 |  |  |  |  |
| | | | | |
הסדרי שהות כיצד הם נקבעים ?
הסדרי ראיה מהווים את אחת המסגרות העיקריות לחיכוך בין בני הזוג לאחר תהליך הגירושין, ואף במהלכו של תהליך הגירושין עצמו.
קודם כל מכיוון שמדובר בחיכוך פיזי – ההורים עשויים לראות אחד את השני כאשר בן הזוג השני בא לאסוף ולפגוש את הילד או להחזיר אותו מפגישה, והמפגשים האלו הם לפעמים טעונים מאד.
מוקד נוסף שמהווה בסיס לחיכוך נוסף, קשור בהיקפם של הסדרי הראיה.
בדרך כלל ההורה המשמורן יבקש לצמצם את זמני שהות הילדים מהסדרי הראיה המקובלים (ראה מאמרי הנפרד לכך). ההורה ישאל מדוע וכמה זמן מבלה הילד עם בן/בת הזוג ואיך תופס את עצמו ההורה שהיקף הסדרי הראיה עם בן/בת הזוג לשעבר מפריע לו.
כאן מדובר על מקרים הרבה פחות מורכבים לעומת מקרים של ניכור הורי .
ישנם הסדרי ראייה שבהם ההורה שיש לו הסדרי ראיה (כלומר זה שאמור לפגוש את הילד) סובל או אובחן על ידי העובדת הסוציאלית לסדרי דין (מה שכונה בעבר עובד/ת סוציאלי/ת) כבעל הפרעה מנטלית כזו או אחרת, כלומר חוסר יכולת לויסות רגשי, הפרעה נפשית של דיכאון או הפרעה אחרת, חוסר יציבות במקומות עבודה ומגורים ועוד. במקרים כאלו קשה מאד לא רק לקבוע את הראיה, אלא גם ככל הנראה קשה גם לקיים אותם, אולם יודגש כי עפ"י ההלכה המקובלת יש לצמצם את הסדרי הראיה ולהגבילם רק במקרים קיצונים, בעוד שקיימת טענה לפיה העובדים הסוציאלים עושים שימוש מוגזם בטענות ההורה המשמורן.
בני זוג שנפרדים ויש להם ילדים מוצאים את עצמכם בקשר בשני מוקדים עיקריים שקשורים לילדים – מזונות – גובהם ותשלומם הסדיר, קבלת החלטות שקשורות לעתיד הילד כגון רישום למוסדו לימודים, תחביבים, טיפולים רפואיים וכיוב’ והסדרי ראיה.
זהו, זה מה שיש לריב עליו…
לגבי הסדרי ראיה – אם בני הזוג לא קבעו בעצמם את הסדרי הראיה, אלו כאמור יקבעו על ידי בית המשפט.\אחד הכלים החשובים המרכזיים בהם משתמש בית המשפט לענייני משפחה על מנת להחליט מהם הסדרי הראיה הראויה במקרה ספציפי, הוא תסקיר העובדת הסוציאלית לסדרי דין (שוב, מה שכונה בעבר פקיד או פקידת סעד).
אנשים נוטים לחשוב על תסקירי העו"ס לסדרי דין (עו"ד = עובד/ת סוציאלי/ת) את הדברים הבאים:
כל העובדות הסוציאלית הן נשים ובשל כך הן מעדיפות באופן טבעי את האם, הן גם אימהות והן נשים וגם אם הן מאד מאד רוצות יש להם הטיה פנימית נפשית עמוקה שאי אפשר להתגבר עליה והן תמיד ילכו לטובת האם ויש להם דעה קדומה כנגד האב.
העובד/ת הסוציאלית לסדרי דין היא הגורם שקובע ויקבע בסופו של דבר מה יהיה.
אם "לא הלך לי" בפגישה עם העובדת הסוציאלית והייתה פגישה שהרגשתי שהיא קצרה והיא לא דיברה איתי מספיק, זה אומר שכל אבוד, היא מוטה וזהו.
הילד צריך לבחור בין אמא לאבא ואם נשכנע אותו לבוא איתנו אז הוא יהיה איתנו.
בנוגע לדעות האלו – העובדות האובייקטיביות הן שאכן הרוב המוחלט של העובדים הסוציאליים לצורך סדרי דין הן אכן עובדות סוציאליות.
