צבר חוב מזונות של 300 אלף שקל והתלונן שחויב להתחיל לפרנס את ילדיו

מאת: עו"ד ליאור לב | תאריך פרסום : 26/11/2015 13:42:00 פורסם ב PsakDin

פושט רגל שצבר חובות של 600,000 שקל, מתוכם כמחצית על מזונות ילדים, ביקש מבית המשפט העליון להפחית את סכום המזונות שחויב בו במסגרת הליך פשיטת הרגל. השופט יורם דנציגר גלגל אותו מכל המדרגות.

שנתיים אחרי שהתגרש מאשתו ובעקבות חובות של 600,000 שקל החל הגרוש בהליכי פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בנצרת.

על רקע זה הגישה אשתו לשעבר בקשה להקצבת מזונות של 3,000 שקל בחודש לשלושת ילדיו, בהתאם לפקודת פשיטת הרגל. המנהל המיוחד שמונה לנכסי הגרוש תמך באישה, וציין כי למעלה ממחצית החוב – 328,462 שקלים – הוא חוב מזונות ילדים.

האישה הוסיפה כי בית הדין השרעי חייב את בעלה לשעבר לשלם לילדיו מזונות של 3,900 שקל עוד ב-2009. מאז חלפו כבר שש שנים והיא עדיין לא קיבלה שקל.

היא טענה כי בניגוד למה שהגרוש שלה מנסה להציג, הוא בהחלט יכול לעמוד בתשלום המזונות, והציגה פירוט של נכסים שונים, שלטענתה, שייכים לו. היא סיפרה כי היא מחזיקה מעמד בעזרת הוריה שמסייעים לה לממן את הוצאות גידול הילדים, שהמבקש מתנער מהן לגמרי.

בית המשפט של פשיטת הרגל אישר את בקשת האישה ואף הוסיף לה 500 שקל כריבית פיגורים על חוב המזונות, תוך שקבע כי בעלה לשעבר פעל בחוסר תום לב בכך שנמנע לאורך שנים מלזון את ילדיו.

הגרוש, שעמד על כך שמצבה הכלכלי של גרושתו טוב בהרבה משלו, הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וביקש להפחית את המזונות ל-1,500 שקל בלבד.

לטענתו, הוא מרוויח 4,300 שקל בחודש ואינו יכול לעמוד בסכום שנפסק. הוא טען כי אשתו מרוויחה 11,500 שקל בחודש ואף מקבלת קצבת ילדים, כך שמצבה הרבה יותר טוב ממה שהיא מנסה להציג. בנוסף, לטענתו, כשהילדים מבקרים אצלו הוא מפנק אותם ומעניק להם כספים.

עוד הוא טען כי הקביעה שיצר את חוב המזונות בחוסר תום לב אינה מבוססת, וכי אין זה הוגן שמרב הכספים ילכו על מזונות, תוך הזנחת חובותיו לנושים האחרים.

הגזים

השופט יורם דנציגר דחה את הבקשה מכל וכל. השופט ציין כי לא מצא איזושהי בעייתיות בשיקול הדעת של בית המשפט של פשיטת הרגל.

הממצאים העובדתיים שנקבעו בבית המשפט המחוזי התקבלו על השופט, שסבר שטענות המבקש על מצבו הכלכלי אינן מבוססות ומתעלמות מטענות האישה שהוא בעל נכסים. המבקש גם הגזים כשטען כי אשתו משתכרת הרבה יותר ממנו, ובחר להציג את שכר הברוטו שלה, בעוד שבפועל היא מרוויחה הרבה פחות.

לדעתו של השופט, בית המשפט של פשיטת הרגל ערך איזון ראוי בין חוב המזונות, שיש לו חלק משמעותי בחובות העתק של המבקש, לבין זכויות הנושים האחרים.

השופט דנציגר הצטרף גם למסקנה שהימנעות המבקש מלשלם מזונות לילדיו מעידה על חוסר תום ליבו, ואף הבהיר כי אין לו מה להתגאות בכך שהוא משלם לילדים שלו כשהם אצלו – שכן הדבר מעיד על כך שהוא מתעלם לחלוטין מהחלטות שיפוטיות.

משכך, השופט דחה את הבקשה כאמור. מאחר שלא התבקשה תגובת האישה – לא נפסקו לחובת המבקש הוצאות.

  • ב"כ המבקש: עו"ד ג'ואד פרח

עו"ד ליאור לב עוסק בדיני משפחה ופשיטת רגל

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

שלילת מזונות מילד מורד – המאמר המלא

בן סורר ומורה" ש"איננו שׁמע בקול אביו ובקול אמו" (דברים כא, יח)

האם ישלול ביהמ"ש את מזונותיו של קטין מורד אשר מסרב לפגוש את אביו ומתנהג כלפיו באופן מחפיר ומביש, ומה קורה כאשר האם היא זו אשר מסיתה את הקטין כנגד אביו?

ילד מורד 2

  1. סעיף 9 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, קובע, כי בית המשפט רשאי לפטור אדם מחובת מזונות באופן חלקי או מלא, מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי למזונות התנהג כלפיו.על-מנת שבית המשפט ייזקק לשאלה, אם עליו לפעול כאמור בסעיף 9 לחוק הנ"ל, עליו לקבוע תחילה אם הוכחו העובדות, המצדיקות את בחינתה של הסוגיה.

