הסכם גירושים בענייני משפחה
יותר ויותר זוגות שמבקשים להתגרש מבינים היום את היתרונות של הגעה להסכמות בהליך של גישור.
מהו בעצם הליך הגישור, ואיך אפשר למנף אותו על מנת להגיע להסכם גירושין טוב?
מהו הליך גישור?
הליך גישור הוא תהליך לטיפול בסכסוך שבו צד שלישי, שהינו בעל מיומנויות וניסיון הן בתחום המשפטי/כלכלי/מקצועי שבו עוסק הסכסוך והן בעל מיומנות וניסיון בניהול התהליך הטעון הזה, מסייע לצדדים לקדם משא ומתן שבסופו הם מגיעים (בתקווה) להסכמות ברות קיימא, שממקסמות את סך הסיכונים, הסיכויים, הרצונות, היכולות והאינטרסים של הצדדים, מתוך התחשבות ב"עוגה השלמה", ולא באופן צר.
הגדרה זו נשמעת אמנם "מפוצצת" אך לא בטוח שמי שקורא אותה והוא לא איש מקצוע מתחום הגישור, יכול להבין ממנה משהו.
בשורה התחתונה, מה שחשוב לדעת הוא שהליך גישור מאפשר יותר גמישות ויותר תמיכה, הוא מעניק לצדדים פתרונות יצירתיים, כוללים ומקיפים יותר, שמשקפים את כל מה שיש לצדדים להציע – הרבה מעבר לגבולות הסכסוך, ולצדדים לו יש שליטה טובה וגדולה יותר על התנהלותו לעומת ניהול ההליך בפני בית המשפט לענייני משפחה.
במסגרת הליך גישור שמתקיים בין הצדדים, מוסכם ומובן שכדי לתת מענה לצרכים והרצונות של הצדדים, הפיתרון הטוב ביותר אינו בהכרח פיצוי כספי אלא פתרון של שיתוף פעולה. זה פיתרון גישורי קלאסי – שמאמץ שלושה סוגי פתרונות: בכסף, בשווה כסף, ובשיתוף פעולה, וכמובן שאפשר לשלב ביניהם.
גישור נשמע "קלאסי" בסכסוכים עסקיים, או בסכסוכים שבין צרכן ללקוח אך האם גישור באמת מתאים להליכים אישיים מהסוג של הליכי גירושין?
מעדויות רבות של אנשים שעברו הליך של גישור בענייני משפחה, ניתן לסכם ולומר שגישור הוא הליך מומלץ ביותר טרום הגירושין, ויש בו כדי לחסוך הרבה "דם ויזע", דמעות, כאב רגשי וכסף רב.
כמו בכל סכסוך שבין בני משפחה (לרבות סכסוכי ירושה בין אחים או סכסוכי הורים וילדים), הוא כולל בתוכו ומושפע מאד גם ממטענים ועניינים רגשיים כבדים וקשים.
בסיטואציה הזו של הצפה רגשית, ההחלטה "לצאת לקרב" משפטי מחריפה את הסכסוך באופן משמעותי ומקטינה מאד את הסיכוי להגיע להסכם טוב, בעוד שכניסה להליך גישור מסיטה את הצדדים להליך שהינו טיפולי במהותו, משקף את המצב, נושא אופי שיתופי ואף מותיר מקום לפגישות נפרדות עם המגשר כדי לעבד ולחשוב על הדברים יחד ולברר לעומק את האינטרסים והרצונות של כל אחד מהצדדים, על בסיס של אמון. הליך הגישור הינו למעשה בחירה בדרך הגיונית שיכולה להוביל לתוצאה טובה יותר חלף הסלמת היחסים ודרדורם.
כיום, יש הליך גישור חובה ע"פ חוק, במקרה של גירושין.
בפרקטיקה, עסקינן בפגישות שהן גם טיפוליות וגם משפטיות והצדדים רשאים להיות מלווים על ידי עורך דין.
במסגרת הפגישות בני הזוג אמורים לקבל מידע על הזכויות שלהם ועל האלטרנטיבות השונות לניהול המשבר/סכסוך שביניהם, בבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
האם כדאי להתייעץ עם עורך דין לענייני גירושין לפני ההליכים הללו ל"יישוב סכסוך"?