יכול להיות שלגברים יש נטיה מובנת נמוכה יותר למקצועות טיפוליים, ויכול להיות שמדובר בתנאי השכר ואפשרויות הקידום והנטיה של גברים ללכת על קריירה בעלת מאפיינים ניהוליים וטכניים יותר. אנחנו לא מתיימרים לדעת שזה המצב.
אובייקטיבית ניתן לומר גם שבאופן ססטיסטי וברוב המקרים אכן ילדים נמצאים במשמורת עיקרית אצל האם (כאשר ל מדובר במשמורת משותפת), ועם זאת העובדים הסוציאליים לסדרי דין והמנהלים של המחלקות האלו בעירות השונות, מודעים לטענות הנ"ל וברוב המקומות מתקיימות הדרכות והתייעצויות עם גורמים מקצועיים רבים בתוך המערכת לפני שמתקבלת החלטה וזאת על מנת להימנע מההטיה הזו.
לא בטוח שתמיד מצליחים אבל עובדות סוציאליות מספרות על מקרים שבהן הם מקבלות טלפונים מהסבתא או הסב או בן משפחה ובהן תלונות מהסגנון של "גם את אמא, איך את יכולה להוציא ילד מאמא שלו ולתת למשמרות של האבא וכיוב’, כך שלא הכל אבוד….
בגדול, חוץ מהעניין שאכן רוב העובדות הסוציאליות הן נשים ואכן ברוב המקרים עדיין נקבע שהמשמורת תהיה אצל האם (ויתכן שזה בגלל שחלק גדול מהאבות גם לא רוצה או לא יכול לאילוצים כאלו ואחרים), כל יתר הדעות הקדומות הן לא אמת חקוקה בסלע והנושא של הסדרי הראיה נקבע לפי הכלל הידוע – כלל הזהב בדיני משפחה – כל מקרה ונסיבותיו כל זוג וצרכיו, וכל ילד וצרכיו הספציפיים ומה האפשרויות הקיימות.
בכל מקרה אם את או אתה לא מצליחים להגיע להסכמות עם בן או בת הזוג בנוגע להסדרי ראיה, או שאתם נתקלים בבעיות קשיים ותסכולים מול המערכת הסוציאלית, מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי מעו"ד לדיני משפחה שמכיר היטב את הנשוא של הסדרי הראיה.
חשוב גם להזכיר שבית המשפט, ולא העובד/ת הסוציאליים לסדרי דין מקבלים את ההחלטה הסופית, ושגם העובדים הסוציאלים נקראים פעמים רבות להעיד ולהסביר ולהיחקר על חוות הדעת שלכם, כך שבית המשפט יכול להתרשם ולהפעיל את שיקול הדעת שלו.
מומלץ לעיין בהרצאתי בכנס ועדת הציבור לביקורת על דרכי פעולה של פקידות סעד.
להרצאה לחץ על שורה זו
אפשר עוד לציין כי החלטת בית המשפט אינה "סוף פסוק", כך במקרה שבו במשך חמש שנים גרמה אישה לניכור בין ילדיה לבין אביהם – הוחלט להעביר את המשמורת לאב, כשהתברר שכך עשתה גם לבעלה הראשון.
חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית.
כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. ומומלץ לפנות לעו"ד גירושין על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך.
קודם כל מכיוון שמדובר בחיכוך פיזי – ההורים עשויים לראות אחד את השני כאשר בן הזוג השני בא לאסוף ולפגוש את הילד או להחזיר אותו מפגישה, והמפגשים האלו הם לפעמים טעונים מאד.
מוקד נוסף שמהווה בסיס לחיכוך נוסף, קשור בהיקפם של הסדרי הראיה.
בדרך כלל ההורה המשמורן יבקש לצמצם את זמני שהות הילדים מהסדרי הראיה המקובלים (ראה מאמרי הנפרד לכך). ההורה ישאל מדוע וכמה זמן מבלה הילד עם בן/בת הזוג ואיך תופס את עצמו ההורה שהיקף הסדרי הראיה עם בן/בת הזוג לשעבר מפריע לו.
כאן מדובר על מקרים הרבה פחות מורכבים לעומת מקרים של ניכור הורי .