 

(ראה: ע"א 66/84 למברג נ' למברג - קטינה, פ"ד לח(3) .31)

 

  1. לצורך שלילת המזונות, אין להבין את הביטוי "התנהגות מחפירה" שבסעיף 9 לחוק הנ"ל כך שהתנהגותו של הזכאי למזונות חייבת להיות תוצאה של כוונה לפגוע בנתבע, אלא די בכך שהפגיעה בנתבע היא תוצאה טבעית של ההתנהגות המחפירה.

 

  1. נקודת המוצא של דיוננו הינה ההלכה המשפטית הקובעת כי כאשר נדרש ביהמ"ש להטיל סנקציה כה חמורה של ביטול מזונות, עליו לעשות זאת בזהירות ובריסון ורק במקרים קיצוניים בלבד (ע"א 732/72 יהלומי נ' יהלומי, פ"ד כ"ז (2) 757; ע"א 425/68 משכיל לאיתן נ' משכיל לאיתן, פ"ד כ"ג (1) 309 וע"א 244/83 לב נ' לב, פ"ד לח(3) 315 וע"א 1880/94 קטן נ' קטן, פ"ד מט(1) 215, שבהם דובר בסירובו של קטין לראות את ההורה שאינו בעל המשמורת).

 

  1. עוד קבעה הפסיקה כי על פי ההלכה, ביטול מזונות קטין מפאת מרידתו הנטענת, יכול בהתקיים שני תנאים מצטברים:

 

א.        כי קיימת הוראת בית משפט או ביה"ד המחייבת את הקטין לקיים קשר עם האב.

 

ב.        כי ניתן לתלות את האשם בסרבנות הקשר רק בקטין ולא בנסיבות אחרות המצדיקות  לכאורה את הסרבנות.

 

(ע"א 4322/90 אדלשטיין נ' אדלשטיין, פ"ד מו(1) 289; ע"א 574/83 חג'ג' נ' חג'ג', פ"ד לח (3) 331; ע"א 86/84 למברג נ' למברג, פ"ד לח (3) 315, ע"מ (מחוזי יר') 513/09)

 

  1. הנימוקים לשלילתם של מזונות קטין סרבן קשר נמנו בעמ"ש 513/09  פלונית נ' פלוני בפסק דינו של כב' הש' מינץ מיום 14.4.10:

 

א.     הנימוק הראשון – מטרת הפטור לכפות על הקטין את מרות האב על מנת שיהיה עמו בקשר.

 

ב.      הנימוק השני – מאחר שמעל גיל שש חיוב המזונות הוא מדין צדקה, אין חובה לתת צדקה לאדם שמתנכר אליך.

 

ג.       הנימוק השלישי – ילד שמתנכר לאביו לא נחשב לקרוב שיש לו עדיפות בקבלת צדקה.

 

  1. פרמטרים נוספים אשר יבחנו ע"י ביהמ"ש :

 

א.     האם קיימת חלופה מתונה יותר משלילתם המוחלטת של המזונות כגון הקטנת המזונות כאשר ביטול מזונות יעשה במקרים קיצוניים ונדירים.

 

ב.      האם סרבנות הקשר נובעת אך ורק מרצונו האמיתי והעצמאי של הילד או שקיימת אשמה מצד האב למצב זה או אשמה מצד האם.

 

ג.       האם האב נקט בכל הפעולות והמאמצים הנדרשים לצורך חידוש הקשר לרבות בפן הכלכלי, כגון מימון הטיפול.

 

ד.      האם ביטול המזונות עלול לגרום לסיכול הסיכוי לחידוש הקשר.

 

ה.     מה תהיה השפעת ביטול המזונות על אפשרות קיומם הסביר של הקטינים.

 

(ראה: פסק דינו של כבוד השופט נפתלי שילה בתמ"ש 29511-09-13, פלוני נ' אלמונים).       

 

  1. נטיית בתי המשפט, כפי שנפסק בפרשת קטן נ' קטן ע"י כב' הש' שמגר, הינה להימנע ככל הניתן משלילת מזונותיו של ילד סרבן:

 

"הטלת סנקציה כה חמורה, כדוגמת קיצוץ משמעותי בסכום המזונות, היא אמצעי קיצוני שאין לנקוט אותו אלא במקרים של מרדנות בעלת ביטויים בולטים, גסים ועולבים".

 

  1. התייחסות בתי המשפט לסיטואציה לוקחת בחשבון את העובדה שאין להטיל על הקטין את האשם במצב הנפשי והרגשי אליו הוא נקלע:

 

"אין לשכוח שהמרירות ויחסי הניכור נובעים בראש וראשונה מן הטורא שגבהה בין ההורים. יחס הבת למשיב היא פועל יוצא של האכזבה ושל התיסכול שנולדו באווירה של הגירושין ואחריה. הילד לא הרס את בית ההורים אלא הם שעשו זאת, ואל להם לכן להתפלא אם הנזק הוא בעל השלכות על גישתו של הקטין שגדל באווירה בלתי נורמלית"

 

(ראה: ע"א 552/87 ורד נ' ורד, פ"ד מב(3) 599)

 

  1. בפסיקותיהם השונות ניכרת הדעה לפיה הפחתת או ביטול המזונות מחמת מרדנות לא תביא, קרוב לוודאי, לשיפור במערכת היחסים בין הקטין המרדן והורהו אלא להיפך:

 

"האם ילד שמזונותיו קוצצו יאהב את אביו יותר, והאם הכנעתו בשוט הצמצום באמצעיו הכלכליים, אף אם יביא אותו לשינוי גישתו, ייצור יחסי אמון ואהבה אמיתיים? יש, בנסיבות שבפנינו, משום שימוש באמצעי שלא יוליך למטרתו ולא ייצור קשר רצוי וראוי בין האב לילדיו. בטוחני שדווקא לאור יחס סלחני וסבלני מצד האב, יבוא היום, עם התבגרותם הנוספת של הבנים, שישובו לקשר עם אביהם" (עניין קטן, עמ' 219).

