לאחר שניתן צו כינוס על ידי בית המשפט (ובטרם הכרזה כי החייב הינו פושט רגל) , מתנהל תהליך עד להכרעה האם להכריז על החייב כפושט רגל או לדחות את בקשתו, כונס הנכסים הרשמי הופך לכונס נכסי החייב. במהלך תקופה זו, כונס הנכסים מנהל חקירה מקיפה בדבר נכסי החייב, הכנסותיו וחובותיו. כמו כן הכונס מקיים אסיפות נושים, על מנת לבחון את טענות הנושים ולבדוק אם לקבל הצעת הסדר או פשרה שהחייב מציע. מן הראוי לציין כבר עתה כי בפועל כי בשנים האחרונות קיימת נטיה אצל הכנ"ר "להוציא" את תיקי פשיטת הרגל לבעל תפקיד שהינו בד"כ עו"ד חיצוני.

בעל תפקיד זה נקרא "מנהל מיוחד". הכנ"ר ו/או המנהל המיוחד בודקים האם ראוי להכריז על החייב פושט רגל ו/או להעניק לו הפטר, ועל מנת לדון באופן הטיפול בנכסי החייב. הכנ"ר ו/או המנהל המיוחד מגיש/ים לבית המשפט דו"ח (חוות דעת מפורטת) בנוגע לממצאים שעלו מחקירותיהם. על סמך דו"ח זה, בין השאר, בית המשפט מחליט אם להכריז על החייב כפושט רגל.

על כונס הנכסים לנהל חקירה מקיפה בענייני החייב אשר תכלול את הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו, נכסיו, נכסים שהיו ברשותו בעבר ונכסים שהיו של החייב בשיתוף עם אחרים. לצורך קיום החקירה עומדים לכונס הנכסים סמכויות וכלים רבים. הכנ"ר ו/או המנהל המיוחד רשאים לדרוש כל מידע או מסמך בדבר החייב מכל אדם שיש לו מידע או מסמך בנוגע לחייב. כמו כן, הכונס רשאי לקבל מידע מהלשכה להוצאה לפועל, וכן רשאים בעלי התפקיד לבקש ולדרוש מידע אודות החייב גם מכל רשות ממשלתית.

כמו כן בית המשפט רשאי להכריז עליו פושט רגל (אם נושיו ביקשו את ההכרזה) או לדחות את הבקשה (אם החייב ביקש אותה). החייב נותן לכונס הנכסים הרשמי כתב ויתור סודיות אשר כוחו לעניין מסירת מידע או מסמכים בענייני החייב כאילו החייב עצמו ביקש אותם. פקודת פשיטת הרגל קובעת כי הכונס הרשמי יגיש לבית המשפט את חוות דעתו.

חוות דעת של הכנ"ר ו/או של המנהל המיוחד תפרט את כל ממצאי החקירה  ותכלול את הפרטים הבאים:
• הערכת הכונס בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב.
• הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגד החייב, אם ננקטו.
• החלטות הנושים באסיפותיהם.
• חוות דעת בעניין יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.
• חוות דעת בעניין ההליכים שיש לנקוט כלפי החייב.

חוות הדעת של הכונס הרשמי מוגשת בסמוך למועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל שקבע בית המשפט.

חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית. כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. תמיד מומלץ לפנות לעורך דין פשיטת רגל על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך.

מעט על הגדרת מנהל מיוחד:

– "מנהל מיוחד“ – מי שמונה לפי סעיף 318 לפקודה, או מי שמונה בידי בית המשפט בהליך לפי סעיף 350 לחוק החברות כנאמן לביצוע הסדר נושים.

– סמכותו העיקרית של המנהל המיוחד היא: הדאגה לנושי החברה באשר הם, בנוסף , הוא גם יכול לסגת מחתימת חוזה עם קונה לנכס החברה שבפירוק, שזכתה בתמחור הנכס, לטובת קונה אחר, אם הדבר עולה בקנה אחד עם נושי החברה.

– סמכויותיו של המנהל המיוחד אינן ניתנות להגדרה מדוייקת, הדבר תלוי בזהות הממנה, עיתוי וזמן המינוי, שלב הליך הפירוק בו נמצאת החברה, האפיק שבו עליו לטפל ע"פ הוראת הממנה.

–  בעקבות חוק חדלות פרעון אמור המנהל המיוחד להיות ממונה מתוך רשימה של כונס הנכסים הרשמי , כאשר טרם החוק היה ממונה המנהל המיוחד באמצעות בית המשפט, דבר שנמתח עליו ביקורת במיוחד על השופטת בדימוס הגב' ורדה אלשייך.

– מנהל מיוחד הוא עושה דברו של בית-המשפט של פירוק, שהתמנה לתפקידו כדי לקדם את ענייני החברה בהגינות מירבית         
    וזהירות מוגברת לטובת כל הנושים והקשורים לכך.