ישנם הסדרי ראייה שבהם ההורה שיש לו הסדרי ראיה (כלומר זה שאמור לפגוש את הילד) סובל או אובחן על ידי העובדת הסוציאלית לסדרי דין (מה שכונה בעבר עובד/ת סוציאלי/ת) כבעל הפרעה מנטלית כזו או אחרת, כלומר חוסר יכולת לויסות רגשי, הפרעה נפשית של דיכאון או הפרעה אחרת, חוסר יציבות במקומות עבודה ומגורים ועוד. במקרים כאלו קשה מאד לא רק לקבוע את הראיה, אלא גם ככל הנראה קשה גם לקיים אותם, אולם יודגש כי עפ"י ההלכה המקובלת יש לצמצם את הסדרי הראיה ולהגבילם רק במקרים קיצונים, בעוד שקיימת טענה לפיה העובדים הסוציאלים עושים שימוש מוגזם בטענות ההורה המשמורן.
בני זוג שנפרדים ויש להם ילדים מוצאים את עצמכם בקשר בשני מוקדים עיקריים שקשורים לילדים – מזונות – גובהם ותשלומם הסדיר, קבלת החלטות שקשורות לעתיד הילד כגון רישום למוסדו לימודים, תחביבים, טיפולים רפואיים וכיוב’ והסדרי ראיה.
זהו, זה מה שיש לריב עליו…
לגבי הסדרי ראיה – אם בני הזוג לא קבעו בעצמם את הסדרי הראיה, אלו כאמור יקבעו על ידי בית המשפט.\אחד הכלים החשובים המרכזיים בהם משתמש בית המשפט לענייני משפחה על מנת להחליט מהם הסדרי הראיה הראויה במקרה ספציפי, הוא תסקיר העובדת הסוציאלית לסדרי דין (שוב, מה שכונה בעבר פקיד או פקידת סעד).
אנשים נוטים לחשוב על תסקירי העו"ס לסדרי דין (עו"ד = עובד/ת סוציאלי/ת) את הדברים הבאים:
כל העובדות הסוציאלית הן נשים ובשל כך הן מעדיפות באופן טבעי את האם, הן גם אימהות והן נשים וגם אם הן מאד מאד רוצות יש להם הטיה פנימית נפשית עמוקה שאי אפשר להתגבר עליה והן תמיד ילכו לטובת האם ויש להם דעה קדומה כנגד האב.
העובד/ת הסוציאלית לסדרי דין היא הגורם שקובע ויקבע בסופו של דבר מה יהיה.
אם "לא הלך לי" בפגישה עם העובדת הסוציאלית והייתה פגישה שהרגשתי שהיא קצרה והיא לא דיברה איתי מספיק, זה אומר שכל אבוד, היא מוטה וזהו.
הילד צריך לבחור בין אמא לאבא ואם נשכנע אותו לבוא איתנו אז הוא יהיה איתנו.
בנוגע לדעות האלו – העובדות האובייקטיביות הן שאכן הרוב המוחלט של העובדים הסוציאליים לצורך סדרי דין הן אכן עובדות סוציאליות.
יכול להיות שלגברים יש נטיה מובנת נמוכה יותר למקצועות טיפוליים, ויכול להיות שמדובר בתנאי השכר ואפשרויות הקידום והנטיה של גברים ללכת על קריירה בעלת מאפיינים ניהוליים וטכניים יותר. אנחנו לא מתיימרים לדעת שזה המצב.
אובייקטיבית ניתן לומר גם שבאופן ססטיסטי וברוב המקרים אכן ילדים נמצאים במשמורת עיקרית אצל האם (כאשר ל מדובר במשמורת משותפת), ועם זאת העובדים הסוציאליים לסדרי דין והמנהלים של המחלקות האלו בעירות השונות, מודעים לטענות הנ"ל וברוב המקומות מתקיימות הדרכות והתייעצויות עם גורמים מקצועיים רבים בתוך המערכת לפני שמתקבלת החלטה וזאת על מנת להימנע מההטיה הזו.
לא בטוח שתמיד מצליחים אבל עובדות סוציאליות מספרות על מקרים שבהן הם מקבלות טלפונים מהסבתא או הסב או בן משפחה ובהן תלונות מהסגנון של "גם את אמא, איך את יכולה להוציא ילד מאמא שלו ולתת למשמרות של האבא וכיוב’, כך שלא הכל אבוד….