 

  1. ובעיקר, במקרים בהם אין בנמצא מקור הכנסה חלופי, ואפילו בדוחק, "זכאי גם ילד המתנהג בצורה מחפירה לקבל מאביו מזונות מדין צדקה, ואין להטיל את הנטל על שכמו של הציבור"

 

(ראה: ע"א 687/83 מזור נ' מזור, פ"ד לח(3) 29, 34 וכן ע"א 244/83 לב נ' לב, פ"ד לח(4) 154) בו נקבע כי סירובם של הקטינים לקיים את החלטת בית הדין הרבני לפיה הם ישהו אצל האב או במוסד והתעקשותם להמשיך ולהתגורר אם האם אמנם עולים כדי "מרידה" אך, למרות זאת, גם במקרה כזה "הפטור של האב אינו החלטי, בכל הנסיבות, כי אפילו הבן או הבת מרדנים, אין להביאם לסף רעב ולהשאירם בחוסר כול".

 

  1. מצינו אם כן שלא בקלות מחליט בית המשפט לקבוע כי מזונות יבוטלו בגלל העדר קשר. הנטיה הטבעית היא לחשוב שילדים אינם אחראים להתנהגות הוריהם במהלך גירושין וגם לא לתוצאות הנגרמות כתוצאה מההליך הזה ובוודאי לא אמורים לשלם את המחיר על ידי צמצום רווחתם הכלכלית. מאידך:

 

"אב איננו 'כספומט' וכאשר ילדים בגילאים 15 - 14 מסרבים לכל קשר עם האב ולכל טיפול שמטרתו ליצור קשר ופועלים כלפי האב בעלבון והשפלה, אינם יכולים לצפות ממנו לרווחה כלכלית"

 

(דברי כב' הש' מילר בתמ"ש (תל אביב) 14652/97 א' ע' נ' א' ר' (קטין)).

 

  1. יחד עם זאת, מהפסיקה הרלבנטית עולה שהחיוב במזונות אינו חיוב מוחלט, והעובדה שהוא תלוי גם בהתנהגות הילדים, שאין זה פשוט לייחס לה השלכות משפטיות כה משמעותיות, במיוחד בסיטואציות טעונות של גירושין ומשמורת - אמנם אינה מקלה על ההכרעה בתיקים כאלה, אך היא משקפת, כדברי כב' הש' רובינשטיין ברע"א 3761/10 פלוני נ' פלונית, תפיסות ערכיות בדבר מערכת היחסים בין הורים לילדיהם:

 

"קטנים [להבדיל מ"קטני קטנים" - א"ר], מעיקר הדין אין חובה לפרנסם, אולם תקנת אושא ביקשה ליצור חיוב כזה, כדי לשחרר את הילדים הללו מעול פרנסה ולאפשר להם התפתחות מסודרת... תקנת אושא שנויה במחלוקת... המחלוקת אינה על עצם העקרון שהאב אמור לפרנס את ילדיו בגיל הזה, אלא על מידת החיוב. יש צד להטיל עליו חיוב גמור... יש צד נגדי, שלא לחייב חיוב גמור, ובכך יושגו שתי מטרות: תשמר האחריות של כלל הציבור לרווחת הילדים... ועוד, שבמקרה והילדים אינם ממלאים את חובתם, שלמענה שוחררו מעול הפרנסה - ללמוד ולהתפתח מבחינה אישיותית ורוחנית, אזי עדיף למנוע מהם את הפרנסה כדי שיצטרכו לשאת בעול בעצמם" (י' ברנדס, מדע תורתך - כתובות (חלק שני, תשס"ח) עמ' לו).

 

  1. ממשיך כב' הש' רובינשטיין וקובע בפסק דינו הנ"ל כי אין מבטלים מזונות של ילד מורד לחלוטין וניתן להורות על צמצומם. החובה לספק את מזונותיו ההכרחיים של הקטין שרירה וקיימת ולא דנים אותו לחרפת רעב ומדגיש כב' השופט רובינשטיין כי עיקרון זה שריר וקיים בפרט כאשר אין לתלות את האשם בקטין וקל וחומר בצעירותו.

 

  1. מסקירה של הדין העברי בהקשר זה ניתן גם להסיק שבן או בת מתחת לגיל המצוות אין לפעול נגדם, לא בענישה ולא בדרך אחרת, אם הוא עובר עבירה. יחד עם זאת, כל מקרה צריך להידון לפי הנתונים שלו.

