי הילדים ולא לפי עושרו של האב. הצרכים ההכרחיים של הילדים מוגדרים כאחריותו של האב בלבד, ואין האם אחראית להם מבחינה כספית.בנוגע לצרכים מדין צדקה, האב ישלמם רק במידה וידו משגת לשלמם, ואם הוכח כי הילדים היו רגילים לרמת חיים זו לפני פרידת ההורים. צרכים מדין צדקה יחולו מבחינה כספית על האב ועל האם ביחד, אלא אם האם לא יכולה לשאת בהם.

מזונות ילדים2

משמעות גיל הילדים בקביעת גובה מזונות

על פי הדין העברי, מחולקים הילדים לשלוש קבוצות: 

 

"קטני קטנים"עד גיל 6:חובת האב לפרנס ילדים בגיל זה היא מוחלטת, גם אם אין לו כל הכנסה.

 

* גילאים 6-15:האב ממשיך להיות אחראי יחיד לצרכים ההכרחיים, אך לגבי הצרכים מדין צדקה, נדרשת השתתפות שווה (בדרך כלל) של האישה במזונות הילדים.

* גילאים 15-18:מאחר ובגילאים אלו יכול (תאורטית) הילד לעבוד, אז כל הוצאותיו הם מבחינת דין צדקה, ולכן יפלו על האב והאם בחלקים לפי יחס הכנסותיהם.בתקופת שירות החובה הצבאי, חייב האב על פי הפסיקה (לא על פי הדין העברי) להמשיך לשלם שליש מן המזונות שהיו משולמים עד אותו מועד.

-  תשלומי מזונות ילדים צמודים למדד המחירים לצרכן.

האב מחוייב לספק מגורים (קורת גג) לילדיו באותה רמת חיים לה היו רגילים לפי הגירושין. אין האב חייב להעמיד לרשותם קורת גג בבעלות האם, אלא להשתתף בשכר דירה. במידה והאם גרה בדירה שכורה יהיה בדרך כלל התשלום 30% משכר הדירה לילד אחד, 40% לשני ילדים, ו-50% לשלושה ילדים או יותר.

 

סיבות לאי תשלום דמי מזונות

במידה ובית המשפט הגדיר את הילד שאת מזונותיו על האב לשלם בתור בן מרדן, יכול בית המשפט לצמצם או לבטל כליל את דמי מזונות הילדים המשולמים על ידי האב עבור ילדו.

פס"ד בולטים:

* פס"ד של כב' השופטת טובה סיוון במזונות קטינה - Judge Tova Sivan Judgment on Child alimony

* פס"ד של כב' השופט אסף זגורי במזונות קטינה - Judge Assaf zaguri Judgment on Child alimony

* פס"ד בית משפט עליון תוך אזכור פס"ד נוספים - Judgment of the elion court on Child alimony

* פס"ד של כב' השופט סארי ג'יוסי בנושא הקטנת מזונות במשמורת משותפת - Judge Sari Jyossi on Child alimony int the case of Joint custody

 
 
 
 
 
 
 

משמורת ילדים, הסדרי ראיה והפרת הסדרים

משמורת ילדים, הסדרי ראיה והפרת הסדרים

 

מזונות ילדים2

משמורת ילדים

נושא משמורת ילדים היינו אחד הנושאים הטעונים ביותר בין ההורים. החוק במדינת ישראל קובע כי שני הוריו הביולוגיים של הקטין הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו. אפוטרופסות זאת אינה פגה עם הגירושין והיא תקפה גם לאחר גירושין. שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם וזכותם לקחת חלק בקבלת החלטות הנוגעות לידיהם דוגמת חינוכם, מקום מגוריהם, בריאותם ועוד.

 

במקרה בו ההורים נפרדים זה מזו נדרש לקבוע אצל מי יגדלו הילדים ומי יהיה המטפל העיקרי בהם, כלומר יש לקבוע מי יהיה הורה המשמורת. קביעה זו נעשית או בהסמכת ההורים על ידי הסכם שנערך ואושר ע"י בית המשפט או במקרה של אי הסכמה יכריע בית המשפט. למשמורת על הקטין והיקפה יש משמעויות כלכליות, הן על גובה המזונות והן בהנחות והטבות שונות כגון: הנחה בארנונה ועוד.

 

משמורת משותפת

כיום הולכת ומתרחבת התופעה ששני ההורים חולקים יחדיו באחריות ההורית לטיפול היום יומי בקטין. חלוקה זו, התואמת לערכי השוויון, מאפשרת לשני ההורים להיות משמעותיים בחיי הילד. תנאי מקדים לתרחיש זה היינו יכולת שיתוף פעולה ותקשורת בין ההורים.

הסדרי ראיה

הסדרי ראיה אשר נקבעו ונהוגים בישראל קובעים כי הורה אשר אינו נחשב ההורה המשומרת יכול לפגוש את ילדיו בין פעם לפעמים במהלך השבוע כאשר נהוג משעות אחר הצהריים עד שעות הערב כמו כן ההורה יפגוש את ילדיו בכל סוף שבוע שני באופן מחזור. בהסדר ראיה כאשר מדובר על החגים, על ההורים להתחלק באופן שווה בשווה. אם הילדים חגגו חג מסוים אצל הורה אחד אז בחג הבא כלומר בשנה הבאה יחגגו הילדים עם ההורה השני את אותו החג, וכך שוב באופן מחזורי. למעשה אחת לשנתיים הילד יחגוג עם אותו הורה את אותו החג.

