עדכוני פסיקה בתי הדין הרבניים: בעל שאינו מפרנס את אשתו חייב לגרשה, בנוסף טענות סרק לחוסר סמכות עניינית יגררו חיוב בהוצאות!

 

בית הדין האזורי הרבני בבאר שבע דוחה בקשה לסילוק על הסף בטענה של חוסר סמכות עניינית ומחייב בהוצאות

עו"ד משפחה יכול למצוא את עצמו מייצג הן בבית המשפט לענייני  משפחה והן בבית הדין הרבני. 

בעוד שלבית הדין הרבני סמכות בלעדית לדון ולפסוק בענייני נישואין וגירושין (מעמד אישי), הרי שבשורה ארוכה של נושאים אחרים (בעיקר ממונייים, כגון חלוקת רכוש ומזונות אישה) קיימת סמכות מקבילה הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לעניני משפחה. 

כאשר מוגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני על ידי אחד מהצדדים (בדרך כלל הבעל, היות שישנה דעה מקודמת, שאינה בהכרח נכונה כי לבעלים/גברים עדיף לההתדיין בבית הדין הרבני - וזה נכון במקרים מסויימים, אולם במקרים מסויימים ההפך הגמור הוא הנכון), יכול הצד השני (שהוא בדרך כלל האשה כאמור לעיל), לטעון לחוסר סמכות עניינית. 

לעיתים מדובר בטענה אשר עולה בשלב מאוחר יותר, כאשר מדובר באכיפה או בהפרה של הסכם גירושין אשר נכרת עקב ואגב דיון בבית הדין הרבני.

ב(ב"ש) 818372/ פלוני  נ' פלונית  (בתי-הדין הרבניים; אליהו אריאל אדרי; 29/06/17 דחו את טענת האישה לחוסר סמכות עניינית ואף חייבו אותה בהוצאות, חלקן לטובת המדינה, וחלקן לטובת הבעל. 

במקרה דנן קבע בית הדין שלוש סיבות לכך שקיימת לו סמכות ושיש לדחות את טענת האישה על הסף: 

ראשית: סמכות נמשכת

כלומר ב"כ האישה טענה כי בית הדין "לא דן ופסק" בנושא הסדרי השהות לגביו טענה האישה לחוסר סמכות ולכן אין לו סמכות נמשכת לאחר הגירושין. האישה טענה שכיוון שבנושא זה הצדדים הגיעו להסכם "בכוחות עצמם", הרי שהנושא מעולם לא נידון בבית הדין הרבני ולפיכך אין לו סמכות.

בית הדין דחה את הטענה שכן ככאשר הזוג התייצב בפני בית המשפט לא היו בניהם הסכמות מוכנות מראש בבקשה לאישור בית הדין, אלא הצדדים הגינו להסכמות במהלך הדיון ותוך מעורבות של בית הדין, ובכך יש מספיק בכדי לקבוע שבית הדין "קיים דיון" בנושא, ואין בעובדה שהסדרי השהות נקבעו בין הצדדים בהסכמה בכדי לגרוע מכך, ומכאן כי לבית הדין סמכות נמשכת בעניין הזה. 

את סמכות בית הדין יש לבסס בנדון על שלושה אדנים מוצקים: סמכות נמשכת, סמכות בהסכמה, ואכיפת הסכם.

שנית, גם אם לא היה מתקיים הסעי הקודם הרי שבפועל רואה בית הדין את האם כמי שהסמיכה את הבית הדין לדון בנושא הסדרי השהות, הן מפורשות והן מכללא, במשך שש שנים. כך, לא רק שיש לדחות טענת חוסר סמכות מכיוון שלא הועלתה בהזדמנות הראשונה, אלא יש כאן סמכות ברורה על פי סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין).

יש לציין כי האישה טענה לבנושא זה כי האם טוענת שהתנגדה לסמכות ביה"ד הרבני בכך שבקשה להעביר את הדיון לביהמ"ש באילת. לגבי עניין זה קבע ביה"ד כי מדובר בטענה שהועלתה בחוסר תום לב. שכן בקשה זו הועלתה משום נוחות המיקום ולא מטעמי סמכות. בית הדין מגיע למסקנה זו היות שהאישה לא התנגדה לדיוני ביה"ד שהתקיימו באילת, אפילו לא ברמז.

