משמורת משותפת
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המגמה להכרה בשני ההורים כשווי זכויות וחובות בכל ההיבטים הנוגעים לחיי ילדיהם. הגישה הרווחת כיום מכירה בחשיבות של אחריות הורית משותפת, ונסמכת על תפישה הדוגלת במעורבותם של כל אחד מההורים בכל הנושאים הנוגעים למכלול התחומים הקשורים בילדיהם, ומדגישה את הצורך הפיסי והישיר של הילד עם שני הוריו למען התפתחותו התקינה.

מחקרים רבים מדגישים את היתרונות הרבים הנובעים מקיום הסדר משמורת משותפת, הסדר השומר על תחושת היציבות של הילד, שמבחינתו, ממשיך לקיים קשר משמעותי עם שני הוריו, באופן המשמר את המצב שקדם לפירוד הוריו. ההכרה הרבה לה זוכה הסדר המשמורת המשותפת מביאה מחד – לעלייה משמעותית ביישום ההסדר ומאידך – לתביעות רבות המוגשות לבתי המשפט בעניין חלוקת נטל המזונות בין ההורים המקיימים משמורת משותפת.

לעניין זה ראוי להדגיש כי כל עוד האב מתגורר יחד עם האם בדירת המגורים המשותפת, כיוון שהזוג עדיין לא מכר אותה, וכל עוד אינו  מזניח את ילדיו, אין מקום לתבוע ממנו מזונות.

בפסק הדין נכתב: "לא עצם הסכסוך בין ההורים הוא זה שמוליד אוטומטית את החיוב, להבדיל מהחבות העקרונית, השרירה וקיימת בכל עת והיא מוטלת על האב… אין הצדקה לחיובו בתשלום מזונות לידי אשתו עבור ילדיו, כשבני הזוג ממשיכים להתגורר יחד, ואין הוכחה שהוא אינו דואג באופן שוטף לצרכים ההכרחיים של ילדיו".

ניתן לקרוא על כך כאן.