בגדול, חוץ מהעניין שאכן רוב העובדות הסוציאליות הן נשים ואכן ברוב המקרים עדיין נקבע שהמשמורת תהיה אצל האם (ויתכן שזה בגלל שחלק גדול מהאבות גם לא רוצה או לא יכול לאילוצים כאלו ואחרים), כל יתר הדעות הקדומות הן לא אמת חקוקה בסלע והנושא של הסדרי הראיה נקבע לפי הכלל הידוע – כלל הזהב בדיני משפחה – כל מקרה ונסיבותיו כל זוג וצרכיו, וכל ילד וצרכיו הספציפיים ומה האפשרויות הקיימות.
בכל מקרה אם את או אתה לא מצליחים להגיע להסכמות עם בן או בת הזוג בנוגע להסדרי ראיה, או שאתם נתקלים בבעיות קשיים ותסכולים מול המערכת הסוציאלית, מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי מעו"ד לדיני משפחה שמכיר היטב את הנשוא של הסדרי הראיה.
חשוב גם להזכיר שבית המשפט, ולא העובד/ת הסוציאליים לסדרי דין מקבלים את ההחלטה הסופית, ושגם העובדים הסוציאלים נקראים פעמים רבות להעיד ולהסביר ולהיחקר על חוות הדעת שלכם, כך שבית המשפט יכול להתרשם ולהפעיל את שיקול הדעת שלו.
מומלץ לעיין בהרצאתי בכנס ועדת הציבור לביקורת על דרכי פעולה של פקידות סעד.
להרצאה לחץ על שורה זו
אפשר עוד לציין כי החלטת בית המשפט אינה "סוף פסוק", כך במקרה שבו במשך חמש שנים גרמה אישה לניכור בין ילדיה לבין אביהם – הוחלט להעביר את המשמורת לאב, כשהתברר שכך עשתה גם לבעלה הראשון.
חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית.
כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. ומומלץ לפנות לעו"ד גירושין על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך.
הורים רבים שנקלעים או שוקלים הליך גירושין מתעניינים רבות בשאלה מהם הסדרי ראיה מקובלים.
מה הם בכלל הסדרי ראיה?
הילדים, בדרך כלל, יבלו את מרבית זמנם במגורים אצל אחד מההורים. אותו הורה מכונה “הורה משמורן”.
ואולם, ההורה השני מעוניין אף הוא לבלות ולקבל זמני שהות עם הילדים שלו והליך הגירושין אינו מפקיע ממנו את זכותו לתפקד כהורה ולהמשיך את הקשר ההורי עם ילדיו. לשם כך נקבעים לטובתו הסדרי ראיה בינו לבין ילדיו.
נציין שכאשר בית המשפט לענייני משפחה קובע כי ההורים יקיימו משמורת משותפת לגבי ילדיהם (בין אם נוכח הסכמת ההורים ובין אם למרות שאחד ההורים מתנגד לכך) אזי, במקרה זו, אין “הורה משמורן” עיקרי ואין “הסדרי ראיה” אלא שילדי בני הזוג לשעבר חולקים את זמנם בין הוריהם מחצית מזמני השבוע.
ואולם, ההורה השני מעוניין אף הוא לבלות ולקבל זמני שהות עם הילדים שלו והליך הגירושין אינו מפקיע ממנו את זכותו לתפקד כהורה ולהמשיך את הקשר ההורי עם ילדיו. לשם כך נקבעים לטובתו הסדרי ראיה בינו לבין ילדיו.
נציין שכאשר בית המשפט לענייני משפחה קובע כי ההורים יקיימו משמורת משותפת לגבי ילדיהם (בין אם נוכח הסכמת ההורים ובין אם למרות שאחד ההורים מתנגד לכך) אזי, במקרה זו, אין “הורה משמורן” עיקרי ואין “הסדרי ראיה” אלא שילדי בני הזוג לשעבר חולקים את זמנם בין הוריהם מחצית מזמני השבוע.
מה אם כן “מקובל” בהסדרי ראיה?