טעם שלישי לדחיית טענת האישה היא "סמכות מתוך אכיפה" כלומר הדיון הנוכחי עוסק בטענות האב הנוגעות לקיום מלא של הסדרי השהות שבהסכם, אשר לטענתו מופרים על ידי האם. לכל הדעות, אכיפת ההסכם תלויה באותו ערכאה אשר אישרה את ההסכם.

מעניין לקרוא את פסק הדין היות שבית הדין מבצע ניתוח משפטי של שורת פסקי דין שהובאה על ידי באת כוח האישה והוא מאבחן אותם מהמקרה דנן ומראה שאין בהם בכדי לשלול את סמכות ביה"ד במקרה דנן ואף להיפך, יש בהם בכדי לאשר את סמכות ביה"ד.

בית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו מצווה על הבעל לתת גט לאשתו ונותן פסק דין לגירושין וזאת בשל טענת מאיסות וכיוון שהבעל אינו זן ואינו מפרנס

פסק דין של בית הדין הרבני האזורי בתל אביב: (ת"א) 464539/ פלונית  נ' פלוני  (בתי-הדין הרבניים; זבדיה כהן, מרדכי מזרחי בר אור, דוד שני; 18/02/17) עוסק בבקשת אישה להתגרש בשל כך שמאסה בבעל, טענה שהוא הפעיל כלפיה וכלפי ילדיה אלימות, הכוללת אלימות מינית מולה וכן שאינו זן ואינו מפרנס. 

ביה"ד אכן  קיבלת את טענות האישה ונוכח כי האישה היא מאסה בבעלה, ובנסיבות בהן קיים פירוד ממושך בין בני הזוג אשר אינם מתגוורים יחד מזה כשלוש שנים ובצירוף מכתבו של הרב [י'], הכותב כי כיום נוצרה ביניהם איבה גדולה ופער גדול ונראה שאין איך לאחות את הקרעים, אין ביה"ד רואה סיכוי לשלום בית וסבור כי אין מנוס מגירושין.
כיוון שהגיע בית הדין למסקנה האמורה, הוא  מצוה על הבעל לתת גט לאשתו ויפה שעה אחת קודם וניתן בזה פסק דין לגירושין. נקבע מועד לסידור הגט. אם יסרב הבעל לתת גט ישקול ביה"ד מתן הרחקות דרבינו תם.

מעניין לציין כי על אף שלדעת בית הדין לא הוכחה אלימות כלפי האישה והילדים, דעת המיעוט דווקא מקבלת את הטענה הזו ורואה בה טעם לגיטימי לטענת המאיסות, וזאת כיוון שישנה הנחה שיש טענות שאישה לא תטען כלפי בעלה (טענות מסויימות מאד לאלימות מינית מסויימת אשר עלו במקרה הנ"ל) 

ומוסיפה דעת המיעוט ואומרת שכך או אחרת ואף מבלי להידרש לטעם המאיסות, היות שהבעל עבר אירוע מוחי ואינו מפרנס.

בין אם הבעל מעביר לאישה את קצבת הנכות בסך 1300 ש"ח כפי שטען ובין אם לא, הרי שסכום זה אינו מספיק כדי קיום מינימלי. לדעת רוב הפוסקים אם הבעל אינו מפרנס את אשתו כדי קיום מינימלי הן משום שהוא עני ואין לו וזה משום שאינו רוצה לעבוד להרוויח ואי אפשר לכפותו – כופים אותו להוציאה. איך מגדירים "עני שבישראל" ומהו המינימום שצריך לתת לאשתו?

דעת המיעוט מוסיפה כי במציאות של היום הבעל צריך לתת מזון, לחם, בשר, פירות, ירקות ומדור לרבות חשמל, מים, גז, טלפון וארנונה. ברמת החיים הנהוגה היום במדינה. הסכום שהבעל נותן לאשה ולילדים (1300 ש"ח) פחות מהמינימום של עני שבישראל. וברור שסכום זה לא שייך להתפרנס בו, ואפילו עני שבישראל חייב לזון את אשתו, ואפילו נחלה בחולי קשה אם אינו יכול לזון חייב לגרש גם לדעת החתם סופר. (דעת חלק מהאחרונים שאין כופין באופן זה).

ניתן לעיין בפסק הדין (קישור למעלה) על מנת ללמוד בהרחבה את גישת הדיינים. 

 

עורך דין גירושין ליאור לב הינו עורך דין גירושין בת"א בעל ניסיון מצטבר של 20 שנה כעו"ד וכמשפטן. 