התשובה לכך היא חד משמעית כן, היות וישנן השלכות הן לדרך שבה פותחים את הליכי יישוב הסכסוך והן לאופן שבו מנהלים אותם. ההחלטות שמתקבלות בשלבים מוקדמים אלו עשויות לקבוע רבות כיצד תראה הדרך בהמשך.
בנוסף, במקרים מסוימים ישנו חשש משמעותי לניצול לרעה של ההליכים – כמו במקרים שבהם אחד מבני הזוג הוא שכיר והשני עצמאי ובעל נכסים – כאשר בן הזוג בעל הנכסים ינצל את התקופה בה "אין הליכים" על מנת להבריח נכסים או לבצע בהם דיספוזיציה משמעותית, שתפגע בזכויותיו של הצד השני, והתוצאה תהיה קיפוח של הצד החלש יותר מבחינה כלכלית.
חשוב לדעת בשלב הזה, לפני שפונים בבקשה ליישוב סכסוך ו/או אם בן/בת הזוג שלך פתחו בהליך כזה, להיוועץ באיש מקצוע מהתחום – רצוי עורך דין גירושין בעל ניסיון והבנה.
איך אפשר להגיע להסכם גירושין טוב?
בהנחה שלא בחרתם לבצע הליך טיפולי, או שביצעתם אותו ללא תוצאות משביעות רצון, והחלטתם להיפרד ולנהל את ההליך במסגרת של הליך גישור, חשוב לומר שמדובר בדרך כלל בהחלטה נבונה.
מחקרים שנערכו בעולם שנוגעים להליכי גישור (בכל התחומים) מראים שביעות רצון גבוהה מאד (מעל 90%) של אנשים שהשתתפו בהליכי גישור – כולל אותם אנשים שלא הצליחו להגיע להסכם עם הצד השני בסופו של הליך הגישור והמשיכו להתנהל במסגרת הליכי בוררות או הליכים משפטיים אחרים.
מדוע זה כך?
הליך גישור מאפשר לצדדים מקום רב הן לביטוי עצמי, לקבלת הקשבה ותמיכה, לחשיבה משותפת אמיתית, להבהרת צרכים ורצונות ולניתוח אמיתי של סיכונים וסיכויים.
ניתן לומר שהליך זה מכיל בתוכו, באופן מובנה, סט של אלמנטים "טיפוליים" כאלו ואחרים והוא בדרך כלל תורם מאד למצב המנטלי ולגישה בריאה יותר כלפי הסכסוך אצל הצדדים המעורבים בו.
באופן כללי מאד, אפשר להוסיף ולומר שאחד היתרונות הגדולים של ניהול סכסוך במסגרת הליכי גישור הוא שלצדדים המעורבים יש את הרמה הגבוהה ביותר של שליטה בהליכי יישוב סכסוך – הנוגעים לניהול ההליך עצמו והזכות לפרוש ממנו בכל שלב ושלב, כמו גם לגבי התוצאה.
יתרון משמעותי וגדול נוסף של ניהול סכסוכים במסגרת זו הוא האחוז הגבוה של קיום ההסכמים בפועל – על ידי שני הצדדים – בסיומם.
זהו יתרון גדול כיוון שלעיתים, כאשר סכסוך מסתיים בהכרעה של שופט או בורר, הצד שהכריעו "נגדו" עושה הכל בכדי לסכל את ההחלטה ולהתחמק מקיומה.
בהליכי גישור, ברוב המוחלט של המקרים, כאשר אנשים חותמים הסכמים – הם נוטים יותר לכבד ולקיים אותם.
אין בכך הפתעה הואיל ומדובר בהסדר אליו מגיעים הצדדים בהסכמה, הם היו מעורבים ושותפים מלאים לעיצובו גם אם לא קיבלו בו את מלוא מאוויהם, והוא עומד בניגוד מובהק להסכם שנכפה על הצדדים בידי גורם שלישי/חיצוני.