באופן קלאסי נקבע שהילדים הולכים עם אימם, במיוחד אם הם קטנים, לאור “חזקת הגיל הרך” המבוססת על הנחה ארכאית לפיה ילדים קטנים זקוקים יותר לאימם. כיום ישנן המלצות לביטול חזקת הגיל הרך אולם אלו לא התקבלו ובאופן עקרוני בתי המשפט נוטים לקבוע שקטני קטנים יהיו במשמורת האם.
כאשר מדובר בילדים גדולים יותר, או במצבים מורכבים יותר, נקבע לעיתים שחלק מהילדים יהיו באופן קבוע אצל האם וחלק אצל האב ואז יש הסדרי ראיה לכל אחד מהם.
הסדרי ראיה “מקובלים” הינם כאלו בהם האב (בדרך כלל), פוגש את ילדיו בין פעמיים לשלוש באמצע השבוע, בדרך כלל אחרי הצהריים – עם או ללא לינה – כשהאיסוף הוא בד”כ ממוסדות הלימוד וכן בכל סוף שבוע שני.
בהתאם לדין היהודי, האב הוא זה שחייב במזונות ילדיו (וזה המקור לפסיקת המזונות) ולפיכך, אם הוא מזין ומפרנס אותם כשהם במשמורתו ע”פ הסדרי הראיה אזי ככל שהללו נרחבים יותר, דמי המזונות עשויים להיות נמוכים יותר. סיטואציה זו עשויה להיות רלבנטית רק למצבים שבהם השהות אצל האב היא משמעותית וקרובה ככל שניתן להיקף של משמורת משותפת של ממש.
כאשר מדובר בילדים גדולים יותר, או במצבים מורכבים יותר, נקבע לעיתים שחלק מהילדים יהיו באופן קבוע אצל האם וחלק אצל האב ואז יש הסדרי ראיה לכל אחד מהם.
הסדרי ראיה “מקובלים” הינם כאלו בהם האב (בדרך כלל), פוגש את ילדיו בין פעמיים לשלוש באמצע השבוע, בדרך כלל אחרי הצהריים – עם או ללא לינה – כשהאיסוף הוא בד”כ ממוסדות הלימוד וכן בכל סוף שבוע שני.
בהתאם לדין היהודי, האב הוא זה שחייב במזונות ילדיו (וזה המקור לפסיקת המזונות) ולפיכך, אם הוא מזין ומפרנס אותם כשהם במשמורתו ע”פ הסדרי הראיה אזי ככל שהללו נרחבים יותר, דמי המזונות עשויים להיות נמוכים יותר. סיטואציה זו עשויה להיות רלבנטית רק למצבים שבהם השהות אצל האב היא משמעותית וקרובה ככל שניתן להיקף של משמורת משותפת של ממש.
הפרות של הסדרי הראיה ואכיפתם:
מה עושים כאשר אחד ההורים – המשמורן או ההורה השני, מפר את הסדרי הראיה?
הסדרי ראייה נקבעים בד”כ בהסכם או ע”פ קביעת ביהמ”ש אשר עשוי להסתייע בעובדים הסוציאליים הממונים על פסקי דין (בעבר הם כונו “פקידי סעד”) שהינם בעלי סמכויות להמליץ על היקף הסדרי הראיה בנסיבות בהן ההורים מצויים בסכסוך או נתק ואינם מסוגלים לגבש הסכמות בעצמם.
סוגיית הפרת הסדרי ראיה הינה כאובה, רגישה וגם מאד מתסכלת הן להורה הנפגע והן לקטינים. כאשר מדובר בהפרת הסדרי ראיה על ידי האם, מדובר באב כאוב שהצורך הנפשי האמיתי והעמוק שלו בקשר עם יוצאי חלציו נמנע ממנו. כאשר מדובר בהפרת הסדרי ראיה על ידי האב, מדובר באב אשר אינו דואג להיות בקשר עם ילדיו, לא טורח להקדיש להם מזמנו ואינו מאפשר לאם “הפסקות” כלשהן בטיפול ובדאגה לילדים. בכך, האב מגדיל למעשה את הנטל על האם, הן מבחינת המשאבים נפשיים והרגשיים ושלה וכמובן המשאבים החומריים. כך או כך, מדובר במצב מתסכל ומלחיץ וטומן בחובו השלכות מרחיקות לכת על הילדים
על אף שהסדרי ראיה נקבעים בפסק-דין, הם אינם ברי אכיפה באמצעות רשות האכיפה והגביה ולשכות ההוצאה לפועל מטעמים פרקטיים, שהרי לא ניתן לשלוח מוציא לפועל לביתה של אם מפירה, לקחת ממנה את הילדים ולהעבירם לחזקת האב, לא רק בגלל הטראומה שעלולה להיגרם לילדים אלא גם עקב מגוון רחב של סיבות ומובנות ולא ניכנס במאמר זה לעובי הקורה בגינם.