אין לראות באמור המלצה או ייעוץ משפטי, ואין להסתמך או לפעול ללא ייעוץ של גורם מקצועי, כגון עו"ד משפחה אשר ייקח אחריות מקצועית על ייעוץ או פעולה כנ"ל. 

 

 

מהפכה בדיני מזונות אבות יוכלו לתבוע מזונות מאמהות אשר מרוויחות יותר

בפסק דין מהפכני מיום 19.7.17 אשר ניתן בבית המשפט העליון, בע"ם 919/15 ובע"ם 1709/15 נקבע כי במקרים המתאימים, ובניגוד למצב המשפטי אשר היה נהוג עד היום, אבות יוכלו לתבוע מזונות מאמהות אשר אשר לרשותן משאבים כלכליים גבוהים יותר, לרבות שכר עבודה גבוה יותר.

בהרכב מורחב של 7 שופטים קבע ביהמ"ש העליון פה אחד, מפי השופט ע' פוגלמן כי בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה וזאת בהתחשב בחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ותוך התחשבות ב"מכלול נסיבות המקרה".

יישום עקרון זה במקרה הטיפוסי של משמורת פיזית משותפת, ייעשה ברוח העקרונות שבפסקה 61 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז, (כברירת מחדל שניתן לסטות ממנה) כדלקמן:

  • בכל הנוגע לנשיאה בחיובי מזונות במשמורת משותפת לילדים בגילאי :15-6
    א במשמורת משותפת יישא כל הורה בעין בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות
    לילדים ולכן הוצאות אלה "יתקזזו" ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים )לפי
    אחוז מסוים משיעור המזונות שעליו יורה בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לגילם
    של הילדים ולהערכתו את העלויות הכרוכות בהוצאות קיום שוטפות אלה מתוך כלל
    צורכיהם המגולמים במזונות.
    ב ייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות, אלא
    "צרכים אחרים" )כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד(. ברגיל, יהיה זה
    מנגנון של הורה מרכז שיקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה
    האחר )במצב של השתכרות שווה(. לצד זאת, ניתן לחשוב על פתרונות נוספים כמו
    חשבון בנק משותף של ההורים, הכול לפי שיקול דעתה של הערכאה הדיוניות על-פי
    הנסיבות המשפחתיות. בהעדר קביעה אחרת, ההורה המרכז יהא זה אשר בית המשפט
    לענייני משפחה ימצא כי שימש עובר לגירושין כמטפל העיקרי בילדים.
    ג ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם
    ובהתאם למנגנון שייקבע על-ידי בית המשפט לענייני משפחה.
    ד כל הורה יישא בעין בהוצאות המדור של הקטינים, בכפוף לכך שהערכאה
    הדיונית תקדים ותבחן האם העול הכפול של נשיאה במדור המתאים לילדים אינו פוגע
    ביכולתם של ההורים לעמוד בתשלום המזונות שלהם נזקקים הילדים

בצד האמור נפסק כי  על ביהמ"ש לענייני משפחה להפעיל את שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה.

כלומר, בית המשפט משאיר את הכלל ה"ידוע" אשר קובע כי "כל מקרה ונסיבותיו", אבל פותח פתח משמעותי מאד וקובע כלל נרחב מאד בכל הקשור לכך שגובה המזונות יקבע לפי ההכנסות והיכולות הכלכליות של כל אחד מבני הזוג, ולא לפי מינו של בן הזוג.

בעקבות הפסיקה צפוי "גל" של תביעות של אבות להפחתת סכומי המזונות. 

עד היום, ביטול או הפחתה של דיני מזונות היה אפשרי רק במקרה של ילד מורד/ניכור הורי

כאמור, לאור הפסיקה החדשה של בית המשפט העליון, שיש בה בכדי להנחות את בתי הדין לענייני משפחה ואת בתי הדין הרבניים, ועד אשר יצבר מספיק ניסיון מעשי בשימוש בהלכה זו בבתי הדין ובבתי המשפט לעניניי משפחה, רצוי להיוועץ בעורך דין גירושין מומלץ בעל ניסיון רב יבנה עבורכת אסטרטגיה נכונה מותאמת אישית.

לנוחותכם, מצ"ב פסק הדין המלא  של בית המשפט העליון
(מאתר בתי המשפט): 

 

עקרונות לגירושין מכובדים, נעימים, טובים וקלים יותר

 

גירושין הן דבר נפוץ ביותר ואיתם גם "סיפורי זוועה" רבים על תלונות שוא, כעסים, בני זוג שמנסים לסחוט אחד את השני בתמורה ל"גט", הסתה של הילדים או סתם הליכים קשים שהולכים ונמשכים עם עלויות יקרות מאד.