 

  1. מאידך, בפסק דין זה מדגיש בית המשפט כי כשמדובר בילד בוגר העומד על דעתו, אין להימנע מהפחתת מזונותיו אך ורק מן הטעם שהאשם ביחס המתנכר לאב הוא באם. וזה לשונו:

 

"במקרים חריגים וקיצוניים יותר, בהם מדובר בהתנהגות מחפירה, בקשר שלא נראית תקוה לשקמו ובמצב דברים בו אין זה הוגן לחייב את האב לפרנס את בנו ("כספומט") תוך התעלמות מהיחס המוענק לו - מחייב עקרון טובת הילד לוודא, לפחות, שאין פגיעה בצרכיו הבסיסיים. דברים אלה צריך שייעשו באיזמל עדין".

 

ואכן, ממשיך כב' הש' רובינשטיין וקובע כי בנסיבות בהן בגר הקטין ואין כל קשר בינו לבין אביו התובע הרי שבהחלט יש מקום, בשל התנהגות מחפירה כלפיו, להפסיק את חיוב התובע במזונותיו:

 

"הנטייה הטבעית היא לחשוב שילדים אינם אחראים להתנהגות הוריהם במהלך גירושין ולא לתוצאות הנגרמות כתוצאה מההליך הזה ובוודאי לא אמורים לשלם את המחיר ע"י צמצום רווחתם הכלכלית. מאידך, אב איננו 'כספומט' וכאשר ילדים בגילאים 15 - 14 מסרבים לכל קשר עמו ולכל טיפול שמטרתו ליצור קשר ופועלים כלפי האב בעלבון והשפלה, הם אינם יכולים לצפות ממנו לרווחה כלכלית.

 

  1. הכרעה בדבר שלילת מזונותיו של הבן המרדן מתבססת על ההלכה לפיה:

 

"עול כלכלתו של בן מרדן מוטל על מי שמחזיק בו, כל עוד מסוגל המחזיק לפרנסו. והיה והמחזיק אינו מסוגל לפרנסו, על ההורה השני להשלים את מחסורו על-פי דיני הצדקה, אם כי לא עד לאותה רמת חיים, אשר ההורה המחזיק חפץ לקבוע עבורו".

 

(ראה: ע"א 425/68 משכיל לאיתן נ' משכיל לאיתן, פ"ד כג(1) 309 וכן ע"א 199/77 ח' חריר נ' י' חריר ואח', פ"ד לב).

 

  1. המורם מן המקובץ מעלה כדלקמן:

 

א.     לבתי המשפט יש סמכות לשלול מזונות מקטינים מרדנים וסרבנים כאשר התנהגותם עולה כדי התנהגות מחפירה ובלבד שהאב עשה כל אשר לאל ידו על מנת להביא לחידוש/המשך הקשר.

 

ב.      סנקציה זו ננקטת ומיושמת במשורה ומזונות הקטין נדיר כי ישללו עד גיל מצוות וקל וחומר במקרים של קטני קטנים.

 

ג.       לא יבוטלו מזונות קטין מרדן וסרבן אם הדבר יביאו לחרפת רעב או פת לחם והוא יהפך למעמסה על רשויות המדינה.

 

 

 

  1. כאן נשאלת השאלה:

 

מה דינו של קטין שעבר את גיל המצוות ומרדנותו, הבאה לביטוי בסרבנות נחרצת לפגוש את אביו, לובתה ע"י התנהגות האם וגובתה על ידה בדרך של הסתה וניכור הורי כך שאפסה התקווה להביא את האב והבן לחידוש הקשר, חרף מאמצים ממושכים וכנים של האב – האם יש מקום במקרה כנ"ל לשלול ממנו או להפחית את סכום המזונות לקטין בהנחה שהדבר לא ימיט עליו חרפת רעב?

 

  1. לכאורה, ובהתאם לקביעת בתי המשפט בפרשות אדלשטיין, חג'ג' ולמברג (סעיף 4 לעיל), הואיל וסרבנות הקשר בין הקטין לאביו מקורה "בנסיבות אחרות המצדיקות לכאורה את הסרבנות" כגון ניכור והסתה של האם, הרי שלא ניתן לומר כי את האשם בסרבנות הקשר ניתן לתלות רק בקטין ולפיכך, לכאורה, ניתן היה להניח שמזונותיו של קטין מרדן אשר מסרב לקשר עם אביו מחמת ניכור והסתה לא יקופחו ולא ישללו.

 

  1. מאידך, ובהתאם להדגשתו של כב' הש' שאול שוחט בתמ"ש 049073/98 א.ח. נ' ח.א. ואח', כשמדובר בילד בוגר העומד על דעתו, אין להימנע מהפחתת מזונותיו אך ורק מן הטעם שהאשם ביחס המתנכר לאב הוא באם:

 

"בנסיבות אלה בהן בגר הבן, בנסיבות אלה בהן אין כל קשר בינו לבין אביו התובע אני סבור שיש בהחלט מקום, בשל התנהגות מחפירה כלפיו, להפסיק את חיוב התובע במזונותיו".