גישור גירושין נתפס לעיתים על ידי חלק מהאנשים כחריג היות שהשלכות ההסכם הסופי שאליו יגיעו הצדדים, אם יגיעו, הן בעלות משמעויות כבדות משקל בנוגע לחיים של הצדדים המעורבים ולתא המשפחתי הקטן והמורחב (בני משפחה אחרים וילדים). אך דווקא בשל החשיבות הגדולה של הסכם הגירושין, העובדה שהסכם אליו מגיעים בגישור הוא הסכם שהצדדים נוטים לקיים (בניגוד להסדר כפוי) הוא יתרון גדול מאד כאשר יש צורך בשיתוף פעולה מתמשך בכל הנוגע לגידול וטיפול בילדים, קיום הסדרי ראיה, קבלת החלטות בנוגע לחינוך וכו'.
העובדה שההליך עצמו מאפשר לצדדים פורקן רגשי , תורמת אף היא לטובת העתיד טוב יותר.
מה כולל בתוכו הסכם גירושין טוב?
ראש וראשית יש לכלול בו הסכמות לגבי מגוון רחב של סיטואציות עתידיות שבהן ייתקלו הצדדים המעורבים, ולא פחות חשוב – מנגנונים לקיומן. אם הצדדים קובעים מנגנון לקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילדים, רצוי לקבוע גם דרך נוספת שתגיע להכרעה מהירה, קלה יעילה וזולה למקרים שבהם אין הסכמות או שלאחד מהצדדים יש השגות.
למשל: מינוי מוסכם מוקדם של צד שלישי שיש לו סמכות להכריע במצבים אלו או, אם הצדדים החליטו על מכירת דירת המגורים, יתכן שבמקרים מסויימים רצוי לתת יפויי כוח לטובת צדדים שלישיים כאלו ואחרים כך שבמקרה של חרטה של אחד מהצדדים או עיכובים לא צפויים, ניתן יהיה לפעול על מנת לקדם ולקיים את ההסכם.
רצוי אף שהסכם הגירושין ישמור על כבודם של הצדדים המעורבים ולא יטיל עליהם מגבלות או קשיים מיותרים היכן שאין בכך צורך ענייני – כמובן מדובר באומנות עדינה של רגישות ואמון.
נושא נוסף שראוי לתת עליו את הדעת הוא מה חשוב לכל אחד מהצדדים, על מנת שצד יוכל לוותר בנושאים שבהם נוח לו ופחות חשוב לו אולם הם נושאים חשובים לצד השני, וכמובן מנגד, לקבל גם את דעתו של הצד השני. זו היא חלק מהמהות האמיתית של הליכי הגישור, שכן ללא המגשר כגורם מתווך, וללא הליכי חשיבה ובירור, לא ניתן להגיע להבנות כאלו.
הסכם גירושין טוב כולל בתוכו גם רוח של שיתוף פעולה, עד כמה שניתן. למרות שישנם משקעים בין בני הזוג, הליך גישור נכון והסכם גירושין טוב והולם יודע לבנות על המשותף לצדדים – כמו המטרות והערכים המשותפים וכן על סיוע של צד אחד למשנהו. חלק גדול מן ההורים, ואין זה משנה משנה כמה משקעים רעים הם צברו , מוכנים להקריב ולפעול לטובת האושר והבריאות של הילדים שלהם.
במקרים מסוימים ישנם הורים שטוענים שהם היחידים שאכפת להם מהילדים, אך לפעמים ההתנהגות של הצד השני היא תוצאה של דינמיקה לא בריאה והתנהלות לא נכונה שמחריפה את מערכת היחסים. הליכי גישור יכולים לפרק מהמורות מהסוג הזה.
קביעת דרכי תקשורת – במקרים מסוימים רצוי לקבוע מראש בהסכם הגירושין את דרכי התקשורת הקבועים בין הצדדים, על מנת למנוע אי הבנות וקשיים/קצרים בקיום ההסכמים. זה לא מחויב המציאות, אולם ישנם מקרים שבהם חלק ממהות הסכסוך בין הצדדים נוגעת וקשורה בקשיים בתקשורת בסיסית. כאשר קובעים אמצעי ומנגנוני תקשורת קבועים, מקלים על שני הצדדים.
לסיום: הסכם גירושין טוב הוא תוצאה של תהליך, מו"מ, בחינה והסכמה. זה לא קל, אולם המחירים שמשלמים בו גם הצדדים המעורבים וגם המעגלים הסובבים (בני משפחה, ילדים, בני זוג אחרים) הוא ככל הנראה הנמוך ביותר, וזו הרי המטרה העיקרית…