 

הדברים לא חייבים להיראות כך.

 

למרות שללא ספק מדובר במשבר קשה ומשמעותי בחייו של כל אדם, להלן שורת עקרונות שיכולים לסייע לכם לצלוח את משבר הגירושין בצורה קלה, נעימה, טובה ומכובדת יותר.

עקרונות לגירושין מכובדים, נעימים, טובים וקלים יותר
  1. זכרו שאם יש ילדים בתמונה אז היחסים למעשה לא מסתיימים אף פעם. תקבעו לכם כלל ברזל - "להתנהג יפה" במחיצת הילדים. שמרו את השיחות והויכוחים ל"שיחת מבוגרים" בארבע עיניים או עם איש מקצוע. נכון זה קשה, אבל טובת הילדים מחייבת אתכם לנהוג בבגרות בהקשר הזה, למרות הטלטלות הרגשיות שאתם וודאי עוברים עקב הגירושין.

  2. הליכי גישור זולים וקלים יותר מהליכי גירושין "נטו". יתר על כן, גם אם לא תסיימו את הסכסוך בגישור עצמו, הרי שיתכן שתוכלו לפתור לפחות חלק מהמחלוקות, ומה שיותר נפוץ בגישורים שלא מסתיימים בהסכם הוא שזמן מסוים לאחר תום הליכי הגישור תוכלו להגיע לבשלות נפשית ורגשית מלאה כדי להגיע בכל זאת להבנות מוסכמות דרך מו"מ בניכם ולא דרך הליך משפטי.

  3. למעשה הנקודה הזו כ"כ חשובה שכדאי לחזור עליה שוב - זוגות רבים מבינים היום שהזמן הוא יקר ושמאבק משפטי ממושך הוא לא רק בעל עלויות כספיות אלא גם מחירים רגשיים קשים, ולא רק שלהם אלא גם של ילדיהם. למשל הניסיון לזכות במשמורת תוך הוכחה של "חוסר מסוגלות הורית" של הצד השני הוא הליך קשה מעליב ופוגע שיכול לפגוע גם בילדים. מנגד - הליך גישור הוא הליך "מעין טיפולי" אפילו כיוון שהוא כולל הקשבה, נקודת מבט חיצונית, שיקופים, ופגישות אחד על אחד עם איש המקצוע (המגשר) לצורך הבהרה ועזרה בחשיבה, וחשיבה משותפת. בהליך כזה יש לכל אחד מהצדדים מקום להתבטא ולקבל הקשבה, ובנוסף יש גם עזרה בחשיבה על האינטרסים והרצונות האמיתיים – וזאת בזמן שבהליך משפטי יש דינמיקה אחרת לגמרי שבה הלקוח יכול למצוא את עצמו "נסחף" לצורת התנהלות מסויימת שאותה מכתיבים ה"כללים".

  4. שימו לב למי אתם מקשיבים. ישנם גירושין שיכלו להימנע בכלל או שיכלו להיות הרבה פחות קשים לשני הצדדים אם לא היו מעורבים "יועצים ותומכים" למיניהם מקרב המשפחה והחברים שבשם התמיכה הרגשית למעשה מסיתים אתכם למהלכים כוחניים/מלחמתיים מיותרים שפוגעים גם בכם, גם בצד השני וגם בילדים המשותפים שלכם. כמובן שצריך תמיכה של בני משפחה וחברים אבל עדיף שתדברו בנוסף עם אנשי מקצוע ותשקלו איתם את הדברים.

  5. קבלו תמיכה מקצועית. גירושין הם הליך משברי שמציף רגשות חרדה, דיכאון, כעס, ירידה בדימוי העצמי, תחושת חוסר מסוגלות וקושי לתפקד ועוד. איש מקצוע מתחום הטיפול או האימון יכול לעזור לכם לתפקד באופן מאוזן ולהתמודד עם הדברים.

  6. נסו לקבוע הסדרי ראיה הגיוניים שתוכלו לעמוד בהם ושעונים כמה שיותר על צרכי הילדים בהתאם לגילם וצרכיהם וכמובן הצרכים שלכם ושל בן/בת הזוג השניים. תשתדלו לעמוד בהסדרי הראיה שאתם קובעים באופן סדיר כמה שניתן, ואם ישנם שינויים תנסו לערוך אותם בכמה שיותר תיאום מראש. תעריכו את המאמצים של הצד השני לנהוג כך כלפיכם.