 

  1. באופן דומה, בתמ"ש (י-ם) 27271/01 ע.ש נ' ש.ש. הגיע כב' השופט פיליפ מרכוס למסקנה כי הימנעות הקטין מקשר עם אביו הינה תוצאה של מעשי ומחדלי האם וזאת, מבלי להתעלם מהעובדה שעזיבתו של האב את האם ופירוק התא המשפחתי תרמה אף היא, לדידו של הקטין, לסרבנות הקשר ומטעם זה הוחלט לשלול לחלוטין – ולא להסתפק בהפחתה – של מזונות הקטינים:

 

"אין מנוס מהמסקנה שהימנעות מקשר בענייננו בנויה על היתרשתות enmeshment, דהיינו שאיבתם של הילדים על ידי האם, במודע או לא במודע, בהרגשת הקורבנות שלה, ובתרגום פירוק המשפחה כאילו מדובר בפעולות שנעשו ביודעין ובכוונה נגד הילדים על ידי האב. המציאות, כפי שבאה לידי ביטוי בעיקר מדבריי המומחים, היא שאין הדבר כן, אך בהשפעת האם והאחיות הגדולות, הילדים הרגישו ועדיין מרגישים הזדהות מוחלטת עם הרגשות האם, ואינם מסוגלים לראות את הפגם שיש בעמדה זו.

 

מדובר במקרה מובהק של הימנעות מקשר שנגרמת בבסיסה על ידי האם והאפשרות להקטין את המזונות, ולא לשללם באופן מוחלט, אינו מתאים. הילדים קיבלו כל ההזדמנויות האפשריות להבין את מצבם, ולשנות את דרכם (ביהמ"ש לא חסך במאמצים, גם בהערות להורים וגם תוך שימוש במבחר הרחב ביותר של גורמים, מגשרים, עובדת סוציאלית ופסיכולוג ועו"ד של יחידת הסיוע, הזמנת חו"ד של מומחים מגורם רב תחומי, טיפול אצל פסיכולוג, שימוש במרכז הגישור העירוני ומינוי אפוטרופוס לדין). לאם האמצעים לתמוך כלכלית בילדים גם בצרכים ההכרחיים, ומדובר במרידה מוחלטת ובלתי מוצדקת.

 

... מדובר, אפוא, במקרה מובהק של הימנעות מקשר שנגרמת בבסיסה על ידי האם, אולם הילדים קיבלו כל ההזדמנויות האפשריות להבין את מצבם, ולשנות את דרכם.

 

...התוצאה היא שאני נעתר לבקשתו של האב ומורה על הפסקת תשלום מזונות עבור הילדים.

 

  1. בתמ"ש 42858-03-10 ק. נ' ק. בוטל ע"י כב' הש' אספרנצה אלון חיוב מזונות של אב כלפי בתו הקטינה בת ה- 10 עד אשר תיאות להיפגש עימו. בית המשפט קבע עובדתית כי גם בסמוך לאחר פרידתם של בני הזוג הקשר בין הקטינה לאביה התובע היה תקין והיא שמחה מאד כל אימת שפגשה בו. ברם, לאחר שהאם הכירה בן זוג חדש יצרה האם (בסיועו הפעיל של בן זוגה) סרבנות קיצונית אצל הקטינה לפגוש את אביה. האם אף הכשילה את המפגשים בין הקטינה לאביה במרכז קשר, לא שיתפה פעולה עם גורמי הרווחה, לא קיימה החלטות שיפוטיות בעניין הסדרי הראיה ובהתאם לחוות הדעת, האם היא זו שגרמה למצב בו הקטינה פיתחה סרבנות קשר קשה עם אביה.

 

להלן ציטוטים רלבנטיים מפסה"ד:

 

"בתסקיר המשלים דווח כי דמות האב אצל הקטינה מקבלת היבט שלילי ומסוכן לאור השפעת האם. דמותו השלילית מועצמת ומושלכת על כל נושא בחיי הקטינה ולאב אין אפשרות לתקן את הדימוי שנוצר. הקטינה מצויה במצב של סרבנות קשר וקיים קושי רציני לשנות את יחסה לאביה. כב' השופטת קינן קבעה כי המפגשים בין האב לקטינה אינם מתקיימים נוכח יחסה השלילי של האם המוקרן על הקטינה וגורם לניתוקה מהאב. הקושי בשיקום הקשר בין הקטינה לבין אביה נעוץ בתחושותיה הסובייקטיביות של האם ולא בכשל של האב או בבעיה בלתי תלויה של הילדה.

 

... פק"ס דיווחה כי הקטינה נתונה להשפעה מאסיבית של האם ויש צורך לעבוד איתה על שינוי גישתה לדמות האב ולפיכך, הומלץ על הפסקת הביקורים בגן. פרופ' שגיא - שוורץ העריך בחוות דעתו כי הילדה מונחית על ידי אמה לכיוון של נתק מהאב... בסיכום הערכה והמלצות מהמרכז לחקר התפתחות הילד נאמר כי האם ובן זוגה גורמים לסרבנות הקשר בין האב לבין הקטינה. ייתכן כי גם לאב חלק בתרומה לכך כתוצאה מהתנהגותו בעבר, אך יש לחדש באופן מבוקר ומודרך ובנוכחות בעלי מקצוע את המפגשים בין האב לקטינה.  בהמשך, דיווח פרופ' שגיא - שוורץ כי האם מרגישה מאוימת ופגועה ולא ניתן לגייסה לתהליך של טיפול בסרבנות הקשר של הקטינה. האם מגיעה לפגישות אך מקשה עליהן באופן פעיל ואף עברה להתגורר יחד עם הקטינה בירושלים והחלה בתהליך של חזרה בתשובה... ניסיונות מרכז הקשר ליצור קשר עם האם לא צלחו, מפגשים לא התקיימו במועד ולאלה שנקבעו הגיעו האם, בן זוגה והקטינה, באיחור ניכר כשהאם מודיעה כי אין בדעתה לשתף פעולה.  ... בתסקירים מאוחרים יותר דווח כי בפועל לא התקיימו ביקורים, האם אינה מתאמצת להכניס את הילדה למרכז קשר ואינה מפעילה סמכות הורית כדי שהילדה תציית להוראותיה ותיפגש עם אביה. ההתרשמות היא, כי האם נותנת לגיטימציה להתנהגות הילדה ומשתמשת בה לצורך מניעת הקשר של הילדה עם אביה. האב, אשר עשה מאמץ והגיע למפגשים, יוצא מאוכזב ומתוסכל מהתנהגות בתו, מתוקפנותה כלפיו, קללותיה ועלבונותיה".