הסדרים אלו נהוג לקבוע גם שבמהלך חופשות הורי הילד צריכים להתחלק בילד באופן שונה. דוגמה אשר מסבירה את הנושא - בזמן חופשת הילדים מבית הספר נוהגים בדרך כלל להאריך את משך ההסדר הרי הילד לא צריך ללכת לבית הספר ביום למחרת, לפעמים אף נקבע שתקופת החופש הגדול תתחלק באופן שווה בין הורי הילד. הסדרי ראיה מורחבים ניתן לקבוע גם באופן מדורג, לפי גילו של הילד ובהתאמה לשתי מדרגות של גילאים (או לעתים יותר יותר) אשר לפיהן ההסדרים ישתנו ויתרחבו.

הפרת הסדרי ראיה

להורה שאינו משמורת נקבעים הסדר ראיה עם הקטין במסגרתו נקבעים ימי הביקור ושעות הביקור בהם הקטין וההורה יוכלו לשהות יחד. הסדר זה יכול להתקיים במתכונות שונות והנושא נתון למו"מ בין ההורים ובמידת הצורך יתערב בכך ביהמ"ש/ביה"ד ואף ייעזר בפקיד או פקידת סעד לסדרי דין.

 


 

מידע מומלץ נוסף בנושא הסדרי ראיה: אולי יעניין אותך גם:

 



סרבנות קשר

 

סרבנות קשר היינה תופעה של ילדים המסרבים לקשר עם אחד ההורים. סרבנות זאת היא בדרך כלל תוצאה של הסתה מצד הורה מסויים הגורמת לניתוק הקשר עם ההורה השני. מדובר בתופעה קשה ואכזרית המותירה צלקות קשות בנפשו של הקטין ושל ההורה מסורב הקשר. תופעה זו הוגדרה ע"י הפסיכיאטר ריצ'רד גרדנר כ"תסמונת הניכור ההורי".

אגב, אם שמסיתה את הילדים עשויה לאבד את המשמורת שלה על הילדי, זהו מקרה נדיר אך זה יכול לקרות, כמו למשל במקרה הזה

במקרים אחרים עשוי בית המשפט להפחית או לשלול כליל את מזונות הקטין


ניכור הורי

עקרון טובת הילד מנחה את בית המשפט לקבוע את משמורתם של הילדים ועל פי עקרון זה ייקבעו גם הסדרי הראיה והביקור. עד גיל 6 תהייה עדיפות לאם וזאת לאור הפסיקה של "חזקת הגיל הרך". אלא אם כן הוכח ואובחן אצל האם בעיות קשות במסוגלות הורית (בעיות נפשיות, התמכרויות שונות ועוד). במידה ולא מצליח בית המשפט לקבוע באופן חד משמעי בידי מי יש להפקיד את המשמורת, ממנה השופט מומחים מטעמו הבודקים את מסוגלות ההורית של בני הזוג. בדיקות אלו נערכות על ידי עובדת סוציאלית בלשכת הרווחה ובמידת הצורך ע"י מכונים חיצוניים. בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר מקרים בהם ניתנים פסקי דין לפיהם נקבע כי האב הוא המשמורת העיקרי.


מבחני מסוגלות הורית

כאשר הערכאה השיפוטית מתקשה להכריע בנושא המשמורת בין שני הורים, מקובל להפנות את ההורים למבחני "מסוגלות הורית" במטרה לקבוע מי מההורים יכול לשמש משמורן ראוי יותר לקטין. יש לציין שמבדקים אלו שעלותם גבוהה מבוצעים על חשבון ההורים. מבחנים אלו תוקפם המדעי שנוי במחלוקת, למעט מקרים קיצוניים בהם אובחנה בעיה קיצונית של אחד ההורים (מחלת נפש, התמכרות וכדומה) ממצאי המבדקים נמצאו כבעלי ערך זניח ביותר, וזאת במיוחד לנוכח התפיסה שמכירה בחשיבות מקומם של שני ההורים בחייו של הילד. כיום אין מתכונת אחידה ומוגדרת למבדקי מסוגלות הורית וכל ממוחה פועל לפי גישתו ובוחר באילו כלים לערוך את הבדיקות ובאיזה מינון.


פקידות סעד
 

במקרים רבים כאשר הצדדים לא הגיעו להסכמה ו\או היקף הסדרי הראיה ימנה ביהמ"ש/ביה"ד פקיד סעד מטעמו לערוך תסקיר ולהמליץ בפניו על הסידור הראוי והמומלץ למשפחה.

 

 

עו"ד לב הינו עורך דין בעל ניסיון ומוניטין רב בכל היבטי משמרות ילדים, הסדרי הראיה והפרתם ויעניק לכם טיפול מקצועי ויסודי בכל שלב.

 


 

 מידע מומלץ נוסף בנושא הסדרי ראיה: אולי יעניין אותך גם:

 

הסדרי ראיה