  7. תבנו תכנית עבודה כלכלית למצב החדש שאתם הולכים להיכנס אליו. אם לא ידעתם לנהל תקציב משפחתי כי הצד השני לקח על עצמו את התפקיד, זה הזמן לשנס מותניים, להשקיע מאמץ ולקחת אחריות על מאזן ההכנסות וההוצאות שלכם. יתכן שתצטרכו לבצע התאמות בהתנהלות על מנת לשמור על יציבות כלכלית.

  8. תקבעו הסדרים הוגנים שקשורים לאחריות ההורית – איך מקבלים החלטות, איך שומרים על מעורבות. ישנם אנשים שגם אחרי הגירושין נדרשים לסדרות שונות של הליכים משפטיים על הרקע הזה. אם דברים נקבעים מראש בהסכמה (מה שקורה בהליכי גישור), פוטנציאל החיכוך קטן באופן משמעותי.

  9. נסו לחשוב קדימה – מה יהיו הדילמות איתם תצטרכו להתמודד. כמובן שאנשי מקצוע מנוסים בתחומי הגירושין יוכלו לספר לכם מה הדברים שחשוב לשים אליהם לב, אבל אתם מכירים גם את הילדים שלכם ואת בן/בת הזוג שלכם ואת עיקרי הדברים שחשובים באמת להם, והיכן יש לשים דגש מיוחד על הבנות שיראו לשניכם הוגנות.

  10. תזכרו שבן/בת הזוג מהם אתם מתגרשים הם בני אדם בדיוק כמובן, והם עוברים בדיוק כמוכם משבר רגשי חמור. תתייחסו אליהם בהגינות ובכבוד. לטווח הארוך זה יקל על כל המעורבים, וגם עליכם.

  11. לעיתים כאשר אתם במשבר ואתם מנסים להגיע לשלום בית המהלך החכם ביותר הוא לקבוע, אפילו בהליך של גישור, הסכם של שלום בית ולחילופין גירושין. בשלב הזה של הדברים (עדיין) קיימים בניכם רצון טוב ותקשורת ואתם יכולים להגיע בצורה מכובד ונעימה להבנות שהן סבירות ומציאותיות ותוכלו לעמוד בהם אחר כך ממקום שלם עם עצמכם, אם שלום הבית ייכשל.

עורך דין גירושין טוב, יוכל להנחות אותכם ולשמש כמגשר מקצועי אשר יורד לדקויות של הסכם הממון, של הסיטואציות העתידיות, ושל כל הנושאים שנובעים מהגירושין. 

 

 

כאשר לא כותבים צוואה: ידועה בציבור לא תקבל ירושה, אבל כן מזונות

ידועה בציבור של מנוח תבעה לקבל חלק מהירושה שהשאיר. בית המשפט דחה את התביעה, אבל אישר לה מזונות בסכום של 100 אלף שקל
 
 

בשנת 2003 הכירה אישה בת 59 אלמן בן 76, ועברה להתגורר איתו. היא סובלת ממחלת נפש והוכרה על-ידי בית המשפט כחסויה - כלומר היא פסולת דין ואינה כשירה מבחינה משפטית.

 

בשנת 2007, ערך האלמן צוואה בה חילק את עזבונו בין בניו ונכדיו. מיד לאחר מכן, חתמו האלמן והאישה על "הסכם אירוח וחיים משותפים" - לפיו הם לא ייחשבו כידועים בציבור, למרות שהם מתגוררים יחד. ההסכם אף כלל סעיף המונע מהשניים לתבוע זכויות מהעזבון של האחר, לרבות מזונות.

 

במסגרת מימוש צוואת המנוח, שלחו יורשיו הודעת פינוי לאישה. היא מיהרה להגיש תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה בתל-אביב, כדי שזה יכיר בה כידועה בציבור של המנוח - ויפסוק לה מחצית מהעזבון או לכל הפחות מזונות.

 

האישה טענה כי היא והמנוח חיו בזוגיות, במסגרתה בילו יחדיו וחגגו אירועים משפחתיים. היא הדגישה כי ניהלו משק בית משותף "כמו זוג נשוי", והוסיפה כי קיימה עם המנוח יחסי אישות, לא חסכה ממנו חום ואהבה והיתה נאמנה לו. לטענתה, חתמה על הסכם האירוח מבלי שידעה את משמעותו - ובכל מקרה אין תוקף לחתימתה, מאחר שהיא פסולת דין.