 

דוגמה מובהקת לתוצאות הניכור וההסתה הינם "זיכרונות" של הקטינה מגיל ארבעה חודשים בהם אביה מפוצץ אוטובוסים ומארגן אירועי טרור (האב מוסלמי). כב' הש' אספרנצה הביעה דעתה על האם במילים הבלתי מחמיאות הבאות:

 

"התרשמתי ישירות מהאם. להתרשמותי, פיה ולבה אינם שווים. כלפי ביהמ"ש היא מציגה לכאורה רצון שהבת תיפגש עם אביה כחלק מערך חינוכי שהיא מקנה לה ("כבד את אביך ואמך"), אך בפועל היא מעודדת את הקטינה להמשיך ולא להיות עמו בקשר... לסיכום ייאמר כי עמדתם השלילית המתמשכת של האם ובעלה, הרואים באב כאויב המסוגל להתפוצץ עם הילדה ו/או לחטוף אותה, נוכל ונצלן שאינו באמת רוצה בטובת הקטינה, בצירוף אמונתם כי הקשר בינו לבין הקטינה רק יזיק לקטינה, הובילו לסרבנות קשר קשה של הקטינה כלפי אביה. לקטינה אין צורך באביה ובלשונה, "אתה כבר לא אבא שלי", "מ. הוא האבא החדש שלי.

 

...קשה לבודד את בחירתה של הקטינה שלא להיות בקשר עם אביה, מתפיסתם הקיצונית של האם ובן זוגה. כפי שתואר בדיווחים ובחווה"ד, רצון האם ובן זוגה הפכו במהלך השנים לרצון הקטינה והפכו לאחד.

 

...לצערי, לא הצלחתי לגרום לאם להבין כי היא גורמת נזק לבתה, שעה שהיא הובילה לניתוק הקשר בינה לבין אביה, תחילה באופן גלוי ובהמשך באופן סמוי והיא ממשיכה להעביר מסר שלילי זה גם כיום כי האם ובעלה מעודדים את ניתוק הקשר ואת תיוגו של האב כאויב".

 

מוסיפה כב' הש' אלון וקובעת כי "דמותו של אביה הושחרה במהלך השנים בעיניה" של הקטינה ע"י האם ובן זוגה; כי הקטינה "מייחלת למחוק אותו מחייה, וזאת אך ורק בשל המסרים השליליים שהטמיעו בה האם ובן זוגה אשר הצליחו לחבל בקשר ביניהם ולהביאה לסרבנות קשר קשה ובוטה"; כי "האם ובן זוגה העבירו ועדיין מעבירים מסר לקטינה כי יש ביכולתם לשכתב לה את מוצאה ולהחליף אב אביה" אך, למרות זאת:

 

אין הקטינה יכולה לאיין את אביה, ובאותה עת לעמוד על זכותה לגביית מזונות. לטעמי, אין להתיר מצב בו בת תתייחס אל אביה כאל אויב, תתעלם כליל מרצונו להיות עמה בקשרובאותה עת תמשיך ותדרוש ממנו כי יישא במזונותיה, וזאת כאשר לא נפל כל פגם בהתנהגותו כלפיה ובוודאי שלא פגם המצדיק התנהגות עוינת וקיצונית זו. חובתה של הקטינה לכבד את אביה וזו גם טובתה...

... אמנם לעת הזו אין החלטה שיפוטית המחייבת את הקטינה להיפגש עם אביה. יחד עם זאת, הוכח בפניי כי האם באופן שיטתי, אקטיבי ובוטה, הסיתה את הקטינה כנגד אביה, כך שהקטינה מבקשת למחוק את אביה מחייה ומזהותה והיא מסרבת להיות עימו בקשר כלשהו. במצב קיצוני זה, אני בדעה כי אין להותיר את החיוב במזונות על כנו. בלית ברירה ובנסיבות הקיצוניות של תיק זה, מורה אני כי כל עוד תמשיך הקטינה, שהינה כבת 10, להתעלם כליל מאביה, לבטלו ולדרוש ממנו כי ייעלם מחייה, לא יחויב אביה בתשלום מזונותיה".