סעיף 23: מנהל מיוחד [11) [תיקון מס' 1 (תשמ"ג­1983 23) .א) רואה הכונס הרשמי של נכסי חייב, שטיב נכסי החייב או עסקיו, או טובת הנושים דרך כלל, מצריכים מינוי מנהל מיוחד לנכסים או לעסקים, זולת הכונס, רשאי הוא, למנות להם מנהל ולהגדיר את סמכויותיו; מנהל שנתמנה כאמור ישמש בתפקידו עד שהכונס, או הנאמן אם תמנה, ישחררו אותו או יעבירוהו מכהונתו לפי שיקול דעתם. (ב) המנהל המיוחד ייתן ערובה ודו"חות בדרך שיורה הכונס הרשמי. (תיקון מס' 1 תשמ"ג­1983)

– בתפקידו  הביצועי הוא נמצא תחת פיקוחו של הכונס הרשמי ובית-המשפט.(פש"ר ת"א-יפו, 1398/02 הבנק למסחר נ' הכונס הרשמי, 2002).

– כל אדם שיש לו ניסיון מוכח בניהול עסק או בנושאים כלכליים, מסחריים או מנהליים הדרושים למילוי תפקידו באותו עניין, רשאי להתמנות כמנהל מיוחד.

– בתקנה 22 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 העוסקת בבקשה למינוי מנהל מיוחד, נקבע כי בבקשה למינוי מנהל מיוחד לפי סעיף 318 לפקודה, על הכונס הרשמי לפרט את הנימוקים המחייבים את המינוי.

– למנהל מיוחד בפש"ר מוקנים נכסי החייב בלבד!
[ע"א 414/85 המועצה להסדר הימורים נ' עו"ד ישראל גפני, פ"ד מא4, 410 (1987).

– מנהל מיוחד בהליך פש"ר מנהל את נכסי החייבים בפני בית-המשפט בהליך של בקשה למתן הוראות, אלא אם כן הבקשה אינה מתאימה להליך זה. (המ' (חי') 20687/97 כונס הנכסים הרשמי נ' ישראל שפרבר, תק-מח 99(2), 1439, 1999).

– למנהל המיוחד שהתמנה לאחר מתן צו פירוק קבוע ישנה הסמכות לבקש ביטול שיעבודים של החברות בפירוק. (פש"ר ת"א-יפו 590/97 הבנק הבינלאומי נ' ח.א. מזון, תק-מח 99(2), 607 , 1999.)

לפי סעיף 350 לחוק החברות שעוסק בפשרה או הסדר שמבקשת חברה לעשות עם נושיה כלשון החוק (לא ציטוט מדויק) :

הוצעה פשרה או הסדר בין החברה לבין נושיה או בעלי מניותיה, או בינה לבין סוג פלוני שבהם, רשאי בית המשפט,
על פי בקשה של החברה, של נושה או של בעל מניה, או של מפרק אם החברה היא בפירוק,
להורות על כינוס אסיפה של אותם נושים או בעלי מניות, לפי העניין, בדרך שיורה בית המשפט."

– סמכויותיו של המנהל המיוחד לערוך פשרה או הסדר תוך שהוא מגדיר את תפקידו לביצוע הסדר הנושים בהליך פשיטת הרגל.

-חובות המנהל המיוחד:

– לפי תקנה 23 לתקנות החברות (פירוק), חובת תשלום הערובה חלה גם על המנהל המיוחד, הפקדת הערובה מהווה פיקוח מצד       הכונס הרשמי על פעולותיו של המנהל המיוחד, כמו-כן עליו להגיש דו"חות כפי שיורה לו בית-המשפט.

– סעיף 199 לפקודת החברות:  מחייב מסירת דו"ח לרשם החברות שעניינו סיכומי תקבולים ותשלומים תוך חודש מתום 6 חודשים       למינויו, וכל 6 חודשים, וכן חודש לאחר סיום מינויו.

– חייב בהוצאות ההליכים המשפטיים שבהם הוא נוקט, אגרה וערבון,  בית-המשפט יכול גם להורות לו כמו לכל בעל תפקיד אחר           שעליו לבצע תשלומים שונים וייתכנו גם מחלוקות בין בעלי התפקידים באשר על מי לשלמם.

יש להבהיר כי המנהל המיוחד אינו אחראי לטעויות בשיקול הדעת שעשה במילוי תפקידו בהליך פשיטת הרגל ונדרש כוונת זדון או לפחות רשלנות. במילים אחרות המנהל המיוחד אינו כמעט חסין לחלוטין בתביעה נזיקית כנגדו וזאת בעיה לא פשוטה במיוחד בהליכי פש"ר מורכבים שם שווי הנכסים הקיימים הנו רב ביותר, ועל מנת לבסס אחריות בעילה נזיקית, יש להוכיח כי צד ג' נפגע מפועולותיו  .