 

יורשי המנוח טענו מנגד שהאישה לא הייתה זוגתו אלא רק מטפלת, ושההסדר ביניהם היה נוח ובבסיסו ידידות בלבד. הם הוסיפו כי מגורי התובעת בדירתו היו למעשה אירוח, כפי שניתן ללמוד מההסכם ומהעובדה שהם ישנו בחדרים נפרדים.

ידועה בציבור לזכויות מסוימות

השופט נפתלי שילה הדגיש כי גרסה זו - לפיה התובעת הייתה מטפלת בלבד - אינה מסתדרת עם ההגיון. הוא התרשם במיוחד מדו"ח המוסד לביטוח לאומי שצורף לתביעה, ממנו עולה כי הכיר בתובעת כמי שהיתה ידועה בציבור של המנוח עד לפטירתו.

שופט קבע כי המוסד לביטוח לאומי הוא גוף אובייקטיבי שערך חקירה עצמאית, ואין לו שום אינטרס לפעול לטובת התובעת. לכן העניק לדו"ח את מלוא המשקל.

 

בהמשך פנה לבחון את ההסכם עליו חתמו התובעת והמנוח. בהסתמך על עדותו של עורך הדין שערך את ההסכם, השופט קבע כי התובעת הבינה היטב על מה היא חותמת, ומשכך אין ספק שהבינה והסכימה לכך שלא תוכר כידועה בציבור ולא תזכה למחצית מעזבון המנוח.

חוק הירושה גובר על ההסכם

עם זאת, השופט - שככל הנראה חס על האישה ולא רצה להותירה מחוסרת כל - קבע כי הסעיף בהסכם הקובע כי אין לאישה זכות למזונות חסר תוקף. הוא הסביר כי אפשר שבני זוג לא יוכרו כידועים בציבור לצורך זכויות מסוימות, אך יוכרו ככאלה לצורך זכויות אחרות.

 

לאחר שהדגיש כי יש להתחשב בכך שהיקף העזבון אינו גדול (כ-205 אלף שקל), ובהסכמת בנו של המנוח להעניק לתובעת 100 אלף שקל, השופט פסק כי סכום זה - אשר יאפשר לה לעמוד על רגליה - ישולם למזונותיה. 

 

מהפסיקה עולה גם כי האישה תיאלץ לעזוב את דירת המנוח. יורשיו חויבו לשלם לה הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל.

 

צבר חוב מזונות של 300 אלף שקל והתלונן שחויב להתחיל לפרנס את ילדיו

מאת: עו"ד ליאור לב | תאריך פרסום : 26/11/2015 13:42:00 פורסם ב PsakDin

פושט רגל שצבר חובות של 600,000 שקל, מתוכם כמחצית על מזונות ילדים, ביקש מבית המשפט העליון להפחית את סכום המזונות שחויב בו במסגרת הליך פשיטת הרגל. השופט יורם דנציגר גלגל אותו מכל המדרגות.

שנתיים אחרי שהתגרש מאשתו ובעקבות חובות של 600,000 שקל החל הגרוש בהליכי פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בנצרת.

על רקע זה הגישה אשתו לשעבר בקשה להקצבת מזונות של 3,000 שקל בחודש לשלושת ילדיו, בהתאם לפקודת פשיטת הרגל. המנהל המיוחד שמונה לנכסי הגרוש תמך באישה, וציין כי למעלה ממחצית החוב – 328,462 שקלים – הוא חוב מזונות ילדים.

האישה הוסיפה כי בית הדין השרעי חייב את בעלה לשעבר לשלם לילדיו מזונות של 3,900 שקל עוד ב-2009. מאז חלפו כבר שש שנים והיא עדיין לא קיבלה שקל.

היא טענה כי בניגוד למה שהגרוש שלה מנסה להציג, הוא בהחלט יכול לעמוד בתשלום המזונות, והציגה פירוט של נכסים שונים, שלטענתה, שייכים לו. היא סיפרה כי היא מחזיקה מעמד בעזרת הוריה שמסייעים לה לממן את הוצאות גידול הילדים, שהמבקש מתנער מהן לגמרי.