כמו כן, כל עוד אין עסקינן בחטיפת ילדים או בסיכון חייהם, גם משטרת ישראל לא תוכל לסייע לאב במקרים בהם האם מסרבת לאפשר לו לקיים את זמני השהות והסדרי הראיה עם ילדיו אלא הוא יופנה ע”י המשטרה לעובדת סוציאלית ולמערכת בתי המשפט.
אז איך בכל זאת ניתן לאכוף הפרה של הסדרי ראיה?
אין כיום “חוק הסדרי ראיה” מסודר, אלא הנושא נקבע על ידי הלכות שונות של בתי המשפט.
במקרים בהם האב הוא זה שמפר את הסדרי הראיה, פתוחה בפני האם האפשרות לבקש הגדלה, ואפילו משמעותית, של דמי המזונות בגין ההוצאות הנוספות שנגרמות לה עקב כך.
הסדרי ראייה נקבעים בד”כ בהסכם או ע”פ קביעת ביהמ”ש אשר עשוי להסתייע בעובדים הסוציאליים הממונים על פסקי דין (בעבר הם כונו “פקידי סעד”) שהינם בעלי סמכויות להמליץ על היקף הסדרי הראיה בנסיבות בהן ההורים מצויים בסכסוך או נתק ואינם מסוגלים לגבש הסכמות בעצמם.
סוגיית הפרת הסדרי ראיה הינה כאובה, רגישה וגם מאד מתסכלת הן להורה הנפגע והן לקטינים. כאשר מדובר בהפרת הסדרי ראיה על ידי האם, מדובר באב כאוב שהצורך הנפשי האמיתי והעמוק שלו בקשר עם יוצאי חלציו נמנע ממנו. כאשר מדובר בהפרת הסדרי ראיה על ידי האב, מדובר באב אשר אינו דואג להיות בקשר עם ילדיו, לא טורח להקדיש להם מזמנו ואינו מאפשר לאם “הפסקות” כלשהן בטיפול ובדאגה לילדים. בכך, האב מגדיל למעשה את הנטל על האם, הן מבחינת המשאבים נפשיים והרגשיים ושלה וכמובן המשאבים החומריים. כך או כך, מדובר במצב מתסכל ומלחיץ וטומן בחובו השלכות מרחיקות לכת על הילדים
על אף שהסדרי ראיה נקבעים בפסק-דין, הם אינם ברי אכיפה באמצעות רשות האכיפה והגביה ולשכות ההוצאה לפועל מטעמים פרקטיים, שהרי לא ניתן לשלוח מוציא לפועל לביתה של אם מפירה, לקחת ממנה את הילדים ולהעבירם לחזקת האב, לא רק בגלל הטראומה שעלולה להיגרם לילדים אלא גם עקב מגוון רחב של סיבות ומובנות ולא ניכנס במאמר זה לעובי הקורה בגינם.
כמו כן, כל עוד אין עסקינן בחטיפת ילדים או בסיכון חייהם, גם משטרת ישראל לא תוכל לסייע לאב במקרים בהם האם מסרבת לאפשר לו לקיים את זמני השהות והסדרי הראיה עם ילדיו אלא הוא יופנה ע”י המשטרה לעובדת סוציאלית ולמערכת בתי המשפט.
אז איך בכל זאת ניתן לאכוף הפרה של הסדרי ראיה?
אין כיום “חוק הסדרי ראיה” מסודר, אלא הנושא נקבע על ידי הלכות שונות של בתי המשפט.