 

  1. גם בפרשת קטן נ' קטן נקבע ע"י ביהמ"ש העליון כי חוסר שיתוף פעולה מצד האם לחידוש הקשר בין הקטינים ואביהם יהווה עילה להפחתת המזונות והמותב הנכבד התריע באם שאם לא תשתף פעולה ותסייע לחידוש הקשר כאמור, בהחלט יהיה מקום להורות על הפחתת המזונות כפי שאכן פסקה הערכאה קמא:

 

"... על האם להיות, כאמור, ערה לכך שהאשם רובץ במידה לא מועטה לפתחה, כי בידה המשמורת והיא שהתחייבה בסעיף 2 להסכם להבטיח את קיום הקשר; ואי-קיום ההתחייבות האמורה, השלכותיה אף הן משפטיות. בשלב הנוכחי לא ראיתי לנקוט צעד המופנה כלפי הילדים, ומן הראוי לתת הזדמנות נוספת להסדרת העניין ולנקיטת יוזמה מצד האם לקיום התחייבותה. אין צריך לומר כי שערי בית המשפט פתוחים תמיד.

 

 

  1. מוסיף וקובע כבוד השופט צבי ויצמן במאמרו המלומד מזונות לילד מרדן, "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה", המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו, מכללת שערי משפט כי:

קיימת שתי אסכלות הראשונה אין האב יכול להתנער מחובת מזונות לילדיו 
ואילו השניה כי בגלל מניעת קשר חלקי בין האב לבנו קמה לאב הזכות שלא לזון אותו החל מגיל 6 ואילך .  

 

ויצמן, מזונות לילד מרדן, "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה", המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו, מכללת שערי משפט http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/297-2.htm.

 

 

  1. בסופו של יום, למרות ששלילת או הפחתת מזונות הינה צעד קיצוני אשר נוקטים בו במשורה בית המשפט שלל והפחית מזונות מקטין מרדן גם במקרים בהם הוא השתכנע כי הטעם במרדנות כלבי האב הוא האם. במיוחד האמור הוא במקרה שבו הילדים בגרו ועדיין מסרבים לקשר עם האב.

 

  1. נשים לב גם לקביעת ביהמ"ש העליון בנוסף לאמור כי חוסר שיתוף פעולה מצד האם לחידוש הקשר בין הקטינים ואביהם יכול להוות עילה להפחתת המזונות.

 

  1. אם נסכם, נוכל לומר שבית המשפט מבקש בהחלטותיו וגישתו לתמוך בקשר שבין האב לילדיו. לפיכך בטרם יפנו בבקשה להפחתת מזונות, על אבות לבצע ניסיון כנה וממושך לחדש את הקשר עם הילד ולנקוט בבקשה לשלילת או הפחתת מזונות במקרים קיצוניים בלבד.

 

  1. באשר לאימהות, עליהן להיזהר שלא להסית את הילד שכן חובת האב לזון את ילדיו אינה מוחלטת וקיימת קשת רחבה מאד של מקרים שבהם עקב התנהגות הקטין - גם כזו שמקורה בהזדהות עם האם, או במקרה של חוסר שיתוף פעולה של האם, יופחתו או ישללו המזונות כליל.

 

ילד מורד 1

 

* תקציר של המאמר פורסם גם באתר פסק דין

עו"ד לב הינו עורך דין בעל ניסיון ומוניטין רב בתחום הליכי גירושין, משמורת, ומזונות ויעניק לכם טיפול מקצועי ויסודי לאורך כל ההליך המורכב.
 
 
 
* אין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית. 

לכל שאלה, תהייה, סיוע וייעוץ ראשוני, אנשי משרדנו ישמחו לעמוד לשירותכם בכל עת

משרד: 077-5430040  נייד: 052-5873344  דוא"ל: liorlaw7@gmail.com  כתובת: שאול המלך 39, ת"א

 

 
 

 

 

 

האם ניתן לבטל מזונות ילדים?

מזונות ילדים הם תשלום אותו צריך לבצע אביהם של הילדים (בדרך כלל זו האם שמקבלת משמורת) לאחר הגירושין. אך האם יש אפשרות לבטל מזונות ילדים ובאילו מקרים?

 האם ניתן לבטל מזונות ילדים

בכל הליך משפטי שבו לבני הזוג יש ילדים, אחד הדברים שצריך להחליט בעניינם הוא משמורת על הילדים. גם היום, למרות ניסיונות לצמצם פערים בין גברים לנשים, אלו עדיין הנשים שיש להם יתרון בעניין המשמורת. מכאן, שעל אביהם של הילדים מוטלת חובת תשלום מזונות ילדים עבור כל אחד מהילדים, עד שמלאו להם 18 שנה או לפי תנאי אחר שנקבע קודם לכן (למשל, עד תום השירות הצבאי).

 

כך קורה שגברים רבים בישראל ובכל העולם משלמים מזונות לילדיהם. אבל, ישנם מקרים בהם ניתן לבטל מזונות ילדים וכך האבות יכולים להסיר מעליהם עול כלכלי לא קטן.

 

כלל ברזל הוא, שמזונות הילדים שההורה משלמים אינם חקוקים בסלע. גם לאחר שנקבע פסק דין בעניין מזונות ילדים עדיין יש אפשרות לשנותו וכך לשנות בהתאם את גובה המזונות, או לבטלם באופן מוחלט.

 

ניתן לראות ביטול מזונות ילדים בשני מקרים עיקריים. המקרה האחד הוא זה שבו מתרחש שינוי מהותי בתנאי היסוד שלפיהם נקבע גובה המזונות, למשל אם האם משתכרת יותר מבעבר או לחילופין אם לאב יש בעיות השתכרות.