בית המשפט של פשיטת הרגל אישר את בקשת האישה ואף הוסיף לה 500 שקל כריבית פיגורים על חוב המזונות, תוך שקבע כי בעלה לשעבר פעל בחוסר תום לב בכך שנמנע לאורך שנים מלזון את ילדיו.

הגרוש, שעמד על כך שמצבה הכלכלי של גרושתו טוב בהרבה משלו, הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וביקש להפחית את המזונות ל-1,500 שקל בלבד.

לטענתו, הוא מרוויח 4,300 שקל בחודש ואינו יכול לעמוד בסכום שנפסק. הוא טען כי אשתו מרוויחה 11,500 שקל בחודש ואף מקבלת קצבת ילדים, כך שמצבה הרבה יותר טוב ממה שהיא מנסה להציג. בנוסף, לטענתו, כשהילדים מבקרים אצלו הוא מפנק אותם ומעניק להם כספים.

עוד הוא טען כי הקביעה שיצר את חוב המזונות בחוסר תום לב אינה מבוססת, וכי אין זה הוגן שמרב הכספים ילכו על מזונות, תוך הזנחת חובותיו לנושים האחרים.

הגזים

השופט יורם דנציגר דחה את הבקשה מכל וכל. השופט ציין כי לא מצא איזושהי בעייתיות בשיקול הדעת של בית המשפט של פשיטת הרגל.

הממצאים העובדתיים שנקבעו בבית המשפט המחוזי התקבלו על השופט, שסבר שטענות המבקש על מצבו הכלכלי אינן מבוססות ומתעלמות מטענות האישה שהוא בעל נכסים. המבקש גם הגזים כשטען כי אשתו משתכרת הרבה יותר ממנו, ובחר להציג את שכר הברוטו שלה, בעוד שבפועל היא מרוויחה הרבה פחות.

לדעתו של השופט, בית המשפט של פשיטת הרגל ערך איזון ראוי בין חוב המזונות, שיש לו חלק משמעותי בחובות העתק של המבקש, לבין זכויות הנושים האחרים.

השופט דנציגר הצטרף גם למסקנה שהימנעות המבקש מלשלם מזונות לילדיו מעידה על חוסר תום ליבו, ואף הבהיר כי אין לו מה להתגאות בכך שהוא משלם לילדים שלו כשהם אצלו – שכן הדבר מעיד על כך שהוא מתעלם לחלוטין מהחלטות שיפוטיות.

משכך, השופט דחה את הבקשה כאמור. מאחר שלא התבקשה תגובת האישה – לא נפסקו לחובת המבקש הוצאות.

  • ב"כ המבקש: עו"ד ג'ואד פרח

עו"ד ליאור לב עוסק בדיני משפחה ופשיטת רגל

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

רכוש משותף

רכוש משותף

אחד הקשיים שצריך זוג להתמודד בהליך גירושין היינו חלוקת הרכוש. לאופן חלוקת הרכוש בין הצדדים השלכה רבה על עתידם הכלכלי של כל אחד מבני הזוג בנפרד. שאיפת הצדדים להבטיח ככל שניתן את ביטחונם הכלכלי וחתירתם לצאת לגירושין מעמדת פתיחה כלכלית טובה ככל שניתן.

 

איך נחלק הרכוש בעצם? 

במדינת ישראל חלוקת הרכוש בין בני זוג נקבעת על ידי חוק יחסי ממון בין בני-זוג, אשר קובע כי במקרה של גירושין או מוות, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית הרכוש והנכסים שנצברו במהלך חיי הנישואין, ואין זה משנה על שם מי נצבר הרכושו הנכסים. אך ישנה אפשרות לבני זוג לקבוע בעצמם כיצד יחולקו הרכוש והנכסים ביניהם באמצעות עריכת הסכם ממון במקרה של גירושין או מוות.

בהקשר זה ניתן לציין שבמקרה של גירושין לא ניתן לקזז חובות של האישה לבעלה עקב חלוקת הרכוש או עקב כל מקור אחר מחובת המזונות. ניתן לקרוא על כך כאן. 

 

עו"ד לב הינו עורך דין בעל ניסיון ומוניטין רב בכל סוגיות הרכוש המשותף וחלוקתו ויסייע לכם בתהליך באמצעות טיפול מקצועי ואישי.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 

ירושות וצוואות

צוואות וירושות

צוואה הינה מסמך שמהווה את רצונו של המנוח בנוגע לרכוש שצבר במהלך חייו - מסמך זה מסדיר כדין את אופן חלוקת הירושה.

