תפקידה של לשכת ההוצאה לפועל, הוא לקיים את פסק-הדין הלכה למעשה.

פעולה זו עוזרת לקדם את טובתו של הזוכה ואף את טובת הציבור, בכך יגביר הציבור את אמונו בשלטון החוק.
ביצוע פסק-דין במזונות, אינו דומה להליכי גביה אחרים בהוצל"פ, ובדרך כלל הוא לטווח ארוך.
כשהחייב אינו עומד בתשלומי המזונות תיק ההוצל"פ פתוח ומבטיח את תשלומי המזונות בצורה סדירה ומלאה.
פסק-דין למזונות שניתן בחו"ל נאכף בארץ בבית המשפט המחוזי.

בבית-המשפט לענייני משפחה נהוג כך:
"האב ישלם לידי האם עבור מזונות הקטין לסיפוק כל צרכיו בכל ראשון לחודש מראש, החל מיום הגשת התביעה, סך של ____ ₪, לחודש, עד שיגיע הקטין לגיל 18, או עד תום לימודיו התיכוניים, המאוחר מבין השניים. דמי המזונות יהיו צמודים לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן, ויעודכנו אחת ל-3 חודשים. סכום שלא ישולם במועד, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. האב רשאי לקזז תשלומים ששילם על חשבון דמי המזונות בתקופה מיום הגשת התביעה ועד ליום מתן פסק-הדין. בנוסף, יישאו הצדדים חלקים שווים בהוצאות החינוך חריגות לרבות… ובהוצאות הרפואיות החריגות בעבור הקטין אשר אינן מכוסות ע"י קופ"ח".

הגשת בקשה לביצוע פסק-דין מזונות "במסלול מזונות" מתאפיינת בכך שמלבד הגשת הבקשה לביצוע, אין הזוכה מנהל את תיק ההוצל"פ ואין הוא יוזם הליכים כלל. ההליכים ננקטים ע"י לשכת ההוצל"פ מראשיתם ועד סופם.

יש לבדוק את מצבו הכלכלי של הנתבע ולהתחשב בצרכיו. ע"פ המשפט העברי, פרנסת אדם את עצמו קודמת לפרנסת כל אדם, ובמילים אחרות: כל עוד אין לו כדי פרנסתו – אינו חייב בצדקה. "נצרך" הוא מי שאינו מסוגל להתפרנס בכוחות עצמו מעבודתו או רכושו.

יש לפסוק דמי מזונות לקטינים בהתאם לשיטת "כלל המקורות" מול "כלל הצרכים", וזאת בהתאם לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולפרש את הדין האישי לאור עיקרון השוויון, בהתאם לחלוקת הנטל בין שני ההורים.

גובה דמי מזונות מינימלי לצרכים חיוניים בלבד הוא 1300-1500 ש"ח לילד בחודש, לא כולל הוצאות רפואיות, מדור וחינוך.
מזונות אישה נגזרים אף הם מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כדי למנוע חרפת רעב לאישה.
מזונות זמניים ניתנים עד למתן פסק-דין סופי ומטרתם לשמור על המצב שהיה טרום הסכסוך.

הכתובה: מטרתה לייצב את מוסד הנישואין, כי כאשר מדובר בעניינים כלכליים, בני הזוג עשויים לשקול צעדיהם מחדש – כפי שכתבו חכמינו: "כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה" (ע"פ תלמוד בבלי כתובות, נ"ד עמ' ע"א). בנוסף, תיקנו חכמים, הכתובה נועדה להקל על האישה להינשא מחדש: "כדי שיהיו הכל קופצין עליה לישאנה" (תלמוד ירושלמי כתובות פ"ט ה"ז).

קיומו של קנס בגין הפרת הסדרי ראייה מהווה עילה להפחתת חיוב המזונות החודשי.

עיכוב יציאת החייב מן הארץ: צו עיכוב יציאה מן הארץ (סעיף 14): חוק ההוצאה לפועל קובע שאם רשם ההוצל"פ מתרשם כי החייב עומד לעזוב את הארץ מבלי לפרוע את חובו/להבטיח פירעונו, הוא רשאי לצוות על עיכוב יציאתו של החייב מהארץ והפקדת דרכונו/תעודת המסע שלו, אך אם החייב מקיים את הוראת הצו לא יחייב אותו הרשם בעיכוב יציאה אלא אם שוכנע שיציאתו תסכן את ביצוע פסק-הדין. בנוסף, רשם ההוצל"פ יכול להתנות את יציאתו של החייב מן הארץ במתן ערובה שתניח את דעתו, כדי להבטיח את קיום פסק-הדין.

שכר טרחת עו"ד בתיק מזונות: ההלכה קובעת ששכ"ט ב"כ הזוכה ישולם בהתאם לשיעור הגבייה וביחס להליכים שננקטו ולא יותר מ-10% מהסכום שנגבה בפועל מן החייב.

סמכות רשם ההוצל"פ: רשם ההוצאה לפועל אינו רשאי להטיל דופי כלשהו בהגינות פסק-הדין אלא, כפי שעולה מהנוסח המילולי הרגיל, רשם ההוצאה לפועל כן רשאי ומוסמך לדון בקיומו של הסכם שנכרת בין הצדדים בשלב מאוחר יותר, שמשנה את הוראות פסק-הדין.

כמו-כן רשאי רשם ההוצל"פ לתקן כל פגם/טעות בכל הליך לפי החוק, ולתת הוראות באשר ליתר ההליכים, לרבות בדבר המשך ניהול ו של תיק שנסגר/נגנז בטעות, ככל שייראה לו צודק.

הסכם מזונות, גם אם קיבל תוקף של פסק-דין, תמיד ניתן לשינוי בעקבות שינוי נסיבות מהותי (בכפוף להגשת תובענה מתאימה), ובכך הוא נבדל מכל הסכם אחר לגביו ניתן תוקף פס"ד.

חשוב לדעת: כאשר מזונות לא שולמו במשך תקופה של שנתיים מיום שנפסקו, אי-אפשר לגבותם, אלא בהוראת בית-משפט.

חוק המזונות: מאפשר קבלת תשלומי המזונות בידי מי שזכאי לתשלום מביטוח לאומי ועומד בתנאים שנקבעו. זאת, על-מנת למנוע מצבים בהם דמי המזונות לא משולמים מחמת סרבנות של הצד שחוייב בתשלום או כאשר הצדדים אינם מוכנים כלל ליצור קשר ביניהם.

כל אחד מהצדדים רשאי לערער על כל החלטה וצו הניתנים בתיקי הוצל"פ וכמובן בתיקי מזונות.
ע"פ חוק, מי שמסר מידע שיקרי לרשם דינו שנתיים מאסר ומי שהפר צו של רשם ההוצל"פ דינו מאסר של שנה אחת.