 

מקרה נוסף שבו ניתן לצמצם או לבטל לגמרי את תשלום מזונות ילדים הוא כאשר מדובר בילד סרבן, שמוגדר כילד שאינו מעוניין לקיים קשר עם האב. אם נמצא שחוסר רצון לקיום הקשר אינו באשמת האב, הוא יוכל לבקש ביטול של תשלום המזונות.

 
 
 
 
 
 

מזונות

מזונות ילדים

מזונות ילדים2

על פי דין, כל אב חייב בתשלום מזונות לילדיו עד גיל 18. תביעת התשלום יכולה להיות מוגשת על ידי האם או על ידי הילדים עצמם. בית המשפט בוחן את גובה דמי המזונות שיש לפסוק כאשר ישנם שיקולים רבים לקביעה ועל השופט לבחון היטב מהם צרכי הילדים, מהי רמת  החיים אליה הורגלו, מהו פוטנציאל  הכנסתו של האב, מהו ערך הרכוש אשר בבעלותו, האם ישנם  צרכים מיוחדים ועוד.

בפסיקה האזרחית נקבע סכום  מינימלי לכל ילד העומד  על כ-1,200 שקלים בחודש. אך יחד עם זאת, גובה דמי המזונות הינו פרטני ובית המשפט בודק כל  מקרה לגופו. חשוב לציין, כי לא קיים כל קשר בין רמת הכנסתו של האב לבין הצרכים הבסיסיים של הילדים. גם כאשר נמצא האב בחובות ופועלים נגדו הליכי הוצאה לפועל או בהליך פשיטת רגל, עדיין חייב האב לשלם מזונות לילדיו.

כך למשל: 

אברך שטען שאין לו הכנסות חוייב בתשלום מזונות מכובדים לילדיו

אדם שטען שיש להפחית את מזונותיו לאחר שצבר חוב מזונות נדחה על הסף על ידי בית המשפט. 

ניסיון של אב להפחית את המזונות ב"שיטת מצליח", בפעם השנייה, נדחתה, כיוון שמשרדנו הוכיח שמצבו דווקא השתפר!

מנגד - אין לקזז חוב של האישה לגרוש שלה מן המזונות.

 ובנוסף, בהחלט קיימים מקרים שבהם מזונות מופחתים ואף מבוטלים כליל בשל ניכור הורי - וראה מאמרנו הנרחב בהקשר הזה על שלילת מזונות מילד מורד

 

בית המשפט קובע את גובה המזונות לפי 3 אלמנטים: 

  •  צרכי הילד, בשלב ראשון ייקבעו גובה הצרכים ההכרחיים (מזון, ביגוד וכו') ובשלב שני יקבעו צרכים שאינם הכרחיים (חופשה, בילויים, חוגים ועוד).
  • גובה הכנסתו של האב ויכולתו הכלכלית.
  • גובה הכנסתה של האם ויכולתה הכלכלית.

הסדרי ראיה

חשיבות עורך דין בהליך מזונות הילדים

גברים בכל הארץ לא מודעים לזכויות הקיימות השונות בתחום, וישר מוותרים ומשלמים את כל מה שמבקשים מהם. ניתן לקבץ ייעוץ משפטי בכל מה שקשור לתחום באמצעות עורך דין מנוסה בתחום שיכול לייעץ לכם ולמנוע מכם לשלם תשלומים גבוהים מידי. חשוב שכל בעל שמתגרש יידע שגם לו יש זכויות - גם בזמן שהוא יכול לראות את ילדיו וגם בתשלומים שיש עליו לשלם. הילדים הם החיים שלכם ואתם רוצים לתת להם את כל מה שאתם יכולים, אך במקרה והאישה מתחתנת שוב לאחר הגירושים הזכויות שלכם משתנות.

המזונות לילדים לא שולמו  - מה עושים?

במקרים בהם האב לא משלם או מחליט לא לשלם, ניתן ואפילו חייב לפתוח בו בהליכים של הוצאה לפועל ועיקולי רכוש אם צריך. ניתן גם לבקש להוציא לאב צו עיכוב יציאה מהארץ ואפילו להביאו למאסר. במקרים אלו האישה יכולה לפנות למוסד הביטוח הלאומי או להוצאה לפועל.תפקידו של הביטוח הלאומי במקרים כאלו הוא לשלם לאישה מזונות ילדים על פי תחשיב של השוואת הסכום אשר נקבע בבית המשפט ואותו הסכום אשר לו זכאים הילדים שלה לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי. התשלום של ביטוח לאומי מתבצע אך ורק בתנאי שמשכורתה אינה עולה על בסכומה מהמשכורת אשר נקבעה במוסד הביטוח הלאומי כתנאי לקבלת דמי המזונות. התחלופה לפנייה למוסד לביטוח לאומי היא שהאישה תפנה ישירות להוצאה לפועל שמחלים נגד האב הליכים כמו עיקולי משכורות, חשבונות בנק, דירות ועוד.

 

לקריאה מורחבת של פסקי דין שונים במזונות ילדים לחצו כאן

עו"ד לב הינו עורך דין בעל ניסיון ומוניטין רב בתחום מזונות ילדים ויסייע לכם עם טיפול מקצועי ויסודי בנושא.