ללא צוואה, הירושה שהשאיר אחריו המנוח עלולה לעורר מחלוקות קשות בין בני המשפחה. מנוח שלא הותיר צוואה חלוקת רכושו תקבע על פי דיני הירושה.

כך למשל ידועה בציבור, אשר ערכה הסכם שבו היא לא תקבל דבר ולא תהיה זכאית לדבר, קיבלה מזונות מן הירושה בסך של כ 100,000 ש"ח וזאת על אף ההסכם כיוון שהמנוח לא הותיר צוואה. ניתן לקרוא על כך כאן. 

עו"ד לב הינו עורך דין בעל ניסיון ומוניטין רב בכל תחום הצוואות והירושות ויסייע לכם באמצעות טיפול מקצועי ויסודי בנושא.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 

גירושין אזרחיים

כשם שישנם נישואין אזרחיים, כך ישנם גם גירושין אזרחיים ואותם יכולים לעשות כל מי שהתחתן בנישואין אזרחיים, אם מתוך בחירה או מתוך הכרח.

 

במדינות שונות אפשר לראות קיומם של נישואין אזרחיים, כאלו המופרדים מהדת ואינם תלויים בה באופן עקרוני. את אלו אפשר לראות בעיקר בישראל, שכן נישואין לפי ההלכה היהודית תלויים בעמידה בכמה תנאים. לא מעט זוגות בוחרים להינשא בנישואין אזרחיים, ואחרים נאלצים לעשות זאת בל כורחם.

 

כשם שיש נישואין אזרחיים, כך יש גם גירושין אזרחיים והם אפשריים עבור זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים. עם זאת, מי שהתחתן בנישואין אזרחיים עדיין כפוף לממסד הדתי במידה והוא רוצה להתגרש. בני הזוג יכולים אומנם להפנות בקשה לגירושין אל בית המשפט לענייני משפחה, שם יידונו סוגיות הקשורות לעניין זה, אבל מתן הגט הוא דרך המוסדות הדתיים במדינה.

 

אם כן, ניתן לראות כי גם אם בוחרים בנישואין אזרחיים, הגירושין לעולם יהיו מורכבים ותלויים בחוקי הדת במדינה. בישראל, מהלך של גירושין אזרחיים הוא אינו פשוט. יוצאי דופן הם מקרים בהם מדובר בנישואין מעורבים ועבור מי שמוגדר כ"חסר דת". במקרים כאלו, הגירושין יכולים להיעשות על ידי בית המשפט לענייני משפחה בלבד והוא זה שיתיר את הגירושין ויעניק את הגט.

 

גירושים אזרחיים

 

הליך גירושין אזרחיים מתבצע בישראל באופן פשוט יותר מבעבר, שכן ההחלטה מועברת לידי בית המשפט לענייני משפחה. נשיא בית המשפט פונה לנציגים של בתי הדין הדתיים, בהתאם לדתם של בני הזוג, כדי לקבל אישור להמשיך בהליך, כלומר האם ישנה עילה מוצדקת לגירושין.

 

ההליך יכול להימשך זמן רב, מספר חודשים אפילו, בשל עיכובים במתן אישור מבית הדין הדתי.

 
 
 
 
 
 
 

מבחר פסקי דין בולטים של בית המשפט לענייני משפחה:

חוקי מדינת ישראל

להלן מבחר פסקי דין בולטים של בית המשפט לענייני משפחה

* פס"ד של כב' השופט צבי ויצמן בנושא חלוקת רכוש - Ruling of the Honorable Justice Zvi Weizman regarding the division of property

* פס"ד של כב' השופטת נילי מימון בנושא סירוב מתן גט ע"י האישה - Ruling of the Honorable Judge Nili Maimon regarding the refusal to grant a get by the woman

* פס"ד של כב' השופטת טובה סיון בנושא ביטול הסכם גירושין - Judgment of the Honorable Justice Tova Sivan regarding the annulment of a divorce agreement

* פס"ד של כב' השופטת  אלה מירז בנושא ביטול הסכם גירושין - Ruling of the Honorable Judge Ella Meiraz on the subject of revocation of the divorce agreement

* פס"ד של כב' השופטת אסנת אלון לאופר בנושא בדיקת רקמות - Ruling of Honorable Judge Osnat Alon Laufer on the subject of tissue testing

* פס"ד של כב' השופטת שפרה גליק בנושא מזונות זמניים - Ruling of Honorable Judge Shifra Glick on Temporary Maintenance