במקרים בהם האב הוא זה שמפר את הסדרי הראיה, פתוחה בפני האם האפשרות לבקש הגדלה, ואפילו משמעותית, של דמי המזונות בגין ההוצאות הנוספות שנגרמות לה עקב כך.
אם האם היא זו שמפרה את הסדרי הראיה אזי ניתן, בסיוע של עורך דין המתמחה בדיני משפחה:
- להגיש בקשה לביזיון בית משפט על ידי האם.
- להגיש בקשה לבית המשפט להורות לאם לקיים את ההסדר (אם היא לא תקיים הוראה זו של בית המשפט אפשר לפעול בנדון).
- להגיש בקשה להפחתה או ביטול של דמי המזונות.
- בית המשפט עשוי לקבוע הסדרי ראיה בפיקוח, כלומר בפיקוח עובדת סוציאלית ובמתקן של העיריה או במקום אחר בו האב יכול לפגוש את ילדיו לקיים את הסדרי הראיה בפועל.
יש לזכור שמערכת היחסים עם ההורה השני הגרוש/ה היא מערכת יחסים ארוכת טווח, שבמסגרתה מנסים הצדדים לשמור על איזון בריא והתנהלות תקינה לטובת בריאות הילדים ולכן, כאשר מתקיימת הפרה של הסדרי ראיה, כדאי לנסות בשלב ראשון לשוחח עם הצד השני ולנהל עימו סוג של מו”מ.
יש להיזהר ממצב דברים, כפי שקבע כב’ השופט (בדימוס) יעקב כהן בתמ”ש (כפ”ס) 30855/07:
“בידוע, כי כאשר הורה מוביל את ילדיו לכיוון של ניכור מן ההורה האחר, קיים שלב בו אותו הורה רוחץ בניקיון כפיו ואומר: “הילדים הם שאינם רוצים, אני דווקא מבקש מהם להיות בקשר עם ההורה האחר”. זהו מצב בו השלים ההורה הגורם לניכור ההורי את מלאכתו והוא מסתמך עתה על הסימפטומים שנגרמו, עקב התנהגותו שלו ועקב המסרים שהעביר לילדים.”
על מנת להימנע ממצב הדברים המתואר ע”י בית המשפט לענייני משפחה, רצוי “לתפוס” ולטפל מידית בנושא הניכור ההורי ורצוי לפנות לעורך דין שעוסק בדיני משפחה ובהסדרי ראיה על מנת שיסיע לכם באכיפתם של הסדרי הראיה.
אם אתם לא מצליחים להסתדר עם בן הזוג השני, גם אם דרך פקיד הסעד, מומלץ לפנות לעורך דין שעוסק בדיני משפחה/הסדרי ראיה על מנת שיסיע לכם באכיפת הסדרי הראיה.
יש להיזהר ממצב דברים, כפי שקבע כב’ השופט (בדימוס) יעקב כהן בתמ”ש (כפ”ס) 30855/07:
“בידוע, כי כאשר הורה מוביל את ילדיו לכיוון של ניכור מן ההורה האחר, קיים שלב בו אותו הורה רוחץ בניקיון כפיו ואומר: “הילדים הם שאינם רוצים, אני דווקא מבקש מהם להיות בקשר עם ההורה האחר”. זהו מצב בו השלים ההורה הגורם לניכור ההורי את מלאכתו והוא מסתמך עתה על הסימפטומים שנגרמו, עקב התנהגותו שלו ועקב המסרים שהעביר לילדים.”
על מנת להימנע ממצב הדברים המתואר ע”י בית המשפט לענייני משפחה, רצוי “לתפוס” ולטפל מידית בנושא הניכור ההורי ורצוי לפנות לעורך דין שעוסק בדיני משפחה ובהסדרי ראיה על מנת שיסיע לכם באכיפתם של הסדרי הראיה.
אם אתם לא מצליחים להסתדר עם בן הזוג השני, גם אם דרך פקיד הסעד, מומלץ לפנות לעורך דין שעוסק בדיני משפחה/הסדרי ראיה על מנת שיסיע לכם באכיפת הסדרי הראיה.
ליאור לב: עורך דין גירושין בתל אביב העוסק בדיני משפחה, הסדרי ראיה והפרתם, משמורת ילדים, משמורת משותפת, גירושין, גישור גירושין, הוצל"פ ופשיטות רגל.
